לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

בתהליך מיון

הבלוג עוסק במגוון נושאים כמו תהליך הגיוס שלי, החיים שלי באופן כללי, הדעות שלי והתחביבים שלי.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2017    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728    




הוסף מסר

2/2017

הסיכה המיוחלת!!!


מאז שכתבתי בפעם האחרונה, בה הייתי "עמוק בבוץ".. הפעם אני יצאתי ממנו!!!

ברוך ה' סיימתי כבר טירונות וקורס!!! אני מאושר שזה נגמר!!! זאת הייתה תקופה של 3 חודשים לא פשוטים בכלל ועמוסים מאוד.

איך אני אסכם את התקופ ההזאת... שאלה נפלאה.. אין לי מושג אם זאת הייתה חוויה חיובית או שלילית.. אני חושב שחיובית כי בסה"כ אנחנו תמיד איכשהו מסננים את הדברים הרעים וזוכרים את הדברים הטובים. 

 

נשווה את ההתחלה לעומת הסוף:

התחלה - הייתי מפוחד מכל הסיטואציה החדשה בה אני נמצא... המשמעת, הצרחות של המפקדים, האנשים החדשים שנראו לי כמו חייזרים, חדר פצפון שנחלק עם עוד 8 אנשים, לו"ז הזוי שבקושי התרגלתי אליו... בקיצור, היה הרבה מן החדש והלא מוכר. אני בעיקר שאלתי את עצמי הרבה פעמים את השאלה של "מה אני עושה פה לעזאזל?!" ו"למה אני לא במודיעין/תקשוב/חיל אוויר לעזאזל?!".. הייתי חונק את עצמי עם השאלות הללו כשבפעול ידעתי שאני צריך להשלים עם המקום שאני נמצא בו ולהפסיק לשגע את עצמי. בנוסף לכל רגשות הנחיתות הללו, באופי שלי אני אדם מופנם יחסית עם ביטחון עצמי לא מאוד גבוה (דבר שאני מנסה לעקור מעצמי, ומצליח לאט לאט), התחלתי לדבר עם כל האנשים ולקח לי בערך שלושה שבועות למצוא את המקום שלי שם מבחינה חברתית... 

 

סוף - אני גאה במקום בו אני נמצא! יש לי חבורה של אנשים שמקיפים אותי ואוהבים אותי. סופסוף הרגשתי שאני דמות מרכזית ששמים אליה לב.. אני לא שקוף!! אני אשכרה תפסתי מקום מרכזי במחלקה,ף הרגשתי שאוהבים אותי!!! חיבוק של הסוררת

לקראת הסוף, היו כבר כאלו צחוקים שאין דברים כאלה.. הרגשתי שם כל כך טוב שפשוט לא רציתי לעזוב, וזה לא שלא היה לחץ בית, תמיד הוא היה, אבל הוא היה כל כך מעיק כמו בהתחלה!!! אני חושב שזה שבטקס הסיום אנשים בכו מפני שהם עומדים לעזוב אותי ושאנחנו נפרדים זה אומר משהו. לא רק זה אני חושב שפשוט כבר יש לי את הפינה שלי בצבא.. אני כבר יודע לאן ואיך אני רוצה להתקדם (אני ממש רוצה קורס מ"כים) וזה הניצחון וההצלחה שלי בטירונות. גם אם אני לא מצטיין מחלקתי או פלוגתי אני עדיין מצטיין!!! מבחינתי הצבא יהיה לי לבית ספר לחיים! הוא ילמד אותי איך לפקד על אנשים, לנהל מערכות של אנשים, ובאופן כללי איך לנהוג אם אנשים ויפתח את הצד החברתי שלי, דבר כזה לא יהיה באזרחות בשום אופן!!!

עם כמה שהיה לי קשה, אני שמח שעברתי את זה!! 

 

מילה על הסגל המדהים שלנו!!! עם כמה שהיה לי קשה להתמודד בהתחלה עם "הטרור" של המפקדים שלנו, הצרחות, העונשים וכו' 

אני מעריך אותם מפה ועד הודעה חדשה... הם השקיעו בנו מההתחלה ועד הסוף, המפקדים שלנו הסתבר לקראת הסוף שהם באמת בני אדם, מה שלא נראה כל כך הגיוני בהתחלה... שבירת הדיסטנס המדהימה שהייתה לנו עם המפקדים שלנו העלתה לי את הרצון לצאת לקורס מ"כים ברמות מטורפות.. ובעזרת ה' אני אצא לפקד אחרי המחסומים בבה"ד!!! אני אשמח מאוד מאוד. אני גם רוצה לתת לאנשים אחרים את מה שהמפקדים שלי נתנו לי!!!

אני חושב שזה אקורד סיום מוצלח במיוחד לכל התקופה המתישה הזאת.

 

ועכשיו נתחיל את הסדיר עם הסיכת מא"ב (מאבחן ביטחוני) שלי שקיבלתי בטקס הסיום (דבר האומר שאני מוסמך לתפקיד!!!), סיכה שייחלתי לה מיום הגיוס. שובצתי בגדוד "ארז", שהוא זה שאחראי על גזרת המחסומים ירושלים, שנחשבים ללא פשוטים כלל ודי "חמים".. יהיה טוב!!! אני דווקא בא עם הרגשה מאוד אופטימית לקראת ההתחלה החדשה הזאת, אני מבסוט מאוד!!!

 

שיהיה סופ"ש נעים ובשורות טובות!!! 

נכתב על ידי Shesek16 , 10/2/2017 18:12  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי:  Shesek16

בן: 19




הבלוג משוייך לקטגוריות: צבא , אהבה למוזיקה , בישול
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לShesek16 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Shesek16 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ