לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


כתיבה בבלוג תעזור לי לקחת שליטה על החיים שלי, בכל אספקט שקיים.

Avatarכינוי:  הילה_כ

בת: 27





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2017    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2017

במשמרת לילה


משתעממת למוות בעבודה.

אוהבת שקט, אבל אפילו בשבילי יש כאן יותר מידי ממנו עכשיו.

המוח המנוול שלי מחפש תעסוקה בכוח, ומאלץ אותי ללכת לזלול עוגות שנמצאות במטבח.

לא, מוח יקר שלי. לא אעשה זאת.

זה ישרוף לי בדיוק שניה, אבל יעלה ביוקר עם כל רגשות האשמה שזה ייצור.

 

אז במקום זה הולכת לקלף שסקים בחושך

נכתב על ידי הילה_כ , 19/5/2017 23:19  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-24/5/2017 19:40
 






נכתב על ידי הילה_כ , 18/5/2017 21:01  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



התמודדות עם חוסר הוודאות


קבעתי עם חברה להפגש היום לארוחת בוקר. סוף סוף יום שמסתדר לשתינו עם  סידור העבודה!!

רצה הגורל והיא הודיעה לי שיש לה דברים לעשות הבוקר, ושניפגש מאוחר יותר.

הצעתי שנצא לאכול ואחר כך נעשה יחד את הקניות ואת הדברים שהיא צריכה, אבל היא התעקשה שלא.

כעסתי מאוד, הרי קבענו לארוחת בוקר. לא לסתם לא לעשות כלום.

הכעס  שלי עלה לרמה מטורפת, וניסיתי להבין מה הולך פה.

אחרי זמן חשיבה הגעתי לתובנות. אני שונאת חוסר וודאות.

וככל שיש יותר ממנו, ככה אני יותר מתוסכלת. אל תבינו אותי לא נכון, אני אדם מאוד ספונטני מטבעי ושונאת לתכנן.

אבל עד שמשהו כבר מתוכנן, זה כמעט בלתי אפשרי עבורי לעבור למצב  של המתנה.

אני אמורה לחכות לה? עד מתי??

להתחיל בינתיים את סדר היום האחר שלי, או לא??

 זה כמו לחכות לטכנאי. הוא אומר שיגיע בין 10:00 ל 14:00. מה אנחנו אמורים לעשות בזמן הזה?

אם רוצים לצאת לסידורים ובדיוק הוא יגיע כשאנחנו בחוץ? ההמתנה הזו מרתקת אותנו לבית.

כך גם ההמתנה הזאת.

מה גם שמכשיר הטלפון שלי אמור לחזור מתיקון היום, ואני ממתינה לSMS שאומר שהוא כבר בסניף.

עוד משהו שאני מחכה לו, ומקשה על התימרון של הכל.

כי זה יהיה ממש באסה לצאת עם חברה שלי, לחזור הביתה, ורק אחרי זה לקבל את ההודעה על המכשיר.

שוב לצאת?????

 

במצב האידאלי היינו אמורות לצאת לאכול בוקר ליד המקום שבו אני אמורה לאסוף את המכשיר, לקחת אותו,

להסתובב קצת ולחזור הביתה. ולאחר מכן רציתי לארגן את הבית, לבשל, לעשות כביסה וכלים ולטייל עם הכלבים.

אבל הכל נהרס, וזה משגע אותי. מטריף לי את רבי שצריך עכשיו להתארגן מחדש על הכל.

 

ופה עצרתי את כדור השלג הזה. ככה אתן לעצמי לצאת לגמרי מאיזון בגלל שינוי בתוכניות?

לא מוכנה. לא מוכנה לכעוס כל כך בגלל זוטות.

אז מה אעשה?

לא אשב בסלון בחיבוק ידיים ואחכה בכעס. ממש לא.

אוכל בבית ארוחת בוקר, אעשה כביסה, אצא לקנות משהו שאמא רצתה, ואמשיך להתנהג כרגיל.

לא אכבול את עצמי לאזיקי הציפייה.

וכשהיא תסיים את הדברים שלה- שתסיים.

וכשהטלפון יחזור- שיחזור.

 

מחבקת את עצמי חזק ומזכירה לעצמי שלפעמים תוכניות משתנות, ואם אנחנו רוצים לשמור על שפיות-

כדאי שנזרום ביחד איתם.

 

אז.... שיהיה לנו חמישי שלום

נכתב על ידי הילה_כ , 18/5/2017 10:05  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

1,274
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , המתמודדים , בריאות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להילה_כ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הילה_כ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ