לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

. . . . . .

כינוי:  wallpeep

בן: 32





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


11/2017

מירוץ עם המחשבות.


רק להיום אנסה להבין מה באמת מתאים לי כרגע.

יש דברים שאני צריך לעשות היום למען אחרים

ויש דברים שכדאי לי לעשות למען עצמי.

 

אני רוצה להתחיל לעקוב אחרי למה חיי היום יום הפכו למעמסה כל כך גדולה עבורי.

המון דברים שפעם הייתי עושה בקלילות הפכו להיות משהן מעייף.

בישול, הליכה, ציור. אלה דברים שפעם הייתי ממש נהנה מהם ואף אחד לא היה צריך ללחוץ עלי כדי לעשות את זה.

ועכשיו אני מרגיש צורך להכריח את עצמי לבצע אותם.

 

סיבה אחת לפחות היא המחשבות הרצות. זרם חסר רחמים של מחשבות מעיק עלי. ולפעמים אלו פנטזיות.  אני יכול לחשוב שעתיים על "מה אני אבשל היום" ואחרי זה פלא שהשעה שלוקח לי לבשל מעייפת?  אני חושב כל הזמן על "אני צריך לצייר ואני לא עומד בקצב". זאת מחשבה שהיא מלחיצה, ואז אני מלקה את עצמי.

 

רק להיום אנסה להתמודד עם המחשבות הרצות בכך שלא אתמהמה עם המשימות. אשתדל להתחיל לבצע כל משימה בהקדם האפשרי לפני שהמחשבות יגזלו ממני את האנרגיה.  רק להיום אנסה להגיב אחרת לכעס החרדה והתסכול שמציפים אותי בזמן הציור. ואם לא אצליח אודה בחוסר האונים שלי ואבקש עזרה.

 

וכעת למשימות להיום:

 

1.להתעמת עם המצב הכלכלי שלי ולהגיב לא מתוך פחד ותבוסתנות אלא מקבלה. 

מיד אחרי סיום הפוסט הזה.

 

2. ליצור קשר עם הבעל בית לגבי הצ'קים. אשלח לו הודעה ב8:00

 

3. לחפש עבודה. אם זאת עבודה באינטרנט, לתת לזה את הזמן הדרוש. 8:00

 

4. לקנות חול לחיות מחמד.- כ40 דקות. אצא מהבית ב9:30 כשהחנות נפתחת.

 

5. לצייר. לפחות שעתיים.אולי בבית קפה קרוב. אחרי שאחזור מהחנות חיות. נגיד 10:30 עד 12:30.

 

6. לצאת להליכה. 17:00 בערך.

 

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי wallpeep , 29/11/2017 07:13  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פגמי האופי שלי


1. הדרך שבה אני מתמודד עם כעס:  תסכול וכעס הם רגשות שקיימים בי הרבה. למשל, כעסתי כשלא הצלחתי לתפוס את החיית מחמד שלי כדי לתת לה תרופה. התגובה שלי הייתה העצמה של רגשות התסכול. בהתחלה, כל מה שעשיתי היה לנסות שוב את אותה דרך לא יעילה. ואז כעסתי על עצמי, על החית מחמד ועל הגורל.   

 

2. הדרך שבה אני מתמודד עם אשמה:  אתמול השכן שלי איבד את הכלב שלו. ראיתי את הכלב שלו בצהריים לפני כן, מסתובב ליד הכניסה לבית שלו. חלק ממני תהה אם יש צורך לדפוק לו בדלת. אבל חשבתי "נו טוב. זאת לא פעם ראשונה שאני רואה אותו ככה ליד הבית.". 

ועכשיו אלוהים יודע איפה הוא.  אני מרגיש אשם שלא דפקתי בדלת של השכן. מרגיש שכל התירוצים שלי ללמה לא עשיתי את זה אינם מוצדקים.

אני חוזר בראש שלי המנטרה של "אם רק הייתי עושה ככה וככה." הרגשה כאילו אני זה ששולט במצב.

 

3. הדרך שבה אני מתמודד עם בושה: אני מתקפל. אני מנסה להסתיר. אני מסתגר ומתבודד. 

 

4. הדרך שבה אני מתייחס לעצמי: אני חושב על עצמי כאדם חולה נפש. נכה רגשית. אני חי חיים של מכור למשחקי מחשב, אלכוהול וטלוויזיה.

עד לדרגה שאני כבר לא באמת נהנה מהדברים האלה. אבל זה עוזר לי להתעלם מהמצה שבו אני נמצא.

 

5. ההתמכרויות שלי:  אני משקיע המון משאבים בהתמכרויות שלי. משקיע זמן וכסף. הזמן הוא גם בזמן פעולת השימוש וגם על המחשבות של לפני ואחרי.

התמכרות לגלישה סתמית באינטרנט- יכולות לעבור שעות ביום על צפיה בתוכן סתמי. רוב המידע שאני צופה בו לא תורם להשכלתי ומשמש דרך לברוח ולהרוג זמן גם אם לא במודע.    התמכרות למשחקי מחשב- אתמול שיחקתי לפחות 10 שעות אם לא יותר. זה  מגיע לרמה שאני לא נהנה מזה.  התמכרות לאוכל- חושב הרבה על אוכל. רוצה להרגיש שטעים לי. אוהב לאכול בחוץ אפילו כשמצבי הכלכלי על הפנים. 

 

אני רוצה להחלים ועושה פעולות של אדם חולה.

מודה שאין לי שליטה על המצב ואין לי כרגע תכנית לטווח ארוך.

לכן, רק להיום:

 

1. כשארגיש כועס, אנשום עמוק ואנסה להתמודד עם הבעיה שלי בדרכים אחרות. אם אכשל, אקח עוד נשימה ואחזור על התהליך. 

אם אראה שאין לי כבר שליטה על המצב. אכיר בכך ואנסה להרפות.

 

2. אלי, תן בי את הכוח להבין איזה דברים הם בשליטתי ואיזה לא. כשארגיש אשמה, אשתדל להתנהג באחריות במקום בהלקאה עצמיתץ

 

3. רק להיום אשתדל לא לתת לבושה לשתק אותי. גם לסמרטוטים מגיע לחיות.

 

4. רק להיום אנסה להספיק את הפעולות הבאות בתור הורה של עצמי: לנקות את הבית, לחפש עבודה, לצייר ולעשות הליכה.

אם אקדיש שעתיים לכל אחד מהדברים האלה אוכל להספיק הכל.

 

עריכה: אז מה הספקתי?  1)ניקיתי את הבית. אפילו הייתה לי עזרה משמיים והבע"ח לא הפריעו בכלל לשם שינוי. עשיתי הליכה בפארק את המסלול הרגיל של אמצע השבוע.  2)הקדשתי שעה וחצי לשיפוץ קורות חיים ותיק עבודות. זה בעידוד חבר ששלח בשבילי קורות חיים. הקדשתי כחצי שעה למילוי סקרים.

3) מיתנתי את הצורך הרגשי שלי לאכול בחוץ בכך שקניתי רק סופגניה ב5 ש"ח ואחרי זה הכנתי אוכל בבית. 4)לא ציירתי כפי שתכננתי. הרגשתי עצבני ומתוח מדי בערב. הנטיה שלי להאשים את הנסיבות, שהחתולה הפריעה לי, שהחברים מעצבנים אותי. האמת שאין לי כוח לנתח מה מה קרה אתמול בערב.

עם זאת, אני חושב שלהבא עדיף לי לצייר יותר בבוקר-צהריים כי אלה השעות שעוד יש לי ריכוז.

 

 

 

נכתב על ידי wallpeep , 28/11/2017 08:57  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חתול יכול להיות רק חתול


יש לי בבית חתול וארנב. 

בסה"כ הם חיים בשלום זה עם זה. כל אחד עסוק בעניינים שלו רוב הזמן.

ולפעמים החתולה רוצה לשחק עם הארנב. רק שהארנב לא כל כך אוהב את זה והוא בורח.

והחתולה ממשיכה בשלה. כי רק ככה היא יודעת לשחק.

 

שמתי לב שזאת תופעה שחוזרת על עצמה אצל בע"ח וגם אצל בני אדם.

אנחנו יכולים להראות אהבה וחיבה רק בצורה שאנחנו מכירים בה. ולא תמיד זה מסתדר אצל הצד השני.

אפילו שמבחינה שכלית אנחנו מסוגלים להבין שהצרכים של האחר שונים משלנו, כזה מגיע להבעת רגשות, אנחנו יכולים לעשות את זה רק איך שאנחנו מכירים.

כי אחרת זה פשוט לא תהיה הבעה של רגש אמיתי.

למשל, חתולים מביעים תחושת קירבה ע"י מיצמוצים. 

אני יכול למצמץ אליו בחזרה ולדעת שכלית שהחתול יחווה את זה כקרבה, אבל בלב זה ירגיש סתמי לחלוטין.

מזל שחתולים מביעים חיבה גם בדרכים שכן משותפות לבני אדם.

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי wallpeep , 1/11/2017 08:32  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , 30 פלוס , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לwallpeep אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על wallpeep ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ