לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

כשמאניה ודיפרסיה נפגשים



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


12/2017

זה תמיד שם


זה כאילו, מהרגע שהרעיון הזה נכנס לראש, הוא תמיד יהיה שם.


ברגע שהאפשרות להתאבד הפכה לאופציה הגיונית.


זה הפך להיות הפתרון האפשרי כל פעם שקשה.


הוא תמיד שם, אורב.


 


והכאב שוב חזר, אחרי תקופה יחסית טובה.


חוסר האונים הזה.


פשוט עצבות פנימית, בלי סיבה מיוחדת.


והלוואי שזה יעבור כבר.


הלוואי שהיה לי משהו להתנחם בו חוץ מאוכל.


אבל החלטתי שאני מתנזרת מאוכל, אז אין מה שינחם אותי.


וזה קשה.

נכתב על ידי StillTheSame , 26/12/2017 14:27  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי:  StillTheSame

מין: נקבה




הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , מתוסבכים , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לStillTheSame אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על StillTheSame ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ