לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מִלִּים שֶׁרָצִיתִי לְהַגִּיד לַתָּמָר



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2016    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2016

רוקפור-הַכַּעַס


החושך מגיע מוקדם יותר בשלב הזה של השנה. אני אפילו לא צריכה לעצום עיניים כדי ללכת לאיבוד באפלה; היא מחבקת אותי ומלטפת גם בעיניים פקוחות. אז אני שומעת שירים שמזכירים לי תקופה אחרת ואנשים אחרים ואני אחרת, שוכבת על רצפת החדר בתחתונים צבעוניים מקושקשים וחזיית ספורט ומחכה למשהו שיקרה. שהזמן יעבור, שהכאב ינצח אותי, שאהיה מספיק חדורת מוטיבציה על מנת שאקום להדליק את האור. משהו. 

 ניתקתי את עצמי היום מהכל. התבטלו לי (או שביטלתי, אני כבר לא מבדילה) כל התכניות שהיו לי להיום. לאף אחד אין דרך לתקשר איתי. ואני אוהבת את זה. בחיי, השקט הזה הוא שקט שלא הרגשתי כבר חודשים. אני כל כך אוהבת אותו. הוא ממכר, משכר, משגע. אלוהים. אני רוצה לחיות ככה לנצח. 

השקט הזה אפשר לי לטבוע ולצלול עמוק לתוך המחשבות שלי. ואני שונאת אותן. ו, לעזאזל- יותר משאני שונאת אותן, אני שונאת אותי. כל כך. 

גוש ענק ומטומטם וחסר שליטה.

אז אני מאבדת את השליטה שלי ואת האחיזה שיש לי בדברים הבסיסיים ביותר, וזה כל כך מקשה עליי. אני רוצה לנעוץ בעצמי את כל החפצים החדים שנמצאים איפשהו כאן קרוב אליי, רוצה למלא את הגוף שלי בפצעים ובצלקות, רוצה להרגיש את הבגדים נופלים ולראות את העצמות החשופות. רק עוד קצת. אני רוצה שכולם יעזבו אותי ושאף אחד לא יתערב לי בכלום. שיתנו לי להרוס את עצמי, שיתנו לי להעלם לאט לאט. רק שיניחו לי.

איזו ילדה מטומטמת.

נכתב על ידי מִלִּים זֶבֶל , 25/10/2016 18:02  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אָלִיס


הקובץ הזה פתוח מולי משהו כמו שעתיים וחצי ואני עוד לא כתבתי דבר. אף מילה לא מרגישה לי נכונה. איך מתחילים? 

 בחיי שאני לא יודעת. היכרות קצרה? כמה מילות שקר על האדם שאני חולמת להיות? או שפשוט לתת לאצבעות שלי לטעות על מקשי המקלדת? 

אני לא יודעת מה לעזאזל אני עושה. אני אף פעם לא יודעת מה לעזאזל אני עושה. איכשהו, מצאתי את עצמי פותחת בלוג במטרה למלמל את הנפש שלי באופן אנונימי לאנשים שלא מכירים אותי בכלל באינטרנט. 

ובכן, נעים מאוד. אני. ילדה-נערה-טיפשה-לא ברורה, בת 17 וחצי, לא יודעת ולא מבינה. זה באופן כללי. מעבר לזה, אני לא בטוחה מה עוד אפשר לכתוב. מניחה שבהמשך אגלה וככה אתן לעצמי לגלות את עצמי וגם למי שיקרא את זה (אם בכלל?) לגלות אותי. 

 

"אני חוששת שאני לא יכולה להסביר את עצמי, אדוני. מפני שאני לא אני עצמי, אתה מבין." 

-לואיס קרול, מתוך הספר "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" 

נכתב על ידי מִלִּים זֶבֶל , 25/10/2016 00:52  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  מִלִּים זֶבֶל

בת: 20




קוראים אותי
הבלוג משוייך לקטגוריות: מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למִלִּים זֶבֶל אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מִלִּים זֶבֶל ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ