לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

My Cave


Yes,I like caves.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2019    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2019

"להתראות עכו"


אז זה הספר החמישי שאני קורא בעברית ןלמעשה גם הספר הישראלי החמישי שאני קורא.הספר נכתב במקור בערבית ע"י עלא חליחל ותורגם ע"י יוני מנדל.אם חושבים על זה זה גם הhistory fiction השני שאני קורא והראשון גם היה ישראלי ("אם יש גן עדן" מאת רון לשם.ספר מדהים ואני ממליץ עליו בחום).

 

מה שאני אוהב בז'אנר הזה הוא שזה לוקח מקומות אמיתיים,דמויות אמיתיות ומשחק בהם.לוקח את המציאות ומשתמש בה בשביל לרקום סיפור.זה ההבדל הדק בין פנטזיה/סייפ'יי לבין היסטורי פיקשן.בספר הזה יש לנו את עכו של שנת 1799 תחת המצור של נפוליאון בונפרטה ואיך אחמד פאשה אל-ג'זאר מגן על העיר יחד עם דה פליפו.יש לנו פה 3 דמויות שבאמת היו פה פעם והיה מעניין לחקור עליהם.

 

"אל-ג'זאר" בערבית פירושו "השוחט" או "הקצב" וע"פ ויקיפדיה הוא בהחלט היה כזה.הסופר לא הגזים בדמות שלו והוא היה הדמות הכי קרובה לדמות ראשית בסיפור.היו לנו פה מלא נק' מבט של כל מיני דמויות אך לקראת הסוף אל-ג'זאר היה הדמות הכי מרכזית.אני אוהב כשסופרים עושים את זה אבל במתוך 70 הספרים שקראתי רק ריק ריאורדן,י.קמין,יהודה איגוס ומדי פעם טולקין (יותר בעבודות שהבן שלו ערך) עשו את זה (ממה שאני יכול לזכור כרגע).זה נותן הרבה יותר צבע לספר לדעתי ומוסיף עניין.

 

מה שהציק לי בספר הזה זה שיש לו המון notes.זה נחמד לזרוק מילים וביטויים שרק דוברי ערבית או תורכית יבינו אבל כשיש לך 49 כאלה לדעתי זה בעיה.זה נראה יותר כאילו הסופר מנסה להשוויץ בידע שלו במונחים שונים בנושא הצבא העות'מאני במקום פשוט לרשום "ספינת מטען" או "ספינת קרב" (לדוגמא).אם הוא מצפה מקוראים ללכת משהו כמו 30 עמודים אחורה בשביל לראות note של דרגה אז לדעתי הוא חי באשליה.הוצאת woodsworth למשל ידועה בnotes שהיא משאירה בסוף הספר (דגש - סוף הספר ולא בתחתית העמוד) אבל זה בסדר גמור כי אלה לא notes הכרחיים להבנת הספר והעלילה אלא יותר כדרך אגב וכבונוס אינפורמציה.

 

חוץ מזה מדובר בספר טוב.אני ממליץ על הספר הזה כי הוא חסר צנזורה ואלים במידה הנכונה ולא מתיימר להיות איזשהו משהו שאיזה אחד כמו מייקל ביי יכתוב (איכס במאי זוועה..).זה ספר מעניין וסה"כ בן 298 עמודים.

נכתב על ידי The Shmock , 23/8/2019 03:14   בקטגוריות סיפרותי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



"Nine From The 9 Worlds"


או יותר נכון "Nine Stories While Thor Jogging Around The 9 Worlds" מאת Rick Riordan.

 

בניגוד להוליווד ריק אוהב את האלים שלו יותר קרובים למקור.ת'ור הוא לא pretty boy בלונדיני אלא ג'ינג'י עצבני עם זקן פרוע ופטיש ומפחיד.ריק גם הוסיף והחליט להפוך אותו לפלצן עם נאדים מלווים ברעמים וברקים.אם תשאלו אותי הת'ור הזה עדיף על הת'ור של מארוול.

 

פה יש לנו 9 סיפורים קצרים שקורים באותו יום זמן קצר אחרי שהספר השלישי בטרילוגיה נגמר.חלק מהסיפורים קורים בו זמנית וחלק בסדר כרונולוגי ומה שמשוטף לכולם זה שת'ור החליט לעשות ריצה עם מכנסי שורט קצרים מידי שמבליטים לו את החבילה ויש לו רוק/מטאל באוזניות.ציינתי שריק החליט לעשות אותו גם מטאליסט?

 

מי שאהב את הטרילוגיה של Magnus Chase & The Gods of Asgard חייב גם לקרוא את הספר הזה כי הוא ממש מצחיק וזה נותן לחלק מהדמויות להיות דמות ראשית לפרק אחד.

נכתב על ידי The Shmock , 21/8/2019 05:16   בקטגוריות סיפרותי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



"The Ship of The Dead"


מישהו אמר character development ולא קיבל?

 

לפני זה מאלורי,טי.ג'יי ואלפבורן (Mallory Keen,TJ,Halfborn Gunderson) היו סתם עוד 3 דמויות חברותיות ברקע שעזרו לדמות הראשית לא למות בסוף הספר הראשון ופה הם מקבלים המון עומק.אנחנו לומדים איך כל אחד מת ואיך,על מי הוא ומה הוא.הספר הזה יורד למימידים מאוד אישיים גם עם אהרת'סטון (Hearthstone) ואני קיבלתי לא מעט feels.

 

הספר הזה התחיל גם בcrossover עם דמות אחרת שאני נורא אוהב והעולם שריק בונה - פרסי ג'קסון (Percy Jackson) מאמן את מגנוס (Magnus) איך ליפול מספינה ולא למות.והיו לזה רפרנסים לאורך הספר.ציינתי כבר שאני חננה ואני חולה על השטויות האלה?אז כן,אני חננה ואני חולה על השטויות האלה.כשהאוונג'רס (The Avengers) היו בתכנון ב2007-8 ריק כבר התחיל לבנות את המולטיוורס שלו ב2005-6 ואני מאוד אוהב את שניהם ושניהם רק הולכים ומשתפרים ומתפתחים בלי סוף ואני חולה על זה.

 

עוד משהו שאני אוהב אצל סופרים כמו ריק - לומדים להכיר אותם דרך הספרים שלהם.אני מרגיש כאילו אני יכול עכשיו לשבת ולדבר עם הסופר הזה כאילו אני מכיר אותו.הוא זורק את אותם מוסרי ההשכל לאורך היצירות שלו (שזה בעצם יצירה אחת ארוכה) וחוש ההומור שלו כמעט ולא משתנה.עד שלא תיכנסו עמוק לתוך עבודה של מישהו לא תבינו על מה אני מדבר.

 

אני בכוונה משתדל לתת כמה שפחות ספויילרים וזה כי אני באמת ממליץ על הספרים של ריק ותתחילו מ"Percy Jackson & The Olympians" ומשם תמצאו לבד לאיפה להמשיך.

 

נסיים בקצת מטאל ויקינגי בהתאם לסדרה:

נכתב על ידי The Shmock , 17/8/2019 15:23   בקטגוריות סיפרותי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פגיעה עצמית


זה משהו שהוא כ"כ slippery slope שזה מפחיד.

 

מפחיד לספר על זה למישהו.

מפחיד להמשיך עם זה.

מפחיד לחשוב שמישהו יעלה עלייך.

 

למזלי יש דרכים מקובלות בחברה לפגיעה עצמית אז ככה שאין לי הרבה ממה לחשוש במקום העבודה.

 

היום אני מתכנן להתקשר למנהלת שלי בזמן המשמרת ולהגיד לה שאני מתפטר ומתי אני יכול לקפוץ אליה למשרד ולקבוע תאריך עזיבה ולסיים כידידים.

 

מה שמתנגן אצלי בזמן כתיבת הפוסט לקראת סוף משמרת לילה:

אני צריך לחפש יותר חומרים שלה.אני בד"כ לא אוהב פופ אבל היא מהאומנים שאני מקווה שיזכרו עוד 30 שנה.

נכתב על ידי The Shmock , 13/8/2019 06:14  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



"The Hammer of Thor"


אז הלילה סיימתי את הספר השני בטרילוגיה של "Magnus Chase & The God of Asgard" מאת Rick Riordan.

 

את הספר הזה דוד ריק התחיל בהקדשה (כמו שהוא מתחיל כל ספר אם אני לא טועה) לאחד הסופרים האהובים עלי - J.R.R Tolkien.בחצי הראשון של הספר היו לא מעט רפרנסים לשר הטבעות ולטולקין עצמו וזה היה ממש מגניב בעיני כי אני ממש חננה שמת על השטויות האלה.זה סופר אחד שאני מאוד אוהב נותן ריספקט לסופר אחר שאני ממש אוהב.

 

ואני לא יודע אם אתם יודעים - אבל יש בארה"ב (ברוב העולם המערבי בעצם) טרנד מאוד בולשיטי שכל הזמן בוחנים דמויות בסדרות,ספרים וסרטים.האם יש מספיק דמויות עם מיניות מסויימת,עם מספיק גווני עור שונים וכו'.סופר/במאי/כותב/וואטאבאר שאין לו את כל אלה מתחיל לקבל האשמות של גזענוץ/הומופוביה/קסינופוביה/וואטאבארפוביה וסופר/כותב/במאי/וואטאבאר שכן מנסה לשחק ללכת לפי המנגינה הזאת הרבה פעמים מקבל תוצאה איומה וbacklash מכל מיני כיוונים.

 

בספרים קודמים ריק הסתכן בלהיכנס למים האהל ויצא מזה לא רע.בספר הרביעי של "The Heroes of Olympus" גילינו שניקו בכלל הומו והסיבה שהוא לחא אהב את אנאבת' זה כי הוא קינא בה.זה נתן לנו טוויסט מעניין בעלילה ורלוונטי מבלי שיהיה מאולץ.כמובן שהוא הוסיף עוד כמה דמויות כמו סיני-קנדי ובחורה שחורה אבל זה היה ממש שולי מאחר וזה ארה"ב וזה לגיטימי שיהיו אנשים מכל מיני מוצאים.הספר הזה ריק נכנס אפילו יותר עמוק והציג בפינינו את אלכס - במקור בחור שהוא ג'נדר פלואיד.אלכס הוא הבן של לוקי,אל משנה הצורה שהוא ג'נדר פלואיד בעצמו מה שגרם לזה לבשתלב טוב בסיפור ולא להיות סתם מאולץ.

 

צריך הרבה תחכום בשביל לכתוב את הדברים האלה בצורה מסויימת ושיצאו טוב מבלי שיתחילו להאשים אותך שאתה סתם הומופוב/טרנסופוב/וואטאברפוב ו/או סתם פופוליסט שמנסה לתפוס איזה גל אצל אנשים אעלק נאורים.לדעתי ריק הצליח בזה ובגדול והוא הרוויח את Stonewall Book Award בזכות ולא בחסד.

 

"WINNER OF THE 2017 STONEWALL BOOK AWARD

MIKE MORGAN & LARRY ROMANS CHILDREN'S LITERATURE AWARD

FOR EXCEPTIONAL MERIT RELATING TO THE GLBT EXPERIENCE

AMERICAN LIBRARY ASSOCIATION"

זה מה שכתוב בגב הספר.

 

מעבר לזה הספר הזה לא פחות טוב מקודמו ואני ממליץ בחום על ריק ועל הספרים שלו.

נכתב על ידי The Shmock , 12/8/2019 04:05   בקטגוריות סיפרותי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  The Shmock

בן: 25

MSN:  I wish,but fuck me right?



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

10,657
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , משוגעים , ספרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לThe Shmock אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על The Shmock ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ