לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

משאלה אחת ימינה

שמי נדב ויצמן תלמיד כיתה יא , במסגרת לימוד מקצוע הספרות , נתבקשתי לפתוח בלוג בעקבות הספר משאלה אחת ימינה

Avatarכינוי:  נדב ויצמן

בן: 19



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


2/2017

הגשמת המשאלה שלי


אני שרויי בתקופה נוראית , דכאון אמיתי ,הרגשתי נפילה לקוחות שחיכו לתרגומים שלי התקשרו ושאלו מה  ? מדוע העבודה מתעכבת



אני לא מסוגל לעשות כלום , המונדיאל הבא מתקרב - כן עברו כמעט 4 שנים , כל כך הרבה דברים קרו לי , קרו לחבריי , כל אחד מאיתנו עבר חוייות לא נעימות לא שיערנו שיקרו לפני 4 שנים ., היינו במקום אחר לפני 4 שנים , צעירים יותר , שמחים יותר ובעלי חלומות שתורגמו למשאלות .


אני רושם שורות אילו וניזכר  במונדיאל שמגיע עוד מעט וניזכר במשאלות של כולנו .




צ'רצ'ל - לא הגשים את משאלתו להיות מעורב בנושא חברתי שיביא לשינוי חברתי , אך הוא הגשים את משאלתי והתחתן עם יערה עצבני


עמיחי - לא הגשים את המשאלה שלו להקים קליניקה פרטית לטיפול אלטרנטיבי , אך הגשים את משאלתו של צ'רצ'ל - הקים את עמותת זכותינו - ובכך היה מעורב בשינוי חברתי מוציא לשון


אופיר - לא פירסם ספר עם סיפורים קצרים אך הקים קליניקה לטיפול אלטרנטיבי - המשאלה של עמיחי . סבבי


ואני יובל לא הגשמתי שום משאלה , משאלתי היתה להתחתן עם יערה אך צ'רצ'ל הגשים אותה - נישארה מישאלה אחת על מנת לסגור את המעגל


משאלתו של אופיר לפרסם ספר , מן הסתם זאת היתה מתבקשת להיות המשאלה שלי !! לכתוב ספר


אני מדמיין את גמר מונדיאל 2002 , בו עמיחי שולף את הפתקים וכולנו ביחד קוראים ומנתחים את המשאלות שלנו ...... גם אני אצליח להגשים משאלת אחר , אני מחליט  כאן ועכשיו לכתוב את הספר הראשון שלי , אין לי  לי הרבה זמן אוף



תוצאת תמונה עבור ספר






נכתב על ידי נדב ויצמן , 27/2/2017 11:08   בקטגוריות בית ספר  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



העמותה


זו היתה החלטה של עמיחי .

עמיחי החליט להקים עמותה לזכר אישתו אילנה .זה מה שהחליט לעשות עם הכסף שייקבל מהביטוח בעקבות מותה של אילנה .

בתום השלושים קיבלנו טלפון מעמיחי ונתבקשנו כל השלושה להגיע אליו , הוא סיפר לנו על ההחלטה שלו להקים עמותה ,

עמותה שתעזור לנפגעי הרפואה  , עמותה שתתן עזרה לאנשים

שניתקלים באתימות מול הרפואה הציבורית , עמותה שתיתן עזרה לכל מי שניתקל בבעיה או ניפגע מהרפואה הציבורית .

עמיחי אמר שהוא זקוק לנו בהקמת העמותה , בגיוס כספים ,

בעינייני חוק , בשיווק העמותה , לכל אחד מאיתנו היה מה לתרום במסגרת מומחיותו להקמת העמותה , אך מה שייחד אותנו מאחרים היתה הבקשה של עמיחי  לא לתת לו לוותר וללכת עם הרעיון עד הסוף, חשבנו שעמיחי השתגע , שככה הוא מתמודד עם האבל והשכול , דאגנו .!

 

עמיחי לא ויתר הוא עבד ימים ולילות כדי להקים את העמותה

ואנחנו בעיקבותיו  .

גייסנו כספים מתורמים , שיווקנו את העמותה ופירסמנו אותה בכל מקום כדי שתוכר . השתתפנו בכנסים של עמותות , נאמנו נאומים מרגשים מטרתינו היתה להעצים את העמותה . שלושה חודשים מאוחר יותר כבר הכירו אותנו , הכירו את העמותה שלנו , התרומות גדלו , בתי חולים ורופאים פנו אלינו על מנת שנהייה הנציגים שלהם . הצלחנו .

הצלחנו להקים עמותה שתורמת לקהילה, כל אחד מאיתנו תרם מזמנו ומכישוריו וכל זאת בהתנדבות , תחילה זה היה לבקשת עמיחי רצינו לעזור לולעבור את השכול והאבל , אבל עניין העמותה העצים אותנו חשוב היה לנו להיות חלק ממנה , הרגשנו מאושרים שהצלחנו להקיפ פרוייקט כזה . הרגשנו מבורכים (כולנו , ואני בפרט ) בזה שיש ביכולתינו לתרום לקהילה .

נכתב על ידי נדב ויצמן , 27/2/2017 11:07   בקטגוריות בית ספר  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אילנה הבוכייה



עמיחי היה החבר הראשון שהתחתן .הוא נישא לאילנה ולהם נולדו תאומים 2 בנים .

הוא הכיר אותה כבר בגיל 21 . כשהוא הכיר לנו אותה בפעם הראשונה פגשנו בבחורה צנומה עם מבט עכור פנים חיוורות ומנומשות (ולכן קראנו לה אילנה הבוכייה ) , קצת התאכזבנו בשביל עמיחי שאמר שהיא זאת אהבת חייו , בחורה מיוחדת במינה . לא רצינו לאכזב את עמיחי ולא אמרנו לו את דעתינו האמיתית . לאורך כל השנים היא הייתה מסויגת אך עמיחי העריץ אותה .

היא פתחה לנו את הבית הראשון שבו התכנסנו לראות את משחקי הכדורגל , נתנה לנו תמיד ספייס

ומרחב להיות רק אנחנו הבנים , כמו פעם .

הכול התחיל בנתוח פלסטי שיגרתי , אילנה החלחטה לעשות ניתוח אף למרות שעמיחי לא הבין למה היא צריכה את זה , הא אהב אותה כפי שהיא . אך לאילנה זה היה חשוב ולכן עמיחי תמך בה .

אילנה עברה תהליכים פנימיים אישיים שגרמו לה להיפתח יותר גם לעמיחי וגם אלינו החברים . כחלק מתהליך השיונוי היא החליטה לעשות ניתוח אף .

הניתוח הפשוט הסתבך ואילנה נפטרה .

היא הותירה אחריה 2 בנים צעירים , בעל אבוד ואותנו החברים המומים . זו הפעם הראשונה שחווינו שכול, אבל ומוות של אדם קרוב אלינו  וכל כך צעיר . עצוב

היה לנו ברור שאנחנו צריכים להיות בשביל עמיחי , לתמוך בו , ולעזור לו בכל מה שייצטרך . אנחנו החברים הכי טובים שלו ובשביל זה יש חברים . היה לי קשה להתמודד ולא ידעתי כיצד עליי להתנהג

לתת לו את הספייס שביקש עמיחי או לא להרפות ולא לעזוב אותו לרגע . זו הפעם הראשונה שלנו  עם התמודדות עם אבל כל כך צעיר ופתאומי , אף אחד לא מכין אותך להתמודד עם כזו סיטואציה בגיל כל כך צעיר . לאורך כל התקופה לא עזבנו את עמיחי , עזרנו לו עם הילדים בייביסיטר ומסיבות בית ספר , יצאנו איתו קצת לבלות , ולפעמים סתם ישבנו איתו בבית ולא דיברנו , רק ישבנו לצידו .

ניסיתי לדובב אותו רציתי שיידבר אך הוא סירב , הוא רק רצה שנשב לידו , אז ישבתי לידו ושתקתי .

כי ככה מתנהג חבר .

 

נכתב על ידי נדב ויצמן , 27/2/2017 11:07   בקטגוריות בית ספר  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

16
הבלוג משוייך לקטגוריות: חטיבה ותיכון , יצירתיות , ספרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנדב ויצמן אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נדב ויצמן ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ