לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

האם אתה עדיין איתי? ענה לי



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


3/2019

יער בן שמן שביוון


כשקם ממיטתו ושתה את המים מהברז הוא לפתע הרגיש בטעם לוואי מגעיל, המים שבכוס היו עכורים. הוא גם הרגיש פתאום את כאב ראשו. ואת אורך ציפורניו. ואת ריח גופו. ואת חושך דירתו. ואת האוויר שבביתו שבשקט עומד במקומו כבר מספר ימים הוא שמע מתחנן להחלפה בשמירה.

ומכל הדברים שהוא הרגיש פתאום אחרי מספר ימים שלא הרגיש דבר, הדבר שהכי הפתיע אותו היה החלום שחלם. לאחר מספר ימים ולילות שבהם לא היה בסביבתו אף אחד נוסף הוא היה מוקף באנשים. בחלומו הוא עלה בכביש קצת מוזנח וצר מאוד שמתפתל במעלה הר שגדלים בו עצי אורן והיער מגיע כמעט עד לשפת הכביש. תחילה הוא עלה בו לבדו בשעת בוקר מוקדמת. והנה אנשים החלו צצים וצצות בדרכים המסתוריות של החלומות, פתאום הם שם וכאילו היו שם תמיד. הם לבושים בבגדים בצבעים עזים וברורים ונועלים סנדלים ונעלי התעמלות וחלקם מבוגרים וחלקן צעירות ויש לילדים תיקי גב קטנים שיש בהם בקבוק מים אחד ותפוז ו/או תפוח, למבוגרים יש תיקים גדולים מעט יותר שיש בהם קופסאות פיירקס עם שניצלים ופירה. מישהו הביא קפה. חלקן מוכרות וחלקם מוכרים ויש אנשים שנדמה שהומצאו רק עכשיו. איזו נחת הוא קיבל שהובלו כמו כבשים במעלה הכביש על ידי המדריכה שהסבירה על הסביבה. בשיא הגובה הם נעמדו והביטו על הנוף המשתרע, הנה הים הגדול אמרה, ואם תתאמצו תראו שבאופק הוא מתחבר אל הכנרת היפה שלנו. קולות התפעלות מכל עבר, הרי היא צודקת. ומישהו צוחק שרק חסר פה את הארובות של חדרה. כולם צוחקים עוד קצת. לאחר ששקלו מספר אפשרויות הקבוצה מגיעה להסכמה כללית שהם ביער בן שמן שביוון ושזה אחלה לעצור פה לאכול.

הוא יצא מביתו ברבע לתשע בבוקר. המדרכה מכוסה ברטיבות דקה, הוא פספס את הגשם בכמה שעות בזמן שישן. יש באוויר ריח טוב לפי דעתו. הכל אפרפר ובבית הספר שליד דירתו הילדים כולם בכיתות. הוא קונה שישית מים ושישית לחמניות. קר בחוץ והוא יצא בחולצה קצרה וכפכפים כדי למצות את החוויה שנקראת "החוצה" עד תום. האוויר הקר נדבק לגופו כמו זבובים אל סוס זקן והוא נותן לו להיכנס אל נקבוביות עורו. הוא מקווה שבזמן הקצר שבו הוא הולך אל המכולת וחזרה שהאוויר יכנס עמוק עמוק אל תוך גופו, תחילה אל העור ומשם לשרירים ולכל האיברים החושבים וגם לעצמות והתחושה תשאר גם קצת אחרי שיסגור אחריו את הדלת.

הוא קורע את הנייר הצמוד של שישית המים ואני שותה ישר מהבקבוק והתחושה חוזרת לחיי אחרי מספר ימים שבהם לא יצאתי מביתי.


נכתב על ידי pennyworth , 24/3/2019 09:43  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אני מרגיש בבית כשדברים מתקרבים אל קיצם


במודעה רשום שהיחידה מיועדת לאדם בודד בלבד

ואני אדם בודד מאוד

גר בה כעת קצין צעיר שמסיים שירות קבע והוא הולך לטוס אל דרום אמריקה

בקרוב

ואני חושב שחסרה לי תחושה של סופו של עידן

בתחזית אמרו גשמים

אצל השכנים צעקות וסופות של משפחה

אני מרגיש בבית כשדברים מתקרבים אל קיצם

///

שבוע שעבר אני חושב שכבתי במיטה בלילה והרגשתי שאני הולך להרדם והרגשתי יחסית בסדר. אולי נוצר פה הרושם מהבלוג הזה שאני איש דכאוני ואולי זה נכון אבל אני לא מגיע לשיאים של שפל באופן קבוע. אני חושב שהתרגלתי ואני מגיב לדיכאון שלי באדישות חולנית ויומיומית. אני איש בודד מאוד ויש לי המון קשיים ליצור קשרים ואני בשנים האחרונות לא מצליח לאהוב אף אחד ואחת. המשפחה לוחצת עלי להתחיל לפענח את החיים שלי בדרכם החביבה והמנסה לא להפריע ואני חשבתי שזה לא יפריע לי אבל זה כן. אני רק בתקופה האחרונה באמת מצליח להגיד באיזו דרך עקיפה ומתחמקת שאני רוצה לעשות מוסיקה, פעם לא יכלתי, התביישתי מאוד. אני עדיין מתבייש מאוד אבל אולי קצת פחות. אני לא יכול לשיר ואני נגן לפי דעתי סביר אבל אחרים אומרים שאני טוב ואני בעיקר כותב שירים שמצטברים ומצטברים בקילו בייטים בשולחן העבודה שלי שבין כל רעיון לרעיון מפרידים ///

אז שכבתי במיטה ופתאום משום מקום תקפה אותי מין סחרחורת שהזכירה לי כשרואים בסרטים שעוברת רוח רפאים דרך מישהו חיי ונהיה לו קר והוא מחוויר. הרגשתי את עצמי זקן, לא ידעתי בין כמה אני אבל הרגשתי בהווה את מה שאני יודע שארגיש בעתיד. הרגשתי בודד ועצוב ואילם וחירש ועיוור וריחמתי על עצמי כל כך, ואמא שלי צעקה עלי פעם שאפסיק לרחם על עצמי ומאז אני באמת משתדל. והתחושה נעלמה אחרי כמה רגעים אבל הרגשתי שבהעדר תחושת הקור והפחד שאחזה בי לפני כמה רגעים התעצמה תחושת חוסר החום שאני לא יודע לדמיין וידעתי שאני מתקרב אל הנקודה הלא ידועה הזו בעתיד במהירות מטורפת ואדע שהגעתי כשאזכר באותו הלילה הזה שאני נמצא בו עכשיו. הרגשתי כאב ראש נורא ודמיינתי את עצמי הולם חזק בקיר לבנים שאני לא מצליח לעבור, ואולי אני מכה בו מכוח ההרגל ואולי הוא זה שמכה ואני רק מתגונן.

אין לי מושג למה יצאתי גבוה, אני מבין את הגנטיקה אבל אני מרגיש זר בגופי שלי. אני מכיר אנשים נמוכים שהיה לי הרבה יותר הגיוני אילו היינו מתחלפים בגוף. לעיתים מסתכלים עלי כי אני פשוט שם ואני חנוק כמו לוויתן על החוף. אין לי מושג מה יהיה, אני לא נושם, רק נאנח.

///

 

נכתב על ידי pennyworth , 1/3/2019 22:26  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  pennyworth

בן: 25





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לpennyworth אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על pennyworth ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ