לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

האם אתה עדיין איתי? ענה לי



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


6/2019

חלמתי


חלמתי 1

נמצא בחלל צפוף ורועש מאוד, אני שיכור שוב. אני יושב בשולחן בתא קטן עם מישהו שאני לא מכיר, חבר ועוד בחורה שיושבת מולי. סביבינו המון אנשים רוקדים ושותים. הם מדברים ביניהם ואנחנו מדברים ביננו, אנחנו שותים נוגעים מתחת לשולחן, ובידיים קצת מעל השולחן. היא נוגעת לי איפה שכואב לי ברגל אני מחליט שהגיע הרגע ואני שולח יד מלטפת לירך שלה. היא באדישות קמה ועוברת לשבת על הבר שצץ מאיפשהו ומשחקת בפלאפון באדישות. אני מרגיש נורא. אני מרגיש כמו זקן סוטה וחרמן. אף אחד לא שם לב שקרה משהו והיא נראית כל כך אדישה עד שאפשר לחשוב שהיא מעולם לא ישבה מולי ומעולם לא קרה כלום. אנחנו יוצאים החוצה ומסתבר שאנחנו באלנבי בלילה. האוויר מסריח ואנחנו לבושים יפה, כולם לבושים יפה. כל האורות מלאי צבעים. פנסי המכוניות, פנסי הרחוב, שלטי הפיצוציות. הם מדברים ביניהם ומחליטים ללכת למקום אחר. אני מחליט לא ללכת איתם. הם מתבאסים עלי ואני מתרחק מהם. אני עדיין מרגיש נורא על מה שקרה בפנים עם הבחורה ומתלבט אם לחזור לבד להתנצל אבל אני יודע שההתנצלות שלי לא כנה ואני רק אנסה לסלול את דרכי מחדש אל מה שרציתי שתתן לי. אני גם לא יודע את הדרך חזרה אליה. אני הולך.

הזמן והמרחק חולפים כמו שהם חולמים תמיד בחלומות. רגע אחד אתה פה ורגע אחר אתה במקום אחר, אתה מסיט מבט ואתה בערבה באפריקה. אני מצאתי את עצמי במגרש חניה של חניות אוטובוסים ריק ועצום ליד בית הכנסת "חן הצפון" שבצומת סגולה. אני שומע צעקות פאניקה והצילו ממרחק ואני רץ. איש חרדי עם תיק גב קטן של kal-gav עומד ומסביבו קבוצה של ילדות חרדתיות בתלבושת בית ספר. הוא עומד לידן באדישות ומשחק בפלאפון הכשר שלו, נראה כמו מורה או הורה מלווה. הילדות בפאניקה רצות אלי ואומרת לי שנפלה תינוקת לבור. אני רואה שיש בור במגרש החניה ובפנים אני רואה רק את ההשתקפות המנצנצת של המים בשמש. כמו חושך על פני תהום ואני מפחד. אני שולח ידיים פנימה לגשש ואני מרגיש גוף קטנטן וכחוש במים, אני שולף אותה החוצה והיא יבשה וקפואה ושותקת. אני צועק תזמינו אמבולנס והבחור ממלמל צודק צודק ומתקשר לאנשהו ושם אותי על רמקול. אני מוריד חולצה ועוטף את התינוקת, אין לה דופק והיא לא ונושמת. אני מעסה לה את בית החזה, דופק בעדינות על הגב ומנשים אותה בעדינות בעדינות. מרגיש איך היא כמעט נקרעת כשאני מכניס יותר מדי אוויר. היא לא זזה, אני מתחיל לצעוק. הבחור מהמוקד עונה בפלאון "שלום מדבר קובי" ואני צועק לו שיש כאן תינוקת בפתח תקווה ושיבואו והוא אומר לי חכה רגע. אני שומע קולות מתלבטים בפלאפון וקובי אומר "תשמע זה לא נשמע לי דחוף, אני לא רוצה להפריע לו" ואני מתחרפן. מנשים ומקלל. אני בוכה ומחבק אותה מרוב יאוש והיא קרה וקר לי כל כך, מנסה להעביר לה קצת מהחום גוף שנעלם לי. אני צועק על הבחור הדתי שעומד בצד "מי זה ההומו הזה?" ושובר את הפלאפון שנתן לי ומוציא את מכשיר הקשר שלי. אני מחבק את התינוקת ביד אחת ועולה מול מדא עם היד השניה והבחורה שואלת אותי מה קורה ואיפה אני. אני מיבב ואומר לה שיש לי ביד תינוקת קפואה ולא נושמת ואני צריך עזרה. "רק תעזרי לי". אני מיבב ומתבייש מאיך שאני נשמע ושכל הגדוד שומע אותי. אני רוצה להגיד לה שאני נמצא בצומת סגולה ואפשר לראות מכאן את הבית בו נולדתי אבל אני לא מצליח להתרכז, אני רואה מרחוק את אבי נכנס אל הטנדר הישן שהיה לו, יוצא מצומת סגולה לכיוון צפון ונעלם. אני והילדות הדתיות עומדות באמצע אגם שקפא. ואני מתנצל ואומר שאסור לנו לזוז.

 

אני לא זוכר מה קרה לתינוקת. אולי לא הצלחתי להחליט מה קרה לה. אבל אני זוכר שכל כך רציתי שתחיה. הייתי כל כך מרוכז וחשבתי שאם אני אעשה כל מה שאני יכול היא תשרוד, ידעתי שאני בחלום וידעתי שרק אני מחליט על גורלה וחשבתי שאולי אם באמת אתאמץ אצליח למשוך את תשומת ליבי הישן ואחליט שמגיע לה ולבחור שמנסה להחזיר אותה לחיים סוף טוב. יכול להיות כשהבחור מהמוקד אמר שהוא לא רוצה להפריע למישהו הוא התכוון אלי הישן. ואני זוכר טוב מאוד שהייתי גאה בעצמי שלא בכיתי ונשמעתי ברור בקשר כשדיווחתי על הפצועים וההרוגים. 

נכתב על ידי pennyworth , 16/6/2019 18:06  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  pennyworth

בן: 25





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לpennyworth אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על pennyworth ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ