לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

לא תיתן אמון בנסיכי העולם הזה, כי המה יקרקפוך, וכך ממשלותם, עד קץ הימים.



Avatarכינוי:  תוכו כברו

בת: 17





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


11/2017

חג סיגד שמח!


התרגשות עצומה אוחזת בי כשמברכים אותי במילים אלו.

 

שמחתי עד מאד כשהמורה פנתה אליי בבקשה להביא את אבא שלי לבית הספר, כדי שיוכל להרצות בפני בנות בית הספר אודות החג. לצערי הוא לא יכל, כי הוא בעצמו נוסע לירושלים ובערב גם אחיין שלו מתחתן, אגב, בתזמון מושלם. יש בזה משהו מקסים. זו הפעם הראשונה אי פעם בתולדות בית הספר שעושים משהו לרגל חג הסיגד. כשנשאלתי על ידי בנות כיתתי מהו החג זה, הקפדתי לענות להן לפרטי פרטים. הן בתגובה נדהמו והתפלאו על כך שאינן חוגגות אותו.

אין יותר מדהים מלשמוע זאת מפיהן.

 

באתיופיה התפללנו על השיבה לציון, וכעת אנו מתפללים על הקמת בית ה׳.

_____

 

אמש היה במודיעין עילית כנס של כל כיתות י״ב בארץ, היו שם גם כמה מטובי המרצים: הרב אורי זוהר, הרב יצחק פנגר, החתן של הרב עובדיה, ועוד נוספים.

מכל הרצאה לקחתי קצת וקיבלתי כלים לחיים. את המילים אני שומרת ונוצרת בזכרוני. היה מושלם והייתי רוצה עוד כנס כזה!

 

נכתב על ידי תוכו כברו , 16/11/2017 07:17  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לאן הברווזים עפים כשהאגם קפוא?


התחלתי לקרוא דף-שניים בנסיעה קצרה באוטובוס בחזרה לבית. נשבתי בקסמיו. הצפי שלי הוא שבעוד מספר שעות ראשי יהיה רכון בין קמטי הנייר. רק המחשבה הזו מרגשת אותי ומביאה אותי לידי שמחת הלב. לעת עתה, נראה שספר זה, מועט הדפים, יהווה עבורי כיתד של יציבות. כבר מהמלים הראשונות, הנער הולדן מציג עצמו כנון קונפורמיסט. הוא חווה מרדנות בריאה. התחברתי להתבטאויות שלוחות הרסן שלו. יש בזה משהו כנה ואמתי. כמתבגרת אהבתי גם את הניכור שלו לעולם של המבוגרים. הוא מזכיר לי את עצמי בהמון מובנים ורבדים.

 

אגב, סתם תהיתי לעצמי - אילו תחשות הספר ינסוך בי כשאקרא אותו שוב בימי בחרותי.

האם נקודת המבט שלי, וההזדהות שלי עם הולדן תשתנה? את זה אוכל לדעת רק בעוד איזה 7-8 שנים.

 

עד אז יחי הולדן

 

נכתב על ידי תוכו כברו , 7/11/2017 18:36  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



החבל שנכרך ונשרף


סוף כל סוף אני מצליחה להתשחרר מהעבותים שכפיתי על עצמי במו ידיי, כי זה מה שאדם עם נטיות להרס עצמי צריך לעשות כדי להיבנות מחדש. החלה עבורי שנת שחרור. החרות תמיד נמצאת לידי, אבל כעת אני בוחרת בה, ולא בחופש שתלוי בנסיבות. ביומן האישי שלי עשיתי פינה קטנה שקראתי לה "נקודה טובה" (קרדיט לשולי רנד), בה אני כותבת ומגדירה משהו טוב אצלי שהבחנתי בו במהלך היום, ולאחר-מכן מפרטת לעומק מהו המעשה, תוך כדי התחברות לטוב שקיים בי. כשאני מביטה שוב ושוב בנקודות הקטנות, חיוך גדול נסוך על פניי. מתפללת להתמיד בכך.

 

הספרים שמונחים על השידה שליד מיטתי, אגרו עליהם כבר לא מעט אבק. כעת הם עזובים ושכוחים. וצר לי. ומכאיב לי. אני לא מצליחה לתת להם מקום גדול בין ימי הטרופים. אני מתזזת בין הספרייה לבית, תוך כדי עבודה על פרויקטיים ושיעורים ומבחנים ובגרויות. מעגל כזה שלא ידע את המילה קץ. ממתינה בשקיקה לימים שבו בית  הספר כבר לא יהיה בראש מעייני ודאגותיי. בשבוע שעבר הצהרתי ברבנות, אחרי שבאה לביתי חיילת שאמרה כי אם לא אצהיר עוד בשבוע-שבועיים הקרובים, אני אצטרך לעבור הליך משפטי, ועוד כמה בלה-בלה-בלה שהיא ציינה. אני לתומי חשבתי "מה הלחץ, אני רק בי"ב יש לי את כל השנה להצהיר", אבל לשם שינויי טעיתי. השבת נכנסת כבר בארבע וחצי, וצריך להספיק להכין את הכל מהר בשונה מהרגיל. עניין של 2-3 שבתות, עד שאתרגל. אני שומעת שוב ושוב את האלבום של עקיבא - "עולמות" שמו - בשלמותו מעל לשנה. שיריו לא נמאסו עליי.

זה הרגע לומר תודה למורה שהכירה לי אותו.

 

טעימה מכשרונו הגדול 

 

 

 


 

נ.ב: כתבתי את הרשומה הזו מהנייד, וזו הפעם הראשונה שאני כותבת ממנו. בהשוואה לנייח, הכתיבה כאן נותנת לי תחושת פרטנית ותחושה של כנות מדהימה. שוקלת לאמץ את הכתיבה מהנייד באופן תדיר יותר.

נכתב על ידי תוכו כברו , 3/11/2017 14:44  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





1,971
הבלוג משוייך לקטגוריות: חטיבה ותיכון , מגיל 14 עד 18 , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לתוכו כברו אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על תוכו כברו ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ