לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


כתיבה בבלוג תעזור לי לקחת שליטה על החיים שלי, בכל אספקט שקיים.

Avatarכינוי: 

בת: 27





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2017    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

3/2017

אכילה עודפת כאקט של שליטה


חזרתי הביתה כועסת אחרי העבודה, אכלתי צהריים ומיד אחרי זה עוד 2 עוגיות ופרוסת עוגה.

לא באמת רציתי לאכול אותם, אבל קול חזק ממני דרש שאעשה זאת.

מנסה עכשיו לישון לפני משמרת נוספת, ותוך כדי המחשבות של לפני ההרדמות- אני מבינה.

הדבר שגרם לי לכעוס היה מעבר לשליטתי, ולא היתה לי דרך לשנות כלום.

המוח שלי, שרק רוצה לעשות דברים שהם בשליטה שלו, פשוט החליט לזלול קצת.

על מה שגרם לי לכעוס- אין לי שליטה.

אבל על אוכל.... זה בין הדברים הבודדים שיש לי.

ואם זה לא מורכב מספיק: ככל שאני אוכלת יותר עוגות ועוגיות, אז דווקא מאבדת שליטה על עצמי.

 

למה הכל כל כך מסובך??

נכתב על ידי , 20/3/2017 17:27  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של הילה_כ ב-24/3/2017 13:58
 



הענק הירוק


יש משהו בשקט הזה של משמרת לילה ובעודף הזמן המת שהופך אותי מאדם שפוי, הגיוני, רציונאלי ומחושב למשאבת אוכל מהלכת.

דברים שביום יום אני יכולה להדוף, פתאום משחקים תפקיד חשוב של לשרוף לי כמה שניות ולשעשע את הלשון והבטן.

אני מוקפת  עכשיו ערמות של שוקולדים, ונלחמת בעצמי בחרוף נפש בשביל לא להכניס לפה.

כי אני יודעת איך אני נכנסת לזה, אבל אלוהים יודע איך אצא מזה, אם בכלל.

והאמת, נמאס לי כבר לראות את התחת התופח שלי.

שבר אותי למדוד מכנסיים ששכבו בארון הרבה זמן, ולגלות שהם לא עולים עלי.

ואם זה לא מספיק קשה גם ככה, מישהי שעובדת איתי מנסה  עכשיו לדחוף לי ביסלי באמצעות לחץ פיזי מתון.

היא עקשנית, אבל אני עקשנית עוד יותר.

 

ככה מרגיש הענק הירוק???


 

 

 

 

נכתב על ידי , 17/3/2017 22:16  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



איך מתנהלים נכון כלכלית בחיים האמיתיים???


בן זוגי ואני מתגוררים בדירה של ההורים שלי.

כשישבתי עם אמא לפני משמרת הלילה שלי, הבנתי שהחגיגה נגמרה.

המצב הכלכלי מאלץ אותם להשכיר את הדירה הזו כדי שיוכלו להתקיים.

אני מבינה  אותם, וזה לגיטימי לגמרי. מה גם שאנחנו נמצאים שם כבר כמעט שנתיים, וההורים לא אמרו מילה ולא ביקשו דבר בתמורה.

אנחנו צריכים עכשיו למצוא פיתרון דיור אחר, שיקבל אותנו עם שני כלבים (וזה לא פשוט בכלל. מעטים בעלי הדירות שמוכנים לכך)

ושיהיה אפשר לגדל בו תינוק אחד ואפילו שניים.

ואם עוברים דירה צריך גם רכב.

לא אכפת לי הרעיון של מעבר, כמו שמציק לי החשש הכלכלי הכבד.

איך עם שני משכורות ממוצעות מצליחים לנצח את יוקר המחייה?

מצליחים גם להתקיים, גם לגדל כלבים, גם לטפל בילדים, להחזיק רכב, לבלות קצת ואפילו לחסוך?

 

כתבות על מצב כלכלי קשה ועוני מחפיר תוקפות אותנו בכל זמן אפשרי ובכל ערוץ תקשורת שקיים,

וזה משאיר אותי מפוחדת. נמצאת עכשיו בעבודה, אבל לא מצליחה להתרכז.

נשאבת לתוך אחד הפחדים הגדולים ביותר שלי- לקרוס תחת הנטל.

 

מנסה להרגיע את עצמי ולהזכר במצבים שפחדתי מהם בעבר.

שינויים בחיים שלא הבנתי איך לעזאזל אני אמורה להצליח לעשות אותם, אבל הצלחתי.

מקרים שבהם הפחד עבר כשהבנתי שהשד לא נורא כל כך.

מנסה בכל הכוח, אבל נותרת עם תחושת המחנק בבטן והדמעות שמאיימות להתפרץ.

 

מאמי,

אמרת שנעבור את הכל ביחד. זה נכון, נחזק אחד את השניה ונפעל בשיתוף מלא.

אנחנו נלמד להסתדר, גם במחיר של כמה כאפות מהחיים בדרך.

אל תרגיש ולו לרגע שעצם העובדה שאני חוששת קשור איכשהוא אלייך.

אל תחשוב לשניה שאני לא סומכת עלייך ועלינו.

אבל חזקים ככל שנהיה- זה לא סותר את העובדה שאין לי שמץ איך מתנהלים נכון כלכלית  בחיים האמיתיים.

נכתב על ידי , 14/3/2017 22:35  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של הילה_כ ב-17/3/2017 15:37
 



לדף הבא
דפים:  

962
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , המתמודדים , בריאות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להילה_כ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הילה_כ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ