לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

ממתקי אפרסק

מזקקת את ההוויה למילים

כינוי:  Peachiee

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2017    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2017


ג'וני ואבירי הגליל מאוהב

איך פספסתי את הסדרה הזו עד עכשיו?

 

נכתב על ידי Peachiee , 11/11/2017 12:10  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פוסט פרידה מיוחאי


פתיח: את הקטע הזה יש להתחיל בהאזנה לסרטון הבא:

 

 

קחו רגע

תנו לזה לחלחל

ואני מקווה שהשיר לא ייגמר עד שתסיימו לקרוא את הפוסט

 

 


 

אז יקר שלי,

קפצת לי בהופע הההיא של אריק ברמן, אחזת לי חזק חזק בחלק הזה של המוח שמחובר לאזור בין הרגליים ודרכת עליו

וכשבחור גדול כמוך דורך, לא נותרה לי ברירה אלא להיכנע

בעצם, בולשיט

הלוואי שהיית דורך

ומצמיד לקיר

כמו שאני אוהבת

אולי אז היה בך קצת פלפל שלא היה מהסס אותי

 

ולמעשה, קפצת לי הרבה לפני

לא זוכרת את התמונה הראשונה שלך בטינדר, אבל זה היה בדצמבר 2014, כשעוד הייתי נטולת חששות לגבי המראה שלי למרות הפסיכופת המתעלל רגשית ולא ידעתי סטוץ מהו

ואתה, יפה תואר שכמוך, עמדת באחת התמונות על הר והבטת על הנוף

היית אז במכינה. שאפת להגיע למסלול שלי אבל בחרת בנתיב הלא נכון, זה שלאחר מכן זרק אותך לראשון לציון בניסיונותיך להיאבק על החלום שלך.

ורצית להפגש, ואני מהוססת ומפוצצת פחד שאני, שחשבתי בשלב ההוא בשנתי הראשונה לתואר שאני אמורה לקרוא את כל המאמרים אמרתי שאני לא יכולה.וניסית שוב, הפעם לסרט. ומשסירבתי עשית לי אנמאצ'.

קליק.

ככה זה נשמע כשהתקבעת לי במוח כמישהו שאני חייבת להשיג כדי להוכיח לו.

רק ככה, להכניס ולהשחיל את המילה האחרונה כמו שאני אוהבת.

 


 

קפצת לי בשנית ובשלישית, אבל אני שזכרתי את הטעם המר שלך התחושה שהותרת בי

הזזתי שמאלה.

 


 

מלון מג'יק פאלאס באילת. לא אציין את המועד המדויק אבל מיטיבי לכת [ורקד] יוכלו לאתרו בקלות.

ראיתי אותך שם, בבריכה, כשדידיתי יחד עם חברתי, בעוד רמת הטובי בגופי חצתה את רף ארבע הכוסיות המאוד לא כוסייתיות וגרמה לי להרגיש קלת דעת ברמה שלא הכרתי קודם לכן [ובכן, היוש טובי]. וראיתי אותך שם, זיהיתי אותך כי יש לי זכרון חזותי שכעבור שנה מסוגל להמיר את תמונת הטינדר שלך לדמותך בעולם האמיתי.

הבעיה היא שהחבר הכי טוב שלך בא לדבר איתי, רק שהוא לא זכר שהוא התחיל איתי לפני שנתיים ונעלם, הוא גם לא ידע על הזכרון החזותי שלי ומכך שזיהיתי אותו באחת המסיבות של הפקולטה שלי יחד עם חברתו הגבוהה והשחומה, הוא בא לשוחח עימי בבריכה ומשאמר שיש לו חברה חייכתי ואמרתי שאני יודעת. במקביל ראיתי אותך מתחיל עם בלונדינית כוסית שישבה על שפת הבריכה [ואפילו קפל בבטן לא היה לה לזונה]. וקצת נשבר לי הלב.

כי ראיתי שבמציאות אתה הרבה יותר מרשים, וזה מה שכואב בך, אתה יפה מדי.

לא יפה צ'נינג טייטום סטייל שזה גברי ומאיים

אלא פשוט יפה, אם הייתי יכולה להדביק אותך למפורסם [כזה שעוד לא הואשם בהטרדה מינית] הייתי אומרת שזה ג'סטין הארטלי, רק שאתה קצת יותר. קצת יותר רחב, עם קצת יותר רעמה, פנים קצת יותר יפות. אבל זה בגדול אתה (וזו אחת הסיבות שאני כל כך מתגעגעת אלייך לאחרונה, הדמות של קווין פירסון המופלאה שמצליח לגלם ברגישותו הנהדרת את הקושי במראה מצודד מדי שחוסם את הדרך למשהו רציני- ואשקר אם לא ראיתי אותך בדמותו)

אפילו לא הסתכלת עליי.

במיל.

כשהסטוץ הראשון שלי אבר לקח את ידי ויצא איתי מהבריכה קצת צבט לי שמא אתה רואה ושאני מאבדת את הסיכוי שלי למשהו איתך.

נו טיפשה כזאת, שמקווה.

וגם קצת הרבה שיכורה.

בארוחת הערב, כשחברתי ניסתה בצורה מעוררת השראה לא לשים בשר למרות שהייתה שיכורה למות וצמחונית, אני קלטתי אותך במבטי. עושה ג'וגלינג כשמולך יושבת הבלונדינית ההיא מהבריכה. ואז הבנתי מהן מעמדות בעולם. ושברונטית מלאונת כמוני לא תוכל לך.

אבל אז כשהבנתי עד כמה אתה יפה באמת התחיל לכאוב לי יותר.

כי הבנתי שאני רוצה

 


 

בינואר 2017, כשהחלטתי שנמאס לי לפחד החלקתי אותך שוב ימינה לחיי

ביחד עם עוד כמה בחורים, שכל אחד מהם הותיר את שריטתו עליי בצורה מוחשית יותר או פחות

אתה היית השריטה העמוקה מכולן

החתיך היפה הזה

שכעת הביט בי במבט חם על רקע חוף הים מתאילנד

ויושב על ספסל כשאתה פורש את בית החזה המופלא שלך לכולי עלמא

דיברתי איתך, אפילו עברנו לטלפון

ותכננו להפגש בעוד שבועיים

לבינתיים עשיתי את סטוצי שלי

ודיברתי עם עוד אחד, כדי שיהיה לי מה לתחזק אחריך.

רק שכשווידאתי איתך, לאחר שפרפרתי את נשמתי על המכשיר האליפטי, באותו בוקר שישי, אתה ביטלת.

ואני מרוב כעס חסמתי אותך.

ואז הסרתי

ושוב החלטתי אותך ימינה לחיי

ואז שוב עצבנת אותי

וכששאלת אותי, לקראת סוף פברואר אם לא ייצא לנו להזדיין בחיים

הצעתי את ערב חמישי, לאחר המבחן האחרון שנשאר לי.

אתה התעקשת על הבוקר, ומשאמרתי שאני נבחנת בזמן הזה

חסמת אותי

ואני שנאתי אותך


 

את יום ההולדת שלי לאותה השנה

חגגתי לבד

אחרי ששכנעתי את משפחתי שחבריי לספסל הלימודים יחגגו לי

וגרמתי להם להשאיר לי בית ריק

הבעיה היא שאף חבר לא חגג לי

מכיוון שאני רציתי להישאר לבד

לסטוצי

ושנישן יחדיו בגלל הערה שזרק לי שישמח שנעשה זאת,

משהוא איחר לבוא ונזכר בשעה מאוחרת מדי להתעורר

אמרתי לו שאין צורך שיבוא ושעדיף שיישן לקראת הפגישה שלו בבוקר המחרת

וגלשתי בטינדר שוב

ובאוקייקיופד

ובכיתי, כי הרגשתי שלא ככה אמור להיראות גיל 25 שלי, אז החלטתי שאני לא אעשה עוד סטוצים

אז ביום המחרת אספתי חברה טובה לים

להברזה הדדית, עישון חביב ומשחק של POINTS OF VIEW

העמסנו את קיבתנו בצ'יזבורגר

והלכנו לנמנם קצת לפני מסיבת הפקולטה בערב

שהייתה מחורבנת למדי

לנו כי גילינו שאחת החברות המשותפות שלנו מנהלת רומן עם ידיד משותף ותפוס

לה כי למרות השמלה הזנותית הקראש לא התייחס כל הערב

לי כי אתה צצת פתאום, ומשראיתי אותך כמעט נפלתי מהרגליים למראך. ככה עם הבנדנה הצהובה לצווארך והחולצה המכופתרת, והכתפיים, הו הכתפיים הללו..שגרמו לי להתחרט על מניעת הסטוצים בחיי ואז להרגיש רע שאני רוצה לוותר על מה שיעשה לי טוב. בגללך.

והכי נורא שלא התייחסת אלי בכלל, גם לא כשהבטתי בך במבט חודר, גם לא כשהייתי ממש לידך. אז עשיתי את מה שחשבתי שיהיה נכון לעשות ושתיתי עד שחיבקתי את הדלי יום למחרת.

 


 

לקראת מאי דיברנו שוב

ואמרתי לי שזיהית אותי במסיבה

אבל שמחקת את המספר כי הייתה לך חברה קנאית

ומששאלתי אם גם איתה היית דוש, השבת שלא

ותהית למה ייחסתי לך דושיות

ודיברנו על להפגש, או שתבוא ליום הסטודנט

לא באת

לא התקשרת

לא יצרת קשר

אני התחלתי לדבר עם מישהו שהעביר את זמני בשלושת החודשים הקרובים

ולאחר מכן יצא איתי

לדייט נוראי

(או במילים אחרות הייתי צריכה פשוט לשכב איתו וזהו, ואפילו את זה לא קיבלתי ממנו אלא סתם זיוני שכל על איזה סקס טוב אני אהיה)

וביום הסטודנט

כשישבתי מעוכה ועצובה עם החברה שלי

החלטתי להתערב איתה שאוכל בלי- בלי להפוך בחורים לפסיכולוגים שלי, בלי לעשן, בלי להשתכר, בלי למנצ'ץ' את חיי

ומשראיתי שאתה לא יוצר אות חיים, גם בלי בחורים וסטוצים

 


 

ביוני, כשכבר הייתי לקראת סוף ההתערבות ועל קוצים החלקתי את פניך על רקע חוף הים שוב ימינה

ושוחחנו

והפעם לקחתי פיקוד

בתור בחורה נטולת זין שעוד חשבה שיש לו איזושהי משמעות בעולם

והובלתי את השיחה

אתה שלחת לי את הויברטור השחור שקיבלת

ואני את הדילדו האימתני שקניתי וגיליתי שאני לא יכולה לו

ואתה התחלת משם

להציע

דחיתי אותך לאוגוסט

כי ידעתי שאני עלולה להפסיד בגללך

 


 

באוגוסט התחלת ליצור איתי קשר

ולהציע לי אותך

ואני.. הבנתי שהסטוצים הם לא לי

אז דחיתי אותך

ויצאתי לדייט עם הבחור ההוא שהכרתי במאי

ועוד אחד

ועוד אחד

ומשנשבר לי, והתחלתי להתפרק

החלטתי להיענות להצעתך בפעם השלישית

משאמרת לי שאתה קפצת לבקר את אחותך הגדולה בעיר שלי

ושמתי לב שהלכתי על זה

כי פשוט נמאס לי לפחד

מהמיניות ששמרתי קרוב לחזי כל הזמן הזה

ורציתי לשחרר את זה איתך

יוחאי שלי

אז לאחר שהחלופה היחידה שהייתה היא החדר שחבר שלך הסכים לשחרר לך

העדפתי שנתגלגל בין סדיניי ולא סדיני זרים

הצעתי לך לבוא אלי

ואתה אפילו הקדמת בשעה לאחר שווידאת שיש לי בית ריק

ולפני שבאת תיחזקתי את עצמי בשני שוטים של עראק

כדי שלא אקפא מולך

ובאת לי עם גופיה לבנה, שיזוף, ג'ינס, בלורית וכפכפים

והריח שלך נדבק לי לכרית. הסנפתי אותה במשך יומיים.

לבשתי את השמלה הקצרה להחליא שלי, ואתה אפילו לא התייחסת.

שתית ועישנת.

ודיברת איתי. אלוהיי כמה דיברת.

פתאום כל הדושיות שלך נעלמה, והתגלה לי ילד חסר בטחון. כזה ששיקף לי בדיוק את מי ומה שהייתי בזמנו, ילדה שזרקה וחיה ועישנה והייתה בעולם הנוכחי מבלי לפזול לעתיד. אבל אז היית בול בשבילי, והיית היחיד שאיי פעם נהנה מהמוזיקה שלי, אבל במהלך הצפייה באיש משפחה התחיל לכונן בי החשש שמא אתה לא נמשך אלי, ושאתה לא רוצה כי אפילו לא נגעת בי בכף ידך. ואז כשעישנו עוד אחת, הפעם שאתה גלגלת בצורה מושלמת, נשכבנו על המיטה שלי ונמרחנו. ואז הצעת שאעשה לך מסאג', ואני ביקשתי שאתה תעשה לי. הורדתי את חולצתי [כי אחרי שאמרת לי שאולי תירדם אמרתי לעצמי שגם להירדם לידך זה מספיק טוב בשבילי ובייאוש הלכתי לאמבטיה והחלפתי את השמלה בחולצת טי סגלגלה נטולת חזייה] ואתה את שלך, עיסית אותי ואני לאחר מכן עיסיתי אותך, התענגתי על גבך ולבסוף נמרחתי למולך. כשהתנשקנו זה היה מופלא, ואני בתור אחת ששונאת נשיקות פשוט נהניתי מזו שלך, כי השפתיים שלך היו מותאמות לשלי ופשוט העזתי לדחוף לך לשון כמו שלא דחפתי למי שהתנשקתי איתו עד עכשיו, ומשהתחלת לרדת לי גיליתי שלשונך יודעת לעשות עוד דברים בצורה מופלאה. ביקשתי ממך להחדיר לי שלוש אצבעות, כי אני חזרזירה שרגילה לשלוש ושכחתי לקחת בחשבון שהאצבעות שלך עצומות, אז כאב לי אבל אני רגילה ליהנות מכאב. ואתה נבהלת מכך שלא ארגיש את הזין שלך וכשניסינו להזדיין הוא נפל לך. משחיפשת את אישורי צחקתי ואני ראיתי שהוקל לך.

לאחר מכן כשעשיתי כל מה שאני יכולה לעשות כדי לסחוט מגופי ההמום גמירה אתה היית המום ואני חסרת נשימה ישר התנפלתי על הזין שלך. לאחר שחזרת מהשירותים נתתי לך מציצה אוהבת, כזו שבטוח גרמה לך להבין מה אני באמת מרגישה אליך ולא מעזה להודות בו אפילו בפני עצמי וכשהתכרבלנו לאחר מכן זה בזו הרגשת לי כמו בית.

לכן ניסיתי להסתיר את האכזבה בקולי כשסרבת להשאר לישון.

הפסיכולוגית שלי אמרה שתתקשר שוב

ואני, ידעתי שלא

כי מציצה אוהבת או לא, אתה הבטת בתחת שלי מאחור,ובבטן שלי

ובאיזשהו מקום קצת ריחמתי עליך שנאלצת לראות אותה עירומה

 


 

אז נשברתי ושלחתי לך שוב הודעה

לפני שבועיים

ואתה..פלא שטיני שלי לא רק שהשבת להיי המבוייש שלי

אלא אפילו פיתחת שיחה

שהיית בה קצת ציני

והתעניינת בסיבה שבגינה נעלמה לך תמונת הפרופיל שלי בוואצפ

אני שיקרתי שזה הוואצפ בעייתי

והשבוע

לאחר שעשיתי לייק לתמונה בה תוייגה חברה שלך שהיא חברה משותפת של חברים שלי

שלחת לי הודעה

שהסעירה את עולמי

ותהית אם כדאי לך לבוא למסיבה שתתקיים בערב

אני השבתי שלא יודעת, כי אני לא יכולתי להיות זו שתגיד לך כן או לא ולשאת בנטל הבחירה שלי, תהיה אשר תהיה

אתה בחרת שלא להגיע

ואני נרגעתי רק אחרי שסרקתי את כל המועדון

משראיתי את החבר הכי טוב שלך שם כמעט הפסקתי לנשום

וביום המחרת אני שלחתי לך הודעה

עם עדכון על העונה של הסדרה שרק אני ואתה מכירים

ושוב, פיתחת שיחה, אבל לא הרחבת

וחתמת אותה בתהייה על תמונת הוואצפ המסתורית שלי

 


 

יוחאי שלי

אני יומיים גומרת במחשבה עלייך

על קולך שאני לא מצליחה לזכור

ואני תוהה מה, מה אתה רוצה ממני

כי מצד אחד אתה מגיב לי, אבל לא מרחיב את זה

ולאחר הפגישה ההיא אתה לא יזמת איתי דבר, אז משמעה זה היה רק משהו חד פעמי מבחינתך

אבל אז נשאלת השאלה

למה השבת לי ישר אחרי, ולמה אתה מוודא איתי שוב ושוב מה עלה בגורל תמונת הפרופיל שלי

וארור אחד שאתה, אתה ממיס אותי, אני- צינית מגיל חמש מטבעי לא מצליחה להגיד חצי דבר שיעקוץ אותך, אני רכה כמו חמאה איתך. ואני? אני רודנית גברים לאחרונה, אני שלחתי גבר לקרוא את מניפסט החלאה לאחר שחזר אליי בפעם הרביעית ואמר שהוא רוצה לנסות. אני שולטת ומכווינה את החיים שלי למסלול שבו הם אמורים להיות, אני מזל מים שמורכב מאש, אני מדברת מהר ובקצב, אני חופרת ומקדמת את עצמי, אני נאבקת על מקומי בעולם ופועלת כל יום, גם בכוחות שלא נותרו לי עוד, כדי להיות הגרסא הכי טובה של עצמי

ואתה?

מצד אחד- חלק פאזל שלא צריך להתאמץ מדי מכדי להתאים. יפה עד כאב [ותאמין לי, שאם אישה בעלת אסטיקה חזותית גבוהה כמו שלי אומרת את זה יש אמת בדבריה-ולראיה, תגובת כל אישה שראתה את תמונתך], כזה שהצליח להגיע למקומות שאף אחד לא הגיע אליהם, ממס אותי, גורם לי להיות נחמדה ושקולה ומדודה וכל מה שאני לא בחיים האמיתיים, זה שאהב את המוזיקה שלי וגובל באותם גבולות הטראש מבלי להיות כזה

מצד שני- לומד במכללה לאחר שלא ידע לבחור מסלול חיים נכון, ואפילו שם לא מצליח לשמור על ממוצע ציונים טוב, ילד אבוד, חסר כיוון, מעשן יותר מדי ולא דוחף את עצמו. לפי מה שאני ניתחתי פשוט לא היית צריך להתאמץ יותר מדי בחיים עד עכשיו ולהתחיל לעשות את הדברים האלה בגיל 27 זה לא סיפור פשוט, לא בטוח שתצליח להכיל את המורכבויות שלי [ולזכותך ייאמר שלא הגענו בכלל לעומקים הללו] אבל גם כשנגיע, אני בספק שתוכל לי. אתה כבוי יוחאי שלי, כבוי כמו שאני הייתי לפני הביקור המוזיאון של דאלי, לפני שראיתי את השגעון שלי אצל אדם אחר שיישם זאת לא רק בחדר המיטות, לפני שהבנתי שאני חושבת כמוהו ומשמעה שיש לי מטרה הרבה יותר גדולה בעולם הזה ממה שחשבתי שאני יכולה לייחס לעצמי, מעבר לכך שאתה לא יוזם איתי דבר ונראה באופן הכי יבש ואובייקטיבי שאתה פשוט לא בקטע שלי.

אז יקר שלי,

תודה לך שלימדת אותי משיכה אמיתית מהי,, ואיך זה בא לידי ביטוי כשבאמת נמשכים ולא רק מהססים. מצד שני אני יודעת שאני חייבת להוציא אותך מראשי, בשבועות האחרונים אני לא מצליחה להתנתק ממך והמחשבה על ליזום איתך משהו הולכת ונהיית יותר מוחשית.

אבל אני מבינה שפשוט הגשתי לך אותי על מגש כסף, ואתה לא התנפלת עליי, אפילו לא ניסית לחזור לנשנש אותי שוב [ותאמין לי שהיית מקבל אחלה מיץ אפרסקים], אתה פאסיבי. פאסיבי כלפיי כמו שאתה פאסיבי כלפי החיים שלך [ויעידו מועדי הג' שעוד נותרו לך- או לחילופין- אולי אתה כבוי בגלל מועדי הג' שנותרו ואתה תשוב אליי לאחר מכן. אבל הרשה לי לפקפק], או שאתה פאסיבי כלפיי כי אני פשוט לא הטעם שלך, הייתי נוחה כי זה נוח שיש בחורה שעפה לך על התחת כשהיא כמה ליגות מעליך, לומדת במקום שאתה רצית ולא שופטת אותך על זה, יורדת מדהים אבל לא כועסת כשלך לא עומד, נותנת לך לעשן ולשתות אותה מבלי לבקש תמורה, משוחחת ולא מציקה, זורמת, מקבלת.

הנחת על ישבני יד ביישנית, אבל פה זה נגמר.

ואני לא יכולה יותר להמשיך להכיל אותך כקול טורדני בראשי

אז הגיע הזמן לעשות לך הרמת מסך

מהיוחאיות המיוחסת

למי שאתה באמת

איתי שלי

יפה תואר שלי

אני נפרדת ממך

במקום שהוא הכי שלי בעולם הוירטואלי הקיים

אני נפרדת ממך כי אתה שיקפת לי דמות שלא אהבתי להיות לפני חודשיים וחצי

אני נפרדת ממך כי המוח שלי לא פועל בנוכחותך, כי אני לא אני, אלא דמות מרשמלו מרוככת שחוששת לפגוע בך. כי יש על מה.

אני נפרדת ממך כי יש לך כוח הרסני עליי ואתה אפילו לא מודע לכך

אני נפרדת ממך כי אתה אדיש אלי, מחפש אולי חיזוקים במקום שבו אני לא מרגישה וודאות שתתן לך את הפריבילגיה הזאת

אני נפרדת ממך כי אני כבר לא אשמור אותך יותר בוואצפ, וגם את השיחה מחקתי

אני נפרדת ממך כי אני צריכה לדאוג לעצמי ולפתח אותי

אני נפרדת ממך כי מגיע לי יותר ממה שאתה יכול להציע לי, ושלרגע אל תחשוב שאני מתנשאת, כי אם היית בא אליי ואומר לי שאתה רוצה הייתי נותנת לך את ידי ולוקחת אותך בדרך שבה אתה אמור לפסוע כדי להגשים את החלומות שלך

אני נפרדת ממך כי אתה איתי

אבל לא איתי

וכי גם אם תרצה, ולו במובן הפיזי, לא מגיע לך

היו לך יותר משלוש הזדמנויות איתי [רק במהלך השבוע הזה] ודאגת לפספס את כולן

אני ממשיכה הלאה

מתקדמת קדימה לגבר אמיתי, שירצה אותי ויוכל לי

ידחף אותי קדימה וייגע בי בזמן שאנחנו צופים באיש משפחה

אני מחפשת את מי שיגרום לי לשבור את צום הגברים שנכנסתי אליו כי הוא פשוט שווה את זה, כי הוא גורם לי לחשוב ולא לכבות את המוח, כי הוא מחדד אותי כמו שאני מחדדת אותו.

אני מחפשת פרטנר

והפרטנר הזה הוא לא אתה

 

היה שלום יפה שלי

אני מקווה שתמצא את השלווה שאתה צריך בחיים הללו

מאחלת לך את כל הטוב שבעולם

 

שלך,

רודנית הגברים

נכתב על ידי Peachiee , 10/11/2017 03:09  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Peachiee ב-10/11/2017 14:20
 




יום שני שאני גומרת ברצף

במחשבה עלייך 

מביט בי 

או מנשק

או מחליף את האצבעות שלי

וחשבתי שאצליח לנקות את ממד הפנטזיה מעלייך

אבל לא הצלחתי

ואתה חוזר אליי

שוב ושוב

ושוב

ומגמיר אותי

גם אם זה רק במוחי

נכתב על ידי Peachiee , 9/11/2017 16:34  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Peachiee ב-10/11/2017 04:17
 



כאבי גדילה


זועקת לי הנשמה כבר כמה שבועות 

ולמרות שניסיתי לפרוק את זה עם אחרים הבנתי שאני לא יכולה יותר, שזה גובר עליי, אני צריכה משהו משמעותי יותר

יותר מסמים, יותר מאלכוהול, יותר מזיונים, יותר מאכילה

יותר ממה שניסיתי ולא ניסיתי

משהו בי כואב ודורש טיפול ותחזוקה

וכן, נקטתי בכמה צעדים משמעותיים שמקדמים אותי ואני מתחילה להחצין יותר ויותר בפה את מה שמתחולל לי בלב

אבל אני בודדה נורא

בדידות מהותית כזאת

כשאני רואה את כל החברים שלי בזוגות, ועושים דאבל דייטים שלי אין מקום בהם

לא כי הם לא יזמינו אותי, אלא כי אני לא אוהבת להרגיש גלגל שלישי

ואין אדם אחד שאני יכולה לשבת איתו ובאמת לשתף אותו במה שעובר עליי

ריבוי המשימות

האש שהתעוררה בי והביאה לכך שאני לוקחת יותר ויותר קורסים

קשים, כאלו שדורשים וגורמים לי ללהט בין יותר מדי מטלות הגשה, וקריאות מאמרים [למה הכל באנגלית גאדמט?!]

ואני רואה את הביחד הזה שהתהווה סביבי, זה שנותרתי מחוצה לו

ולאחר שיחה עם מכרה, שהצליחה באורח פלא [טוב לא פלא, אלא בהשתתפות בסדנא ופנייה לאחת המנחות בצורה שהיא מחוץ לנוהל הרגיל] לסגור מקום עבודה והתמחות במקום שהכי רציתי, זה שלקחתי את הסדנא השנה כדי ללמוד לפחות על התחום שמעניין אותי

ואני רעבה לחיים והכל

אבל לפעמים זה קשה לי מדי

והמבט הזה על אנשים שמצליחים להתנהל אחרת, שהכל נראה קל להם, שנהנים מהחיים, שמגשימים את עצמם [גם אם בעיניי זה נראה דל וחסר משמעות זה מספיק להם וזה העיקר בסופו של דבר]

אז אני לוקחת קורס של שפה שאני רוצה ללמוד

ובערבים מצליחה לדחוף כמה שעות של קריאה לפני שהמוח שלי כבה אוטומטית

ואני מתלבשת, מנסה ככל הניתן בהתאם לממדי גופי, יפה

ומתאפרת

ומדברת

ופורקת

אבל משהו עצום חסום בי

מספיק להעיף מבט בארון הבגדים שלי כדי להבין על מה אני מדברת

הכל בכאוס

עולה ויורד ועף וצף, ודחוס ומקומט ונופל ומקומט

ואני נגמלת

נגמלת מכל דבר שמונע מהמוח שלי להתחדד עד לקצה יכולתו

אשקר אם אגיד שאני לא מרגישה את זה

את החדות, אפיקי המחשבה הרבים שנפתחים לי, ההסתעפות, הראייה המרחבית

אבל 

ריק לי

אין לי את האדם הזה לחלוק איתו את עצמי

אז אני מפרקת פה ושם לחברה אקראית אחת או אחרת

וכן, יש לי את הנהדרת הזו בחיי, שאני יכולה לספר לה ולשתף.. והיא מבינה אותי. כי היא גם חווה את זה.

אני ממשיכה בהתנתקות שלי מגברים, ומדברים.

למעט הודעת געגוע ששלחתי ליוחאי[לא, לא ממניע רומנטי גרידא.. טוב אולי לא בהודעה הראשונה.. אבל אתמול? אתמול זה נבע מבדידות קיומית כזו, כשראיתי שיש עונה חדשה לסדרה שרק אני והוא מכירים מסתבר והייתי חייבת לספר לו את זה, כי נמאס לי לפחד-לפחד מאיך שזה יצטייר ומאיך שזה יובן ומאלף ואחד דברים- ורציתי פשוט לשתף. מעצם השיתוף. כי המחשבה שאשאיר את זה אצלי בגלל פחד שרטה אותי מבפנים], שגרמה לו ליזום שיחה ואחר כך לשאול על כדאיות ההגעה למסיבה 

ומצד אחד הוא מסעיר אותי

באופן שאני לא יכולה להסביר

אני לא מצליחה להיות אפילו צינית מולו

מצד שני

הוא לא חולם, לא שואף, לא מקדם. המאבק העצום נגד תחנות הרוח שאני מנהלת עכשיו ייראה לו זר

ומטומטם גם למען האמת

ואני מבינה אותו

בתור מי שהייתה במקום הזה לפני שנה, במשך שלוש שנים, עד לפני חודש

אני מבינה

עד כמה זה נראה מטומטם שבשנתי האחרונה אני בוחרת לקרוע לעצמי את התחת בלי וזלין

והחברה ההיא.. זו ששימרה את תומתה

מצאה לה אחד, שיכול לה

וגם כשאנחנו יוצאות, הוא ברקע, לא.. לא רק כשהיא אוספת אותי באיחור למסיבה שלנו בגללו כשהוא באוטו ומקפיצה אותו אחרי ואוספת אותו שוב אחרי כדי שיוכלו לישון ביחד, זה לא זה כי אנחנו התרחקנו מספיק מכדי שאוכל לדרוש עליה בעלות, זו גם לא קנאה, אלא הרצון הזה להרגיש פעם אחת חלק ממשהו, לא תיירת, לא עולה ישנה, לא ברירת מחדל, לא פשרה, אלא מישהי שמספיקה מבלי שיצטרכו לקשט אותה בבחור לפני ואחרי, זו שאפשר לדבר איתה והיא מעשירה מספיק ללא צורך בעזרים נוספים

והמסיבות.. כבר לא מסבות לי הנאה

אולי כי אני באה ויוצאת מהן פיכחת, אולי כי אני לא מרגישה בנוח לרקוד, או שאין אווירה מספקת, או שצפוף או שהמוזיקה לא טובה מספיק

אבל זה לא זה

אני כבר לא נהנית

או כמו שחברה שלי[נו, הנהדרת הזאת שחווה איתי את זה] ציטטה לי במופלאותה "אני בעצם שתי נשים: אחת רוצה את כל השמחה, התשוקה וההרפתקאות שהחיים יכולים לתת לי. האחרת רוצה להיות שפחה לשגרה, לחיי משפחה, לדברים שניתן לתכנן ולהשיג. אני עקרת בית וזונה, שתינו חיות באותו גוף ונלחמות אחת בשנייה." 

יכול להיות שזה תוצר המאבק שאני מנהלת

ההבנה שהעשייה לעצמי מצריכה וויתורים על הנאות רגעיות שהפכו לחלק מהותי מחיי בשנה האחרונה

האם אלו הרגלים רעים או הרגלים שרע לוותר עליהם?

ואולי הכל נובע מהמחשבה הארורה שאני פספסתי את הרכבת, שנזכרתי בעצמי מאוחר מדי, ויפה שאני רוצה לטרוף הכל בשנה האחרונה לתואר

אבל יכול להיות שאני למעשה נמצאת במקום שבו אני צריכה פשוט לבחור בחלופות הפשוטות יותר ולהתרווח במושב

אני לא יודעת

פשוט כואב לי

נכתב על ידי Peachiee , 8/11/2017 14:53  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Peachiee ב-18/11/2017 23:50
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , סקס ויצרים , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לPeachiee אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Peachiee ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ