לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

So how was Eden?


Carpin all them Diems


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


7/2019

אם הייתי צריכה לספר על עצמי


הייתי אומרת שאני טיפוס מעט מופנם, מעט ביישן אבל זה גם מאוד תלוי בסיטואציה וכמה נוח אני מרגישה בה.קשה לי להכיר אנשים חדשים, אבל אם מנסים להכיר אותי, מצליחים. המופנמות שלי כנראה חלקית גנטית/סביבתית (ההורים שלי ממש לא מוחצנים) וחלקית כתוצאה מחינוך סובייטי מטומטם או כתוצאה מאמא קשוחה מידי (בעשר שנים האחרונות כבר לא). נראה לי יש לי קצת מאמי אישיוז. יותר קל לי להתחבר לגברים בדרך כלל אבל אני פחות מכוונת לשם כי יש לי חבר וכבר קרה לא פעם ש"ידידים" דחפו ליותר וזה לא היה נעים. אני די קנאית למרות שאני מודעת לזה ומנסה להשתלט על זה כל פעם שאני מזהה את זה בעצמי. קנאית לא רק בזוגיות אלא גם בתחומים אחרים, כנראה כי גדלתי למשפחת עולים עם אמצעים כלכליים מוגבלים. כל היסודי והתיכון חייתי בבועה. הצלחות שבאו לי בקלות וחברים שלא התאמצתי להשיג. מהצבא המופנמות שלי בלטה לי יותר כי נכנסתי למערכת שהייתי צריכה לפעול אקטיבית בשביל להשיג בה חברים ולמצוא את האזור הנוח שלי. החברים מהבית התנדפן להם כי החברויות לא היו מספיקים חזקות ויציבות. ואני שלמה עם זה כי לא הרגשתי שיש יחסים הדדיים בינינו. כשלמדתי נהיגה עשיתי יותר מידי טסטים שמה שהפיל אותי בהם זה הלחץ בטסט עצמו. בלימודי הנהיגה פעם ראשונה נתקלתי בחוסר הצלחה פעם אחר פעם וזה שבר אותי ממש. אך התהליך הקשה הזה לא לימד אותי להתמודד עם כישלון לצערי ולכן כשנכנסתי לאוניברסיטה עדיין לא ידעתי איך להתמודד עם כישלונות והפיתרון שלי להכל היה בכי ועצבים. אגב, עד היום אני מתמודד עם פחד כלשהו בנהיגה עם תקווה בלב שזה יעבור אם אני אנהג יותר. אחרי ש"נגעתי בקיר" באוניברסטה התחלתי לנסות בצורה אקטיבית להתמודד עם כישלונות אחרת. היום אני במקום טוב יותר מהבחינה הזאת. עדיין יש נפילות, אבל בכל זאת המצב הרבה יותר טוב ואפילו אם אני נשברת אני עדיין יודעת ומבינה שבכי לא יעזור וצריך למצוא פיתרון אם יש ואם אין אז לשחרר ולהמשיך הלאה. אני מרגישה קצת אקוורד בסיטואציות חברתיות שונות. ואני לא מרגישה בטוחה בכישורים שלי בגלל כל הכוויות שאספתי באוניברסיטה אבל שוב, גם פה אני מנסה לעבוד על זה אקטיבית. המטרה העיקרית שלי מבחינת פיתוח אישי זה לצבור יותר ביטחון עצמי. אני מרגישה שאם אני אצליח זה יעלה אותי מספר "רמות". אז מה עוד? אני אוהבת "פרוייקטים", לא עושה את זה יותר מידי, אבל אני אוהבת לקחת על עצמי משהו ולנסות לפתח את זה וזה משהו שצץ בי במהלך הלימודים. היום אני מנסה ללמוד ערבית כשיש לי זמן. ממש רוצה לדעת את השפה הזאת. אני אוהבת לרוץ אבל לא רצתי כבר יותר מידי חודשים. אני מהאנשים האלה שאם יש להם מכשיר כושר בבית הם אשכרה ישתמשו בו (התמדתי ברכיבה על אופניים במשך כמה שנים טובות). אני רוצה לצבור ביטחון בנהיגה שלי. אני רוצה להיות יותר אמיצה (מתחבר לעיניין של הביטחון העצמי). לעיתים אני לא מרגישה כל כך עצמאית וזה מפריע לי. ומצד שני זה לא כי אני לא יכולה אלא זה יותר קשור לזה שנפלתי קצת לתחום הנוחות. אני נמצאת תשע שנים בזוגיות והתבשלתי כבר לחתונה נראה לי. למרות זאת אני עדיין לא בשלה לילדים. קשה לי לדמיין את עצמי דואגת למישהו אחר כרגע. אני עובדת בקטנה אבל מקווה לאחר התואר, שיגמר אוטוטו, למצוא עבודה טובה שיהיה לי מעניין בה ונעים מבחינת האנשים. אני כל הזמן מנסה לשפר את עצמי בכל מיני היבטים. ונראה לי שהטייק אווי הכי גדול שלי מהאוניברסיטה זה תמיד לחפש פיתרון לבעיה ואם אין לנסות להמשיך הלאה כי העבר הוא בעבר ואני לא נעה לשם.


 


יש לי עוד הרבה מה להגיד על עצמי כמסתבר אבל אעצור פה.

נכתב על ידי , 17/7/2019 17:31  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



האם ללא עצב/סבל היינו יודעים להבין מהו אושר ומהי שמחה?


כנראה שלא. כמו בן אדם שהתרגל לכל הטוב שבחיו שכבר אינו יודע להעריך אותו.

ועדיין, השאלה שעולה לי כל הזמן בראש היא למה צריך את האחד כדי להעריך את השני? למה דרושה הניגודיות? למה אנחנו בנויים ככה ולא אחרת?

נכתב על ידי , 15/7/2019 17:08  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לזכור


אני מקווה שכשיהיו לי ילדים אני אזכור להגיד להם שעבודה קשה לא שווה בהכרח הצלחה. אלא שעבודה קשה מגדילה את הסיכוי שלך להצלחה. יכול להיות שתצליח, יכול להיות שלא, מה שבטוח שבצורה כזו הגדלת את הסיכוי של הקוביה ליפול על הצד הנכון.
נכתב על ידי , 7/7/2019 21:56  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי: 

בת: 27




הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , יצירתיות , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לPuru אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Puru ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ