לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

זהות אחת לבוקר, אחת ללילה


מה שטוב למוח לא טוב לגוף.

Avatarכינוי:  S I V A N

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2018    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2018

לרדת לך


אני מתגעגעת לתחושה של הכוס שלך על השפתיים שלי. את יודעת שזה הדבר שאני הכי אוהבת בעולם. אני אוהבת לגמוע אותך לשיכרון. כל מה שאני רוצה עכשיו זה להיות לך בין הרגליים כשהן פסוקות ומזמינות אותי לטרוף אותך לדעת. אני רוצה לנשק אותך נשיקות גדולות עם הרבה לשון, ולרדת איתן מהפה שלך לצוואר, לחזה, לבטן ולמפשעות. אני רוצה לחזק לך את הפיסוק באגרסיביות עם שתי הידיים ולשמוע אותך גונחת מהמחשבה שבקרוב אצלול לתוכך. אני רוצה שתברישי את שיער שלי ביד אחת וביד השניה תצמידי את הגוף שלי ותעשי שאהיה מעלייך. אני רוצה לסמן לך אהבה בצוואר ובחזה. אני רוצה לנשק אותך ולמשוך אותך חזק מהמותניים, שתהיי קרובה וצמודה אליי עד שארגיש שהגוף שלנו הופך לאחד. אני רוצה להעביר את הלשון שלי באיטיות על הדגדגן שלך במשיכות ארוכות. אני רוצה לשמוע אותך גונחת ומתחננת לאוויר שיכנס לך לריאות. אני רוצה לאכול אותך בתאווה מתענגת, וללקק הכל מבלי להפקיר שום חלק יבש. אני רוצה לנשק אותך מסביב לגן העדן הפרטי שלך ואז לחדור אליו עם שתי אצבעות. והגוף שלך יתחיל להתכווץ ואת תבקשי ממני להגביר את הקצב, תתפסי לי חזק את היד שכרוכה מסביב לירך שלך. ותתענגי, ותגנחי, תתכווצי ובסוף תגמרי. כשאצא מתוכך האצבעות שלי יהיו לבנות, ואז מבלי שארגיש יעלה בי חיוך מלא בסיפוק. אתקרב שוב לשפתיים שלך ואראה שגם את מחייכת, ואז אנשק אותך על עצם היותך הבחורה הכי מדהימה בעולם.
נכתב על ידי S I V A N , 17/9/2018 21:26  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פחדים


הבוקר לא הלכתי לעבודה. קמתי ספק חולה ספק ממש משועממת מהשיט הרובוטי שאני עושה שם כל היום. אז החלטתי להודיע לאחראית שלא אגיע היום ואחרי שעשיתי את זה חזרתי אל מתחת לשמיכה. כשהתעוררתי שלוש שעות אחרי, פתאום נזכרתי כמה כיף להתעורר ליום חדש מבלי לעשות בו כלום, ונזכרתי בשלושת החודשים האחרונים של השגרה חסרת התכלית הזו שבה התרפקתי על הרעיון הזה שמותר לי לעשות כל מה שעולה על דעתי. ואז התעוררו בי פחדים. הגיוס ההולך והמתקרב שלי, שפעם היה נראה לי כמו ההרפתקאה הכי מזמנת ומגרה בעולם הפכה להיות מטרד אמיתי. וחוץ מהגיוס, כל העניין הזה של חוסר שביעות הרצון שלי בעבודה, ככה אני רוצה לבלות בחופש האחרון שנותר לי לפני שלוקחים לי אותו לחלוטין? ומה יהיה בצבא? ואם הבנות שיהיו איתי בחדר יהיו הומופוביות? ואיך זה מרגיש לחזור הביתה פעם בשבועיים? ואין לי אפילו איך לסיים את הקטע הזה בגלל שרצף מהיר של מחשבות קוטע מנתק לי את האצבעות מהמקלדת.

נכתב על ידי S I V A N , 17/9/2018 10:12  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סצנה מחרמנת


את ואני באמבטיה

בתוך המים החמים

אני מעלייך, את מפסקת רגליים

אני מנשקת אותך באיטיות

את מעבירה היד שלך

על הגב שלי.

אני מוסיפה לשון

ויורדת לצוואר

ומתענגת בכל נשיקה

ויונקת לך את העור

ואת מקרבת אותי אלייך

אפילו עוד יותר,

נושכת לי את האוזן

ונותנת לי את האישור

לשלוח את היד למטה.

ואני

מחליקה את הזרימה של המים

בתנועות מעגליות

והנשימות שלך הופכות קצרות

יותר ויותר

ואת נושכת שפתיים

בזמן שהיד השניה שלי

מתהדקת על הצוואר שלך.

השקט מעצים את האווירה

וכשהגוף שלך מתכווץ

והנשימה לרגע נעתקת

ואת משחררת אנחת רווחה

אז אני יודעת

שלא רק גמרת

אלא שבאמת עשינו

אהבה.

 

נכתב על ידי S I V A N , 15/9/2018 23:10  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אני נאחזת בידיעה שהזמן עובר בקצב מפחיד וממש בקרוב אני אהיה בחורף המושלג בארה"ב.

נכתב על ידי S I V A N , 11/9/2018 19:09  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




זו כבר תקופה ארוכה שלא הצלחתי לכתוב איזה משהו עסיסי מלא בפרטים שעושים חשק לקרוא. וזה לא עניין של חוסר השראה, זה יותר כמו דימיון מדוכא ואפור. גם על הדברים הכי בנאלים קשה לי לכתוב וזה ממש מדכא. אני רואה סרט טוב או סדרה מרתקת, הולכת למחשב ופותחת קובץ וורד חדש ופשוט בוהה בעמוד הריק שעל המסך. ולא מצליחה לכתוב או לחשוב או ליצור. ואני אפילו לא מחשיבה את זה בתור מחסום כתיבה, אלא כמו שריר מתנוון יותר ויותר עם הזמן וזו תחושה נוראית כל כך. כמו שלוקחים ממך איבר בגוף. זה רק גורם לי לתסכול על כל פעם שיש בי תקווה להצליח לכתוב משהו. אפילו שירים אני כבר לא כותבת.

 

הנה שיר מעורר השראה מסרט חמוד שראיתי היום.

נכתב על ידי S I V A N , 10/9/2018 23:26  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עיצוב חדש


עיצבתי מחדש את הבלוג שלי בטאמבלר!

 

http://darkness-pale.tumblr.com/

נכתב על ידי S I V A N , 10/9/2018 11:29  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

17,972

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לS I V A N אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על S I V A N ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ