לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


כתיבה בבלוג תעזור לי לקחת שליטה על החיים שלי, בכל אספקט שקיים.

Avatarכינוי:  הילה_כ

בת: 28





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2018    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2018

אם החיים שלי היו סרט


היו רואים אותי עכשיו מתמוטטת בבכי תמרורים על רצפת הסלון.

מריצה בשלוש דקות את כל הזכרונות שלי מסבתא.

וברקע מתנגן שיר עצוב.

והיו מראים לכם את המחשבות שרצות. את הפחדים. את החרטות. את החששות.

 

היא סך הכל נפלה בשירותים בבית. ובמקרה גילו לוקמיה.

בבקשה אלוהים, שלא תסבול.

בבקשה.

שתהיה עצמאית עד הרגע האחרון. שלא תסבול.

תיכף אסע אליה. ואולי כבר לא אשמור את זה בסוד.

אני כועסת על אמא שלא כנה עם האחיות שלי בקשר למצב. נכון, יש לה את הסיבות שלה. ואולי הן מוצדקות.

אבל פתאום אני לא מבינה למה לקחת מהן את הזכות להיפרד כמו צריך.

למה להסתיר ולשקר.

אז אולי אספר לה , אספר לכל מי שיהיה שם. אצעק בקול שכל המחלקה תשמע שאני מתחתנת בחודש הבא. כי מה שווים החיים האלו בלי כנות?

ואולי לא כדאי?

מספרים שאנשים גוססים נשארים בחיים כשהם מחכים ממש למשהו.

אני לא רוצה לכבול אותה בכוח לעולם של סבל וייסורים.

אבל אולי זה דווקא יתן לה נחת וישחרר אותה?

היא היתה רוצה לדעת. לא אסלח לעצמי לעולם.

 

כל כך הרבה שאלות, אבל במקום תשובות המוח שלי מסוגל רק לנגן שיר.

אותו שיר בלופים.


 

נכתב על ידי הילה_כ , 10/6/2018 16:15  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של רון - ב-11/6/2018 22:44




2,322
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , המתמודדים , בריאות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להילה_כ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הילה_כ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ