לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

So how was Eden?


Carpin all them Diems


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


1/2019

על אוטוסוגסטיה מעשית


הרבה אנשים שמים דגש כביכול על הבריאות הפיזית שלהם. בין אם זה כולל לבקר אצל הרופא, לעשות בדיקות דם באופן יחסית תדיר, לשתות מים ולאכול אוכל מזין ואולי גם שילוב של חוגי ספורט במהלך השבוע. לכולם שוטפים את המוח שצריך להוריד אחוזי שומן ולשתות הרבה מים בשביל לא להיות acne face. אבל מעט באמת שמים דגש על הבריאות הנפשית.שהיא כל כך פונדומנטלית וחשובה ואולי היא בעצם גם המקור לבריאות הפיזית. אף אחד לא מלמד מגיל קטן להתמודד עם דברים שהם "overwhelming" (לא מצאתי מילה טובה שתתאר את זה בעברית). לכל אחד יש ערך קריטי אחר של קריסה וגם הקריסה היא קריסה שונה עבור כל אחד ואחד. אנשים מסויימים הם אגרני רגשות, הם יאגרו כעסים/תסכולים/עצב. אנשים אחרים מוציאים את זה החוצה לעולם ופוגעים בסביבה שלהם או שנותנים פתח לרגשות האלה לצאת על ידי דיבור. אבל לדעתי הרבה דברים , אפילו אם פרקת למישהו, לא באמת יוצאים מהמערכת. הם נשארים בפנים ומשנים צורה כשהגוף גדל ומזדקן במהלך השנים. ומעבר לזה, לפעמים דיבור על הדברים (קשה לי לקרוא לזה "קיטור" כי זה יותר בגדר reliving) מזיק. למה מזיק? כי זה גורם לך לחוות את הסיטואציה מחדש ולא מעמדת כח אלא מעמדה של חולשה aka תופעת המהרהר במקלחת בסגנון ה"הייתי צריך". בן אדם עם מודעות כן ירצה לנתח את הסיטואציה ואולי זה אפילו קורה באופן לא מודע אבל הניתוח "האנליטי" הזה תמיד מערב רגשות. ורגשות בתחום הזה הם תמיד בעיה. אנשים הם לא מוכנה קרה אז רגשות הם תמיד חלק מהמשוואה אבל צריך ללמוד להקטין את קולם. ניתוח כמו על שולחן ניתוחים צריך להעשות עם "יד" יציבה.


בעצם אין טעם לחזור לסיטואציות האלה בעבר כי :


1."אל תסתכל אל העבר אתה לא הולך לשם".


2.מגדיל את רמת החרדות,עכבות,מחסומים.


3.מצד אחד זה מלמד אותך, גורם לך לצפות דברים מסויימים וזה סוג של מנגנון הגנה. מצד שני כשאתה מצפה למשהו שיקרה אתה מראש שולל כל פתח לאופציה אחרת.


 


אז אולי כן כדאי לחזור לסיטואציות האלה מעמדת כח?


אנשים תמיד מחפשים ניצחון. אצל רובם הניצחון צריך להיות גדול ומרשים. לנצח מישהו בויכוח ולצאת עם היד על העליונה. לקבל 100 במבחן.לקבל משכורת כך וכך. העיקר שהעולם ידע שיש לי זין גדול. ואפילו אם העולם לא צריך לדעת. אני צריך לדעת שאני יותר טוב מאחרים. המחשבה הזאת מכניסה אנשים ללופ מכוער שקשה לצאת ממנו. תחרות כן יוצרת התקדמות. והתקדמות היא דבר חיובי אבל לא בכל מחיר. לדעתי הניצחונות הגדולים צריכים ללכת יד ביד עם הניצחונות הקטנים. לדעת לתת כבוד ודגש לעוד ניצחון קטן. וזה יכול להיות הדבר הכי פשוט בעולם כמו להחליט שאתה קם מוקדם ביום הבא ובאמת לעמוד בזה. זה גם ניצחון.כשאתה מתחיל לכתוב לעצמך את הניצחונות הקטנים האלה אתה רואה כמה מהם יש. זה אולי קצת פילוסופיה של positive thinking אבל זה מלמד אותך לשנות את הפוקס. רע תמיד יש.תמיד. ותמיד אפשר למצוא אותו.ותמיד אפשר לחפש אותו.ותמיד אפשר למצוא איפה אנחנו "לא מספיק" ולחיות חיים רווים במתח,דאגות וכעסים. לחזור לסיטואציה מעמדת כח זה בפועל לסלוח לעצמינו,לשחרר,לטפוח על הכתף על הדברים הטובים שכן קרו בשבילינו.לסלוח לעצמינו זה לא להלקות את עצמינו נפשית כי מה זה נותן לי בעצם?איפה הרווח פה?איך זה פותר את הסיטואציה? ולשחרר זה להגיד "טוב.זה קרה.מה הפיתרון או הצעד הבא שלי?". ולטפוח לעצמינו על השכם זה לנהל יומן ניצחונות קטנים כגדולים. המטרה של היומן וזה לא רעיון מקורי שלי אלא שיטה בNLP היא לחזור אל הניצחונות כשיש"יום רע". אני התחלתי עם זה. מעניין מה יהיו הממצאים.


 

נכתב על ידי , 11/1/2019 08:35  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי: 

בת: 27




הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , יצירתיות , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לPuru אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Puru ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ