לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

So how was Eden?


Carpin all them Diems


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


10/2019

היום אני אומרת תודה


היום היה לי הזמן להביט שניה מסביבי ולעשות הערכה.

אמרתי תודה לכל האנשים שליוו אותי במהלך התואר, לכל מי שהרים אותי כשהייתי למטה, לכל מי שסיפק אוזן קשבת או כתף להשען עליה.

היו לי חמש שנים לא פשוטות. התחלתי את האוניברסיטה עם ממוצע 68 והנה אני היום עם ממוצע 77. בשנה האחרונה כל הציונים שלי היו מעל 80, ועל זה אני גאה בעצמי מאוד. אבל העבודה שעשיתי באוניברסיטה הייתה מעבר לציונים. למדתי להתמודד עם חוסר שליטה, למדתי להתמודד עם כישלון, למדתי להתמודד עם עצמי מעל להכל! 

אני זוכרת בכי חסר שליטה, אני זוכרת הלקאה עצמית, אני זוכרת הרגשה של מסכנות, אני זוכרת חוסר אמונה. אני לא יכולה להגיד שנפטרתי מכל זה לחלוטין, אבל ההבדל בין מה שהייתי כשרק נכנסתי לאוניברסיטה לבין איך שאני היום, זה שמיים וארץ. הדבר העיקרי שהבנתי הוא שבכי לא פוטר בעיות. אפשר לבכות קצת, לקום ולחפש פיתרון. הבנתי שלשאול את אלוהים "למה זה קורה לי?" לא יניב תשובות. יש בעיה-מחפשים פיתרון. אין פיתרון-לומדים להשלים עם העבר. והעיקר מעל הכל-אמונה עצמית. אם אני לא אאמין בעצמי, מי כן?

למדתי את כוחו של התרגול, את כוחו של הניסיון. למדתי שגם קצת עבודה כל יום מצטברת- והופ! פתאום אתה רואה שאתה משתפר. למדתי שלא הכל זה כישרון טבעי, והמון מההצלחה היא התעקשות, התמדה, להמשיך הלאה למרות שקשה. ודבר חשוב נוסף למדתי פרופורציה. ברוך ה' על הבריאות שיש לי ולסובבים אותי. אני מרימה לעצמי היום וגם לכל רשת התמיכה שהייתה מסביבי במשך כל השנים האלה. הלוואי שתמיד נראה את האור.

נכתב על ידי , 7/10/2019 11:03  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי: 

בת: 27




הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , יצירתיות , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לPuru אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Puru ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ