לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

F F F



Avatarכינוי:  Slumber

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


12/2016

פיסות זיכרון מהעוד לפני


היא נחה על חזהו, בזמן שאצבעותיו הברישו שיערה כאשר מחשבותיו נודדות בין ריח השמפו הנודף ממנה להבעת פניה השלווה.
"חתולה", הוא מלמל בקול הבס הרך שלו, וחייך מרוצה. והיא רפרפה עם ריסיה כתגובה, פותחת עיניה עם אישונים גדולים וחומים המזכירים תה ארל גריי קלאסי. כאשר היא נאנחת בקול מתוק ועייף מלמלה לעברו משפט לא ברור, לבסוף פלטה את שאלת ה-"מה?" המבולבלת והרגילה שלה. תמיד לקח לה רגע לחבר את הפאזל כראוי, גם במצבים פשוטים יחסית.
"כלום צ'יקיטה" ענה בנינוחות, והיא חייכה בחום. אהבה כאשר קרא לה ככה.
"ישנתי רגוע הפעם?" שאלה במבט עקום, לא אהבה כשראה אותה ישנה בזמן שחוותה סיוטיה.
"יותר מהרגיל", ידיו צפו מעליה ועל ירכיה, והיא סגרה עיניה שוב, נועלת אותו בחיבוק ידיים חזק.
'אני אוהבת אותך', רצתה להגיד ולהבריש שפתיו, אך לא היה בה האומץ, שקטה וביישנית הייתה, גם אם הייתה מודעת שהתוצאה תהיה במלוא הסיכויים חיובית, שתקה.
"את בסדר", לפתע אמר בחיוכו הממזרי ושובה הלב, כך הראה לה חיבה כשגם בו הכתה ביישנות מוזרה שכזו, כך היה כשהרגיש בבילבולה המתרוצץ בינה לבין עצמה.
"תודה" צחקקה, "גם אתה לא רע, פאפי" ענתה בטון מלגלג והידקה את חיבוקה, חוזרת לנמנם בקלילות נפש שהייתה לה רק כאשר נמצאה לידו.
וכך נרדמו חזרה יחד, מחוברים זה לזו דרך נשימות תואמות של זוג אוהבים נדיר. זאת תחת מוזיקת הרוק האהובה עליו, וכמה כוכבים מרוחקים המאירים את החדר החשוך בו התכרבלו, כאילו הנצח ישמור אותם מהעולם בחוץ לתקופה ארוכה מהשעה הבודדה שנשארה להם לשוטט בחלומותיהם יחד.

מבוסס עליו, ומוקדש לו. ♥

נכתב על ידי Slumber , 28/12/2016 19:10  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אתה לא.


אתה אומר לי שאתה פה, אתה פה, אבל אתה לא פה.
אז איפה אתה?
אני דנה ביני לבין עצמי את השאלה שמשחזרת את עצמה בלופ תמידי,
תוהה לעצמי אם אתה משקר או רק פולט מילים ללא שום כוונה.
אתה פה, אבל אתה לא פה.
אתה אומר שלום ועובר לידי, אתה אומר "מתוקה" אבל לא מתכוון יותר ללשוני הורדרדה.
אתה לא אותו האחד שכמעט תלש את שערי בזיון לוהט.
אתה, ושוב אתה, לא אתה.
אתה לא אתה.
אתה מדמיין אותי ערומה אבל לא נחשקת, אתה מדמיין רק בול עץ מושחז שאפשר לפמפם.
אתה פה, אבל אתה לא פה.
תמיד אתה שותה את הוויסיקי החריף, ממלמל ונושם את העשן הירוק בחיוך שובב,
אתה מחייב את הכרטיס ולא תוהה איפה גבולותיו, אתה קם שיכור כל בוקר, לא מריחי כמו בעבר.
אני מנסה להבין האם, האם לך זה משנה, הדבר הזה, עולמך?
או שבועתך המוגבלת מספיקה לך, כמו לשאר האנשים?
האם אתה באמת כה אבוד בינך לבין עצמך שאתה כבר אפילו לא עצמך?
אתה לא פה.
אתה לא אתה.
אתה לא.
נכתב על ידי Slumber , 27/12/2016 21:30  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , פילוסופיית חיים , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSlumber אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Slumber ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ