לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

האם אתה עדיין איתי? ענה לי



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


6/2019


אני מרגיש שאני חי מכוח האינרציה, אני כל כך רוצה למצוא תקווה ולהלחם על דברים קטנים אבל אני לא מוצא על מה. כמה חסר לי קרב.

ללכת למכולת. לקום מוקדם. להחזיק את החלונות פתוחים. כל דבר היה לי ניצחון קטן.

אין דבר שהייתי רוצה יותר מלשמוח ולהיות חופשי, להחזיר את לדברים את הטעם שהיה בהם. טעם החיבוק שהוא מזכיר תפוז, טעם השאיפה לעתיד טוב יותר שטעמה תפוח. גם לגעגוע הייתי משיב את טעמו, שהוא מתחיל מלוח ורגע אחר רגע הולך ונהיה מתוק. ואת האהבה לחיים שאם הייתי יכול הייתי מחזיר לחיי הייתי שומר אצלי בסלון שבין החדרים והייתי מביט בה ערב ערב, אחרי עוד יום עבודה מעייף.

גם את הנפילה הייתי טועם, שהיא מרה אבל כמו כל משקה גם אליה מתרגלים עד שהיא נהיית כמו טבע שני. פעם אחר פעם שותה ונופל.

הייתי נותן הכל בשביל תקווה ונסיון נוסף להיות שמח. את כל עצביי וכעסיי הייתי משיל ממני כמו עור מת ואולי הייתי חשוף ושביר אבל את כל ההגנות הייתי נותן בשביל תקווה נוספת.

נכתב על ידי pennyworth , 17/6/2019 16:48  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  pennyworth

בן: 25





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לpennyworth אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על pennyworth ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ