לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

פרספקטיבות והרהורי לילה



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


4/2018

מגיע לך הצלחה בחיים?


לא מגיע לך הצלחה

תפסיק לחשוב שאתה בנאדם טוב

וגם אם אתה בנאדם טוב, תפסיק לחשוב שמגיע לך הצלחה

תפסיק לאחל הצלחה לאנשים שאתה בקושי מכיר 

ואיך אתה יודע שאתה בנאדם טוב? מתי פעם אחרונה עזרת למישהו שהוא לא חבר?

מתי הבעת דעה על משהו שאתה באמת מבין?

ככה זה בחיים, לפעמים מצליחים ולפעמים נכשלים

לא צריך כול הזמן לנפח לעצמך את הראש ברעיונות על הצלחה, יש הרבה אנשים אבל רק מעטים יכולים לאכול מהעוגה

נכתב על ידי , 21/4/2018 21:00  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מה הכיוון, איש בתול?


חשבתי שאני יכתוב פוסט קצר לרענון אחרי תקופה ארוכה שלא פרסמתי כלום


בכול אופן.. יש איזשהוא רעיון שקופץ לי כול תקופה מסוימת אבל אני לא חושב שאי פעם כתבתי אותו באיזה מקום

אני לא רואה איך אנשים יוצרים קשרים חברתיים ברגע שהם עוברים גבול מסוים בחיים שלהם.

אני חושב שברגע שעברת את גיל 25 ולא שמרת על הקשרים החברתיים מהבצפר או הצבא, יהיה לך מאוד קשה ליצור קשרים חברתיים בעתיד.

איך אני יודע את זה? ובכן, מכמה סיבות:

אני רואה אנשים שהכרתי מהתיכון, לפחות 90% מהם עדיין נמצאים במעגל החברתי שהם ביססו בתקופת התיכון\צבא.

ויותר מכך, אני רואה לא מעט זוגות שהכירו מתקופת התיכון והתחתנו די מוקדם.. עכשיו כמובן חלק מכם ישאלו מה הבעיה עם זה? או-איפה הבעיה כאן? 

ובכן, הבעיה היא שככול שאנחנו מתבגרים הכישורים החברתיים שלנו משתפרים, אבל המעגלים החברתיים שלנו מצתמצמים שזה קצת אירוני.

אני חושב שזה נובע מכך שאנשים כול כך פוחדים משינויים שהם נבהלים מקשרים חדשים, או מחברים שהם הכירו בעבר. לכול בנאדם יש את הBUCKETLIST שלו (בדיוק כמו בישראבלוג) ואם אתה לא נכנס לרשימה הזאת, אז אתה לא מוזמן..

ושאתה נהיה זקן זה נהיה הרבה יותר גרוע, בתור בנאדם זקן אתה מתחיל להיות מאוד טריטוראלי (מכירים את הקריקטורה של הזקן שיורה עם שאטגן על הכלב של השכן?) אז זה בדיוק על מה שאני מדבר. בתור בנאדם מבוגר אתה תתחיל לאמץ אורח חיים שמאוד חוזר על עצמו. אם למשל התרגלת ללכת לשיעורי אופניים ביום ראשון ואז זה נסגר יום אחד, אין מצב שאתה תלך לשיעורי זומבה או כדורסל - בשלב הזה אתה כבר סגרת את עצמך טוטאלית.

זה בדיוק מה שאני מפחד ממנו, אני לא רוצה להיות זקן פראנויד שכול הזמן מציץ מהמרפסת, אני רוצה להיות אני בכול שלב בחיים שלי


אז למה הפוסט הזה? הרבה מהאנשים שהכרתי בעבר כבר התמקמו בחיים שלהם, והמחשבה שלהם ליצור קשר מחדש כול כך מבהילה אותם שהם מעדיפים להשאר בדיוק באותו מקום שהם נמצאים. זה לא מצחיק שאנחנו חיים ליד מיליוני אנשים, אבל לא רוצים לדבר עם אף אחד? מה כול כך מפחיד?

בישראבלוג יש דינמאיקה מאוד מעניינת, הרבה אנשים כאן יוצרים קשרים אחד עם השני בהודעות, אבל לדוגמא בפייסבוק הם בחיים לא ישלחו הודעה לאיש זר. זה גם אירוני אבל מעניין.

שיעור בסוציאלוגיה חובבנית אני מניח, לילה טוב.

נכתב על ידי , 8/4/2018 01:11  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי: 

בן: 27




הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , המתמודדים , עבודות יצירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסלאדין אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סלאדין ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ