לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

THIS IS NOT SPARTA!


This is may not be Sparta but as still as awesome.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2017    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

6/2017

יום אחרון בעבודה


לפני שבועיים הגשתי מכתב התפטרות במשרד של המנהלת שלי וביקשתי לתת את המינימום הדרוש ממני,ככשאלה אותי למה נתתי לה תשובה כזאת ששום מעסיק לא ירצה להשאיר את העובד במקום העבודה יותר ממה שהוא חייב.כשיצאתי מהעבודה באותו יום הרמתי צלצול למנהל הקודם שלי שעכשיו מנהל מקום הרבה יותר נחמד ושאלתי אותו אם הוא צריך עובדים והוא אמר שכן ושאני מוזמן לבוא לעבוד אצלו ואני ישר הסכמתי.

 

ביום חמישי של אותו השבוע הייתי בראיון עבודה אצל מנהלת שעובדת תחתיו וראיתי את המקום,אני מכיר חלק מהעובדים והיא נראת ממש נחמדה.ביום ראשון שעבר נודע לי שהתקבלתי ומחר אני הולך לחתום על חוזה העסקה וישר מתחיל לעבוד.

 

אני עובד פה שנה ו4 חודש,זה פרק זמן יחסית יפה ואני מקווה להחזיק לא פחות במקום החדש שאמור להיות הרבה יותר נחמד קליל.

 

יום ראשון בשבוע ויום אחרון בעבודה הנוכחית,נראה מה יצא מכל זה ואני מקווה לטוב.

נכתב על ידי , 25/6/2017 10:39  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



"The Prisoner of Azkaban"


אתמול סיימתי את הספר השלישי בסדרה של "Harry Potter" מאת J.K Rowling.

 

אני חייב להגיד שאני מבין למה הספר הזה המון פעמים מקבל את התואר "הספר הכי טוב בסדרה" מכל מיני אנשים בקבוצות גיל שונות,הוא הרבה יותר טוב משניי קודמיו (קישורים ברשימה בצד).בספר הזה היו דגשים שלא הופיעו בסרט (במידה ואני זוכר את בסרט כמו שצריך) שמיד עכשיו אני אגיע אליהם (ספויילרים):

 קודם כל,לראשונה יש לנו סכסוך בחבורה של רון,אהרי והמיוני (אני לא מדבר על זה שהרמיוני הייתה פוצית קטנה בחצי הראשון של הספר הראשון כי רק אחרי התקרית עם הטרול בשירותים הם נהיו חברים לראשונה) ואם בוחנים את זה מקרוב אנחנו נזכרים בפרט שאנחנו נוטים לשכוח ממנו - הם ילדים בני 13.הסיבות לסכסוך הזה היו ילדותיות ובהתאם לגיל שלהם שאני הייתי חייב לעצור רגע ולחשוב "וואו..ג'והן(ג'והן קת'לין רואולינג) חשבה על הכל".הכל התחיל כשהרמיוני השיגה לעצמה חתול שהחליט כל הזמן להתנקל לחולדה של רון (כיאה לחתול) והגיע התחמם כשהרמיוני הלכה וסיפרה לפרופסור מגנאגואייל על המטאטא החדש שאהרי קיבל לחג מהמולד (אחרי ששלו התרסק לחתיכות) שהגיע ללא תוית שם או ברכה עליו והשיא של השיאים היה כשרון מצא על הסדינים שלו כתמי דם ואת הפרווה של החתול והיה בטוח שהחתול רצח לו את החולדה.בשלב מסויים אהגריד הזמין את הבנים אליו לדבר איתם על העניין ואמר להם "אני מאוכזב,ציפיתי שיהיה לכם קצת יותר אכפת מהחברים שלכם מאשר מטאטאים וקקוידיץ'" וזה הרגע שבו נחתה עליי העובדה שהם סה"כ בני 13 וזה לגיטימי לגיל שלהם להתנהג בצורה כ"כ ילדותית.

 

שנית כל,הדמנטורים (The Dementors) שהופיעו ואני חייב להגיד עליהם דבר אחד - שאם לשטן יש יצורים שחיים בתוכו והחליטו לצאת החוצה אז אלה הם.אני לא מכיר יצור במולטיוורס הפיקציולנאלי שהוא יותר מתועב ומחריד מזה,ואם חשבתם שהסרטים עשו למראה שלהם צדק אין לכם מושג על מה אתם מדברים כי בניגוד לסרטים בספר מתואר איך נראה הפרצוף שלהם ומי שראה אותו לא זכה לספר על זה.בספר אנחנו רואים בעצם כמה שאזקאבן (הכלא של המכשפים בעולם של אהרי פוטר) זה מקום נוראי להיות בו כהשוא מוקף 24/7 הדברים האלה ששואבים כל טיפה של שחמחת חיים של כל מי שרק בראדיוס של כמה מטרים מהם,אז תתארו לכם איזה מקום מושלהם יהיה בשבליהם יותר מבית כלא מלא באנשים לשאוב מהם כל טיפה של אושר,שמחה,תקווה ושלווה.כשדמנטור תוקף אותך הם באופן מילולי שואב את כל אלה ממך ומשאיר אותך עם החוויות והזכרונות הכי נוראיים שלך איי פעם,אפילו כשאתה תינוק בן שנה שחווה איך מול עיניך את הורייך נרצחים באכזריות.

 

והדמויות - ווא..הסרטים לא עשו טיפה צדק לרימוס לופין (Remus Lupin),לסיריוס בלאק (Sirius Black) ועשו הרבה יותר מידי צדק לפיטר פטיגרו (Peter Pettigrew).אני באמת לא רוצה להתחיל להעמיס יותר ספויילרים ממה שכבר העמסתי אבל holy fucking shit הם כ"כ הרבה יותר fucking badass (חוץ מפטיגרו) ממה שעשו מהם בסרטים.סיפור הבגידה במשפחת פוטר הרבה יותר מורכב מסתם לספר לוולדרמולט (Voldermolt) איפה הם היו ויש המון פרטים על אבא של אהרי שזה מדהים.

 

עריכה 6:55PM :

בטעות לחצתי "שמור" אז אני אכתוב פה את הסיכום של הספר הזה:

 בספר הזה יש המון קטעים שיגרמו לכם לצחוק והמון קטעים שיגרמו להם להגיד "בן זונה!!" ובסופו של דבר זה ספר מעולה ובין הכי טובים שיצא לי לקרוא ואני ממליץ על הסדרה לכל חובבי הפנטזיה וכל מה שמכיל את השילוש המקודש של קומדיה-דרמה-אקשן באיזון והרמוניה מושלמת.

 

אם אהבתם את הסרטים,ממליץ בחום לקרוא את הספרים.

 Peace out brotha's n' sista's.

נכתב על ידי , 18/6/2017 19:05   בקטגוריות סיפרותי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



"The Chamber of Secrets"


היום סיימי את הספר השני בסדרה של "Harry Potter" מאת J.K Rowling.

 

בספר הזה מתחילים להרגיש איך הכל הופך לאט-לאט מסיפור ילדים ססגוני ושמח לקצת יותר ויותר אפל עם פחות יצורים יפייפים כמו חדי קרן וקנטאורים ויותר יצורים כמו פיקציות מרושעות,עכבישים ענקיים והבאסיליסק ורק יצור יפיפיה חדש אחד - הפניקס.השינוי הזה גם מתבטא בהתפתחות של אחת הדמויות שהכרנו בספר הקודם - וולדרמורט (Voldermolt) שבספר הקודם היה סתם רשע ומכוער שחטף כדורי שלג מהתאומים כשהפרצוף שלו היה מאחורי הטורבן של פרופ' קווירל (Professor Quirrell) אלא שבספר הזה הוא מופיע כטום מארוולו רידל (Tom Marvolo Ridlle) כזיכרון שחתום בתוך יומן מיושן מלפני 50 שנה (לפי ציר הזמן של הסיפור שלנו שככל הנראה מתרחש ב1992 בספר הנוכחי) שהגיע אל ג'יני וויסלי (Ginny Weasley) שבתוכו היא הייתה רושמת את כל המחשבות שלה ומוציאה את כל התסכול שלה שהיא חיה בעוני שאהרי (Harry) לא שם לב אליה שבעצם זה היה מאכיל את וולדרמוט עד שלבסוף הוא הגיע למצב שבו הוא מכשף אותה ומכריח אותה לעשות כל מיני דברים נוראיים וכמעט שואב ממנה את כל החיים שלה ומעביר אליו.

 אני בכוונה מצמצם ספויילרים אבל אני רוצה להדגיש את כל הפסקה הזאת - זאת הייתה תוכנית גאונית (שוב,יש פרטים יותר מורכבים שלא ציינתי פה) שבניגוד לספר הקודם וולדרמולט שלח את קרווירל לעשות כל מיני נזקים יחסית קטנים ונורא קלישאתיים ופה יש לנו תוכנית לרצח מתוכנן ושליטה על המוח והגוף של האדם שלדעתי זה קצת יותר קשה לביצוע ולהציג בצורה מעניינת.

 

אלמנט שהיה מודגשבאותה הצורה בסרטים ובספרים זה העניין הגזעני (אני לא מוצא מילה אחרת לתאר את זה) של "טהורי דם" ו"דם בוץ" (Mudblood) שככל הנראה הסופרת קיבלה השראה מנושאים כמו השואה והגזענות כלפי השחורים בUK ובארה"ב [להתחשב בעובדה שדרארו מאלפוי (Draco Malfoy) וכל המשפחה שלו הם בלונדינים,חתיכים,מוצלחים ובמקרה כולם גם טהורי דם].מיותר לציין שגם כל העסק הטפשי עם גילדרואי לוקאהרט (Gildroy Lockhart) שכל מי שראה את הסרטים יודע שהוא סתם אפס מאופס ושרלטן ומשום מה כל הבנות עפות עליו.

 

מה שמאוד אהבתי בספרים שלא היה יותר מידי דגש בסרטים זה העניין של "המושלמים" (The Perfacts) שהם המצטיינים של הביה"ס ואף עוזרים למורים במצבי חירום ככוח אבטה לכל דבר ועניין.דברים כאלה אנחנו רואים בסיפורים ממקור מאוד שונה - אסיה.דווקא  בסיפורים שמקורם באסיה מאוד נפוץ לראות תלמידים מגנים על הבתי ספר שלהם (ולפעמים אפילו חמושים) מפני פושעים למיניהם וזה היה מרענן לראות לשם שינוי זירה שמקומה ב(סביר להניח) סקוטלאנד.ודדש נוסף שלא מופיע כמעט בסרטים אלה הרוחות רפאים שגם בספר הזה וגם בקודם תפסו המון במה וככל שתפסו יותר במה זה היה יותר מצחיק ומשעשע.

 

אני אפסיק פה ואסיים את הפוסט הזה בכך שאני ממליץ לכולם לקרוא את הסדרה הזאת כי זה מצחיק,מעניין ומשעשע באותו הזמן ויש בזה את השילוש המקודש של דרמה-קומדיה-אקשן באיזון מושלם.לא הרבה סיפורים משלבים ככה את שלושתם כ"כ טוב וכשיש סיפור הזה מומלץ לקרוא אותו.

 

מה שמתנגן ברקע:

היה קצת קשה להתרכז בכתיבה כשמשהו כ"כ epic מתנגן ברקע אבל עמדתי בזה!

נכתב על ידי , 10/6/2017 14:32   בקטגוריות סיפרותי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



!FOOD


ביום רביעי הייתי בבית של סטלוס מקסימוס ומיאו כשפניקס וגרין (החברה שלו) סיימו לסדר את כל הדברים שלהם מהמעבר ועכשיו הם ארבעתם גרים ביחד.החלטנו שאנחנו רעבים אז מכינים שקשוקה,אבל מה?המטבח הפוך,מלוכלך ונראה כמו הצרות שלי ביום רע אז התחלנו פרוייקט ניקיון במטבח של הבית הזה וכסיימנו אני ופניקס הכנו את השקשוקה.אכהו כולנו בשולחן (שסוף כל פאקינג סוף) שהם קנו למטבח ואפשר לאכול נורמאלי ופשוט צחקנו מכל מיני שטויות.דיברנו על זה שאנחנו צריכים להכין יותר אוכל וללמד אחת השני כל מיני מתכונים ואז החלטתי "מחר אני בא להכין שניצלים" וכולם הסכימו.

 

אז ביום חמישי (אחרי היום הכי גרוע שהיה לי בעבודה עד כה) הלכתי לסופר וקניתי מצרכים (קילו של חזה עוף,פטרוזיליה,פרורי לחם ושומשום.פפריקה,שום,מלח ופלפל כבר היה אצלהם).כשבאתי אליהם הביתה אחד החבר'ה שלנו (מעכשיו נקרא לו פינאט כי הוא אלרגי לבוטנים) ואז הגיעה בלאטריקסוונאבי (כי היא קוראת לעצמה בלאטריקס ולמרות זאת יש לה קעקוע של Lumos שזה הכישוף לאור) ובזמן שהחבר'ה של הבית ניקו את המטבח עישנו סיגריה במרפסת ודיברנו לנו.ואז - סוף כל סוף התחלנו לעבוד על האוכל.סטלוס מקסימוס הכין לזניה ואיך שהוא הכניס אותה לתנור אני ופניקס התחלנו לעבוד על השניצלים ולימדתי אותו את המתכון step by step ובזמן שגרין ומיאו הכינו סלט טונה ואז הגיע הרגע שבו הכל מוכן - התוצאה הסופית יצאה מדהים!השניצלים יצאו אלוהיים,הסלט טונה יצא ממש טוב וכל הגבינה בלזניה התערבבה מצויין עם הרסק והייתה ארוחה ממש משובחת.

 לגרין יש צחוק של בובספוג,ממש גבוהה ובמקרה שלה כל מי ששומע את הצחוק הזה מתחיל להיקרע יחד איתה אז במשך 10 דק' אנחנו נקרעים מצחוק יחד איתה עד שפתאום נשמעות דפיקות בדלת וגרין מנסה להשתטלת על עצמה וסטלוס מקסימוס קם לדלת עדיין מחוייך מהצחוק וזה היה אחד השכנים שהיה בטוח שהוא שומע צרחות ואז אנחנו נקרעים עוד יותר ובלאטריקסוונאבי פשוט נחנקה שם והפכה מלבנה לאדומה ואז ניסינו להרגיע את הרוחות ופשוט טרפנו כל מה שהיה שם.גריו באה ביציאה "אנחנו צריכים להכין מתישהו צ'ימיצ'אנגאס" ואני פשוט "סבבה אבוא גם מחר" וכולם הנהנו בהסכמה.

 

אתמול כשיצאתי מהעבודה קפצתי לסופר והרמתי צלצול לגרין ואמרה לי "צריך חסה,תירס,שמנת חמוצה וטורטיות" ואני קניתי את כל אלה + מיץ תפוזים (כי למה לא?).קפצתי לבית שלהם ודבר ראשון ניקינו את המטבח (שוב) ואז עישנו קצת ירוק,ואני אחרי תקופה דיי מכובדת מפיל ראש עם הבאנג שלהם ומתמסטל like a motherfucker.אני כולי מסטול מת עם חיוך מאוזן לאוזן כמו איזה פארודיה זולה של הג'וקר ואז גרין מנסה להבין איך להכין את הצ'ימיצ'נגאס כשמסתבר שחסרים לה ים מצרכים ומדובר בסוג הבשר הלא נכון.אנחנו ממשיכים לעבוד על האוכל (חשוב לזכור - אני מסטול מת) ואז סטלוס מקסימוס ומיאו חוזרים הביתה ורואים אותי ושואלים את גרין "כמה נתת לו לעשן" ואז היא עונה "ראש רגיל" והם משיבים לה בחיוך של אוי ויי זמיר "זה theshmock!הוא מתמסטל ממש חזק מכלום חומר!הוא ישרוף הכל!" ואני כולי "D:" והמשכתי לערבב את הבשר הטחון במחבט.גרין ממשיכה לעיין במתכון ומגלה שזה מתכון ללזניה מטורטיות (כן,קראתם נכון גבירותי ורבותי לזניה מפאקינג טורטיות) ומתחילה לצחוק צחוק בובספוג נבוך ומתחילה לאלתר תבנית לדבר הזה.במקום גבינה שמתי שם שמנת לבישול והחלטנו שבנוסף מכינים שקשוקה כדי שיספיק לכולם.

 כשהוונאבי לזניה הזאת הייתה בתנור פניקס חזר הביתה וכעבור פחות מחצי שעה סבתא של גרין מתקשרת אליו לבוא לקחת דברים שהיא קנתה והוא בשיא השביזות מתלבש חזרה והולך אליה ומביא שום,גבינה,פטרוזיליה ושמיר בשפע.ואז אני וגרין אוכלים את הלב על "איזה כל זה היה לפני שעה?!"ואז הולכים לשחק קצת Tekken7 ובגדול אני ופניקס מזיינים אחד את השני וסטלוס מקסימוס ומיאו זזו לישון וביקשו שלא נעיר אותם אפילו לא בשביל אוכל (לא אופייני בעליל).אנחנו שוב מסדרים את המטבח (ואני עדיין מסטול) ועובדים על השקשוקה שהפעם תכיל בתוכה תירס,פטריות,גבינה ושמנת לבישול והתוצאה הסופית יצאה מ-ע-ו-פ-א-ק-י-נ-ג-ל-ה ב-ל-א-ט-!טחנו כמו חזירים את השקשוקה ואת הלזניה הזאת והיינו מאושרים.

 אני ופניקס חזרנו לשחק Tekken7 והמשכנו לקרוע אחד את השניה במשך 40 דק' עד שלבסוף גרין הייתה צריכה להתארגן ולצאת לעבודה,היה נחמד בסה"כ.

 

אוכל זה דבר מדהים,באמת :)

נכתב על ידי , 3/6/2017 12:16  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי: 

בן: 22



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

2,389
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , משוגעים , ספרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לThe Shmock אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על The Shmock ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ