לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


{{שִׁיר עֶרֶשׂ מְצַחְקֵק בְּפִנַּת צֵל}}


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2018

קוץ אגבה וזעזוע מכונן (זכרון ראשון)


האגבה המתה בחוץ לא מנעה ממני לקחת סכין קטנה, לצאת כשהחמה לוהטת ולקצוץ ממנה קוצים אחדים, רציתי כבר הרבה זמן לקחת ממנה כי השלוחות שהתייבשו לפני ההגעה לקוץ צרות מספיק ומדוייקות לי, ארתום את חריטתן לחימר, אנסה לטבול גם בדיו

מה שכן יש לשיח הזה הבל צמררן לא נעים במיוחד, אני רק מקרבת את אצבעותיי וחשה בו מעקצץ בי. אולי הוא מעולם לא חדל להרקב

 


 

*

 

"את יושבת מולי ואני רואה פער עצום, עצום, בין מי שעודנה צעירה, לקדמוניות העתיקה והעצומה שבה... אין דבר שיעיד על השורשים האלו.

אני זוכר שזה עלה לגבייך בטקס שפת הברקים לפני שראיתי אותך, ועכשיו כשאת פה אני יכול לחבר"


לאחר שרוהאן אימת מולי את מראות הזכרון שעלו על עיניי הפנימיות במהלך מעגל זכרונות קסם (שבעת הנחשים של גוודלופה) כזכרון של הווית קסם שלי, זה כבר היה ברור לי לחלוטין. כל הספקות נשרו ממני. זו ידיעה גדולה שאצטרך לחיות אותה מעתה והלאה ואינני בטוחה כיצד להתהלך איתה בעולם החולין

 

כשאנשים נתקלים במה שהם מכנים צירופי מקרים מרובים הם מתרגשים ורוצים מזה עוד, זה מפעיל אותם, הם מחפשים את זה, אך לא כולם מוכנים לראות את זה כמשהו שאינו מקרי וסיבתי וכן מסתורי-נסתר.

אני תוהה מה יש בקסם שאנשים לא רואים בו די עוגן... כדי לתת לו מקום בחייהם ומבטלים אותו בנקל. בשבילי זה העוגן היחיד שבלעדיו אני כלום, אני דועכת. לא מצאתי איזון בינו לבין העולם הנראה... אך נשמתי בחרה ללון תקופה מסוימת בגוף אדם. אני לא יודעת למה בחרתי ככה הפעם, בגוף אדם, אבל יש משהו גדול ממני שעוצר אותי ואומר, חכי לי אני כבר בא להראות לך, אבל הוא לא בדיוק כבר בא, למעשה אני לעולם לא אדע מתי "יבוא" ויגלה לי כמה גדול הוא, כמה עד כדי כך גדול ממני. וזה לא סותר שיש עבודה מורכבת על פני אמא אדמה ובוודאי כשתבקר אותי מוות המיילדת היא תשכיח הכל ממני כדי שאלמד להזכר מחדש. בהוולדי שוב, אצטרך למצא את החוטים ולעשות את כל החיבורים לבד וכל השבילים יהיו שונים בכל פעם כזו. בכל אופן, כאדם, יש לי הרבה ללמוד וזו לא למידה נעימה כי אני מאד עדינה ויש הרבה גסות בחוץ, יש בי סיפור של שבריריות שאני לא רוצה שיכווצני.

אבל אני בדרך וכל כך מתרגשת להתעורר כעוף החול אחרי שישנתי זמן... והתנועה השפתית שלי כמוה הגופנית שהן על זמניות.. מתחברת לי עם הלא אנושי שבגוף האשה אליו נולדתי.


*

מעט על התהליך שהיה. את הזכרון עצמו אני חוששת עדיין לחשוף פה


המעגל היה טעון באנרגיות אינטנסיביות ביותר, עד כדי שבסיומו, לאחר שעזבנו ידיים ופסק המזמור, התנודדתי המומה ומסוחררת דקות ארוכות - נכנעת לזרמי הזכרון מתמקמים בי, מודה על מה שהלך את כל השכחה עד למקום עתיק, מזמנים בהם לא ידעתי זמן. מהזמן שבו לא הייתי אנושית. ככה הסתחררתי עוד לפני שרוהאן הבהיר וחידד את הזכרונות של כל אחת ונתן ביסוס. מי שהצליחה להזכר בזמן התהליך היתה ברת מזל. חלק קיבלו מקומות גאוגרפיים ממש שקיימים על פני האדמה שאותם הן ראו ברוחן ושם התרחש אותו זכרון. לעתים לשוב למקום הזה יכול להביא המון. לפני הטקס ידעתי בבירור שהתהליך אינו הבטחה לזכרון. החכה מוטלת והתהליך קורה, אך מה שיעלה ואם יעלה תלוי בנוכחת. זו הסיבה שהיה לי קל לוותר בהזדמנות קודמת, לא חשבתי שאצליח להזכר... הרי זו חולשה שלי מהעולם הרגיל. ופתאום זה בא לי בעוצמה כזו. הגבתי מאד חזק. גם מילת המזמור שכל אחת זימרה ללא הרף ומחזיקה את הרטיטה של היזכרות לא יכולה להבטיח שיעלו זכרונות אם לא משאירים מקום פתוח לדברים לעלות. ומה שעולה במעגל הוא בהכרח זכרון קסם כי הרבה אנרגיות מזומנות על ידי רוהאן בדיוק לשם המטרה הזו שהיא רק אחת מדרכים רבות להשיב את הקסם לעולם. עולם ששכח את הדם שלו. עולם שבו התרבות השכיחה את מה שלא נראה. את מה שלא מובן. 

אז בגלל שכזה המעגל, וכל שבתוכו אמת, אין תעתועי שווא. זה מחזק אותי כי כך אני יודעת שמה שראיתי היה אמיתי, הרגשתי את מה שראיתי כל כך חד.. מאוחד. קרוב עד רמת המרקם... שלא היה סיכוי שזה סרק. וזה היה רציף יחסית. וישיר, ונורא יוצא דופן, לא זכור לי שנזכרתי במשהו אי פעם.. ככה. 



זהו הזכרון הראשון שלי מישותי הקדומה, נמשך מקורי הוויתי

השבריר, הזכרון הקדמוני הראשון שלי כיציר קסם

עכשיו כשאני יודעת הגבולות נדחקים... עכשיו אני מבינה כל כך הרבה... ואני תוהה האם זו מדרגה ופתח



רוהאן היה בהשתאות למול הזכרותי, כי הוא עשה את לבו וכשעושים את ליבנו קורים מופלאים שבדברים

 

מבין גושים מגובבים של אותו יום (התנגשויות אנושיות דיסהרמוניות) נסתמן לו ערב כל כך חשוב ומסתורי 

מעל לששיערתי בשבילי

כל המעגלים שיגיעו אחרי כי אני רק רוצה להזכר בעוד ועוד



*

לאבה

אבני לאבה

כעת אני מביטה בכן בעיניים אחרות


 

 

המעברים האלה קשים לי

לרדת לקרקע קשה לי

לרדת לחולין

שמישהו יתפוס במותניי ויוריד

נכתב על ידי , 12/7/2018 14:44  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי: 

מין: נקבה

תמונה




18,059
הבלוג משוייך לקטגוריות: שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללשון-קוץ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על לשון-קוץ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ