לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

האם אתה עדיין איתי? ענה לי



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


3/2019

אני מרגיש בבית כשדברים מתקרבים אל קיצם


במודעה רשום שהיחידה מיועדת לאדם בודד בלבד

ואני אדם בודד מאוד

גר בה כעת קצין צעיר שמסיים שירות קבע והוא הולך לטוס אל דרום אמריקה

בקרוב

ואני חושב שחסרה לי תחושה של סופו של עידן

בתחזית אמרו גשמים

אצל השכנים צעקות וסופות של משפחה

אני מרגיש בבית כשדברים מתקרבים אל קיצם

///

שבוע שעבר אני חושב שכבתי במיטה בלילה והרגשתי שאני הולך להרדם והרגשתי יחסית בסדר. אולי נוצר פה הרושם מהבלוג הזה שאני איש דכאוני ואולי זה נכון אבל אני לא מגיע לשיאים של שפל באופן קבוע. אני חושב שהתרגלתי ואני מגיב לדיכאון שלי באדישות חולנית ויומיומית. אני איש בודד מאוד ויש לי המון קשיים ליצור קשרים ואני בשנים האחרונות לא מצליח לאהוב אף אחד ואחת. המשפחה לוחצת עלי להתחיל לפענח את החיים שלי בדרכם החביבה והמנסה לא להפריע ואני חשבתי שזה לא יפריע לי אבל זה כן. אני רק בתקופה האחרונה באמת מצליח להגיד באיזו דרך עקיפה ומתחמקת שאני רוצה לעשות מוסיקה, פעם לא יכלתי, התביישתי מאוד. אני עדיין מתבייש מאוד אבל אולי קצת פחות. אני לא יכול לשיר ואני נגן לפי דעתי סביר אבל אחרים אומרים שאני טוב ואני בעיקר כותב שירים שמצטברים ומצטברים בקילו בייטים בשולחן העבודה שלי שבין כל רעיון לרעיון מפרידים ///

אז שכבתי במיטה ופתאום משום מקום תקפה אותי מין סחרחורת שהזכירה לי כשרואים בסרטים שעוברת רוח רפאים דרך מישהו חיי ונהיה לו קר והוא מחוויר. הרגשתי את עצמי זקן, לא ידעתי בין כמה אני אבל הרגשתי בהווה את מה שאני יודע שארגיש בעתיד. הרגשתי בודד ועצוב ואילם וחירש ועיוור וריחמתי על עצמי כל כך, ואמא שלי צעקה עלי פעם שאפסיק לרחם על עצמי ומאז אני באמת משתדל. והתחושה נעלמה אחרי כמה רגעים אבל הרגשתי שבהעדר תחושת הקור והפחד שאחזה בי לפני כמה רגעים התעצמה תחושת חוסר החום שאני לא יודע לדמיין וידעתי שאני מתקרב אל הנקודה הלא ידועה הזו בעתיד במהירות מטורפת ואדע שהגעתי כשאזכר באותו הלילה הזה שאני נמצא בו עכשיו. הרגשתי כאב ראש נורא ודמיינתי את עצמי הולם חזק בקיר לבנים שאני לא מצליח לעבור, ואולי אני מכה בו מכוח ההרגל ואולי הוא זה שמכה ואני רק מתגונן.

אין לי מושג למה יצאתי גבוה, אני מבין את הגנטיקה אבל אני מרגיש זר בגופי שלי. אני מכיר אנשים נמוכים שהיה לי הרבה יותר הגיוני אילו היינו מתחלפים בגוף. לעיתים מסתכלים עלי כי אני פשוט שם ואני חנוק כמו לוויתן על החוף. אין לי מושג מה יהיה, אני לא נושם, רק נאנח.

///

 

נכתב על ידי pennyworth , 1/3/2019 22:26  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  pennyworth

בן: 25





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לpennyworth אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על pennyworth ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ