לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

תה אצל דיסני


כאן בבלוג אכתוב רשמים על סרטים שהיו ונותרו קלאסיקות על-זמניות, בעיניים מפוכחות יותר מאלה שהתרגלנו אליהן.

Avatarכינוי: 

בן: 30





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


3/2017

אנסטסיה ורספוטין מלך הלילה


הפוסט הזה שונה מפוסטים קודמים משתי סיבות: קודם כל, הוא לא על סרט של דיסני (למרות שהוא בהחלט בסגנון דיסני). חוץ מזה, לא ראיתי את הסרט הזה עד ממש לא מזמן, אז אני לא יכול להשוות בין חווית הצפייה שלי עכשיו ובילדות. למרות זאת, כדי שהבלוג הזה לא יהיה רק על דיסני, בואו נדבר על "אנסטסיה" של דון בלות'.
יש שני סוגים עיקריים של סבתות: אחת שברירית וסהרורית כמו סבתא של מולאן, ואחת קשוחה ובאדאסית כמו סבתא של אנסטסיה. מהרגע שמתחיל הסרט נראה שמרי עומדת לגנוב את ההצגה (הרי אם היא מקריינת את הסרט לא יכול להיות שהיא תמות), והיא לא מאכזבת. הבעיה היחידה היא שאין כל כך הרבה מה לגנוב.


אבל נתחיל מההתחלה:
רספוטין הרשע מתפרץ אל ארמון הצארים של בית רומנוב ומטיל עליהם קללה, לפיה כולם ימותו תוך שבועיים במהפכה. הקללה מתגשמת בצורת "מהפכת פברואר" שהפילה את שלטון הצאר ניקולאי השני (שבמציאות הוצא להורג שנה וחצי מאוחר יותר, אבל מי שמחפש היסטוריה, שיילך לחפש אותה בסרט אחר). רק שתיים מבנות משפחתו נשארות בחיים: אמו מרי ובתו אנסטסיה, שנחשבת למתה.
גם רספוטין עצמו טובע למוות במי קרח כאשר הוא מנסה לרצוח את השתיים. משום שהוא נכשל, הקללה שעבורה מכר את נשמתו לא מוגשמת במלואה, ורספוטין תקוע בלימבו בתור סוג של מת-חי (הוא מכשף, הוא פועל מרצונו החופשי, יש לו קמע שמחזיק את שארית הנשמה שלו, ולכן הוא ליץ'. איזה כיף שאפשר לסווג דמויות לפי ספר המפלצות של מבוכים ודרקונים).
אז אנסטסיה נחשבה למתה במשך 10 שנים, אבל מה עם מרי? כולם יודעים שהיא חיה בפריז, אז למה אותה הוא לא ניסה להרוג בשום שלב כדי להשלים את הקללה? הרי הוא ידע שהיא לא הושלמה. טוב, אולי הוא לא היה יכול לעשות כלום, כי הקמע לא היה אצלו. אבל במקרה, בלי קשר לעלילה, בארטוק העטלף מוצא את הקמע ומשיב אותו לרספוטין (איך? האם הלימבו הוא מקום שאפשר פשוט להתעופף אליו מהעולם הגשמי?) בעזרתו רספוטין יוכל להרוג נערה צעירה שהיא כנראה רק אחת מתוך רבות שמתחזות לאנסטסיה האמיתית, ולשכוח מהאישה שבגללה הוא כנראה חשב שהקללה לא הושלמה כל הזמן הזה והספיק לצבור המון זעם כלפיה. אוקיי. נניח.

בינתיים ברוסיה, השלטון הקומוניסטי מחליף את השלטון הצארי. אמנם הקומוניסטים הם בכלל אלה שהפילו את אלה שהפילו את הצארים, אבל בסרט (שהוא כאמור ממש לא שיעור היסטוריה) זה לא מוסבר, וגם במציאות אפשר לראות את המהפכה הבולשביקית כהמשך ישיר למהפכת פברואר. אז הקומוניסטים בשלטון, והם דיי סבבה בסך הכול. אחרי הכול, עיר שלמה שרה ורוקדת ברחובות לא יכולה להיות דבר רע. כן, העובדה שהשלטון מנסה להשתיק פיסת מידע מסוימת לא הופכת אותו לסימפטי במיוחד, אבל המידע הזה הוא לא משהו שלא עובר מפה לאוזן בכול זאת.
לסנט-פטרסבורג מגיעה אניה, נערה יתומה ללא זיכרונות מהילדות, ורוצה לנסוע לפריז. אבל בשביל לצאת מרוסיה היא צריכה ויזה, ולשם כך עליה להיפגש עם הזייפן המהולל דימיטרי, שבמקרה היה בעבר משרת בארמון הצארים והציל את חייה שלה ושל סבתה (והעובדה שהמהפכנים לא רצחו אותו היא חתיכת גילוי מטורף בפני עצמו).
עכשיו, כל עניין הוויזות לא ברור לי. בשביל לעלות לרכבת צריך ויזה, אבל הוויזות של דימיטרי ועוזרו ולדימיר הן לא בצבע הנכון. איך לא תפסו אותם עוד לפני שהם עלו לרכבת, והם מסתבכים רק אחרי שהם כבר עלו? נכון שבמהלך העלילה הם צריכים להיתקל במכשולים, אבל המכשול הזה הוא כלום לעומת רספוטין שתקף אותם חצי דקה לאחר מכן. חוץ מזה, ולדימיר מציג בפני אנסטסיה 4 ויזות, אבל דימיטרי חובט בו וגורם לו להסתיר את הוויזה המיותרת. למי הוויזה הנוספת הייתה מיועדת בכלל? לא זכור לי שעוד מישהו היה אמור להיות מעורב בתוכנית הגאונית שלהם. שמישהו יעשה לי סדר בדברים.

מכונת האהבה הגדולה ביותר של רוסיה

מכאן, הסרט ממשיך למספר סצינות של דימיטרי וולדימיר מנסים ללמד את אניה להפוך לאנסטסיה, תוך כדי שרספוטין תוקף אותם פעמיים וכמעט הורג אותה. בנקודה הזאת כבר ברור שיש לנו שתי עלילות נפרדות: המאבק של אנסטסיה לגלות מי היא באמת והמאבק שלה ברספוטין. למרבה הצער, השתיים לא ממש קשורות זו בזו. ברור שעיקר הסרט הוא הסיפור הראשון, מה שהופך את רספוטין להרבה פחות חשוב ומאיים. זה נראה כאילו התסריטאים החליטו שחסר להם נבל, אז הם לקחו עוד אדם מפורסם מהתקופה ההיא ברוסיה, שמו אותו בתבנית של מפלצת מספר המפלצות, והחליטו "זה".
האמת היא שלא תמיד חייב להיות נבל. ברור שהקונפליקט העיקרי בסרט יהיה, בסופו של דבר, בין אנסטסיה למרי, שבהתחלה מוכנה לשלם הרבה כסף למי שימצא את אנסטסיה האמיתית, אבל מתייאשת רגע לפני שאנסטסיה מגיעה לפריז. זה בהחלט יכול היה להספיק, כי אין על מרי.
לרספוטין יש אפס השפעה על הקטעים בסרט שהוא לא מופיע בהם, כולל כל העלילה הראשית שלו. יכלו להפוך אותו להרבה יותר קשור לשאר הסרט אם, למשל, הוא זה שהיה גורם למרי להתייאש בעזרת כישוף כלשהו. מצד שני, זה היה מחליש בהרבה את הדמות של מרי, שפשוט משלימה עם זה שהיא כבר זקנה וכנראה תמות בלי לפגוש שוב את נכדתה האהובה. זה טראגי ועצוב אבל מאוד מציאותי, גם אם אנחנו יודעים שבהמשך מחכה לנו סוף טוב.

"קוראים לי בשכונה מלכת הקוצים"

מצד שני, זו בעיה ששאר הדמויות בסרט סובלות ממנה, ובהרבה פחות אמינות ממרי: הן משנות את דעתן בלי סיבה נראית לעין. אנסטסיה מגלה שדימיטרי ערך אודישנים לנערות ומאשימה אותו שניסה למכור אותה (חתיכת כפוית טובה, הוא עדיין נתן לך לנסוע לפריז על חשבונו). דימיטרי מתכוון לחזור לרוסיה, אבל בדרך משנה את דעתו בלי שום סיבה. כמובן שהוא מגיע לגשר בדיוק בזמן להציל את אנסטסיה בקרב האחרון נגד רספוטין. זה היה עלול להיות מקרה מגדרי קלאסי של עלמה במצוקה, אבל גם היא מצילה אותו ובסופו של דבר הורגת את רספוטין בעצמה, אז לפחות מזה הסרט יוצא בכבוד.
סוף טוב הכול טוב. אנסטסיה מגלה מי היא, מוצאת אהבת אמת בדימיטרי, ויחד הם מחליטים... לברוח?! מה לעזאזל? הרגע הגעת לפריז, גילית מה שתמיד רצית, מצאת את הסבתא המגניבה שלך ואולי לא יהיה לכן הרבה זמן לבלות יחד, לאן את ממהרת בדיוק? הסרט הזה יכול היה להסתיים מצוין גם אם הם היו מתנשקים בכול מקום אחר. אתם בפאקינג פריז.

אבל האמת היא שחוץ מהנקודות הללו, הסרט הזה בסדר גמור. הוא לא קלאסיקה של דיסני, אבל זה לא שהסרטים של דיסני חפים מבעיות, כפי שכבר ראינו. לכן בפוסט הבא אנחנו חוזרים לסרט אהוב במיוחד של דיסני שלכולנו יש בטן מלאה עליו לטוב ולרע, והפעם בלי זומבים.
נכתב על ידי , 18/3/2017 15:43  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , תחביבים , קולנוע
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לצ'רנובוג אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על צ'רנובוג ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ