לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

דפי מסע




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

11/2018


תחושת בלבול, חוסר וודאות, חוסר יציבות

וסיפורים

אחרי סופש שיושבת שם בסדנה עם תוכן מגניב ביותר,

כזה שתמיד דיבר אליי, בקטע חקלאי אקולוגי בקטע אנרכיסטי, מחתרתי,

בונים גן ירק ו2 הרצאות, זה בדיוק זה

מעורר השראה  ואת הפער של ביני לבין זה

וזה קשור לאהבה אני יודעת

לראות את זה קיים, עשה לי לגמרי טוב אבל

הוא היה שם וזה הכביד על האווירה בקטע לימודי

קל מידי,  זה כנראה כבר לא נכון, אני מבינה את המסר הזה יותר,

האם לקל הזה יש פנים חיובי לי?

התחלתי להתעצבן עליו כבר, במחשבות שבא לי לנטוש את שניהם

שבוע שאולי הכביד עלי והחוויה שם עוררה  משהו מבפנים..

איך קרה שנישארה אותה הסיטואציה אבל הסיפור השתנה

מה אני רוצה לספר לעצמי? מה אני רוצה לברוא בחיי,

בגל הקוסם אני מוצאת את עצמי בשיעור של לדייק את הקסם 

את הבחירה, אולי את הלחש

נראה שקצת התבלבלתי ואולי מתוך ייאוש,

בראתי לי מצב, וקיבלתי את התוצאות שרציתי,

וזה יותר מכך, זה האם זה מה שבא לי באמת?!

הוא אמר שצריך לשחרר את זה ולזרום על הגל, אבל הרי צריך לכוון לא?

מנסה לבנות בסיס יציב וחזק ומהו?

ותוהה אם היסודות הם מוסריים וראויים, לפחות לי

לפחות בעקרונות שלי, באמת השורשרית שלי, ואולי זה עוד סיפור שאני מספרת לעצמי

תמונות חדשות מלפני 10 שנים מעוררות בי רגש שקשה להסביר במילים,

נותנות לי הצצה לדברים שהייתי, למה שהדחקתי, וזה קצת עצוב וזה מרגש ממש 

והיא, חלק מאותן תמונות, זיכרונות, יושבת על הספה שלי, אחרי סיבוב בעיר המוכרת,

אני מדברת איתה על קסם והיא אומרת שזה אותו דבר כמו שהייתי אומרת אז, לפני 10 שנים,

רק בצורה קצת שונה, וזו רק היא שבאמת יכולתי לדבר איתה על

הימים האלה, רק היא שהייתה שם,  וזה מרגש ,לא זכרתי כמה כל כך היא הייתה שם איתי בכל זה,

וזה טיפה מנקה לי את המסך הזה שיצרתי, שכיסיתי קצת לתוך הספר,

ההדחקה, מה באמת קרה שם, וכשאני מסתכלת לעיני אותה ילדה שהייתי, בת 17 מהתמונה 

בעיניים פקוחות אבל עצומות כל כך, אחרי הזרקה של הרואין שם בסקוואט, והוא

והגרפיטי והלבוש שלי, והצבע בשיער, ודברים שלא זכרתי, לא ככה,

שפתאום עולים מהמעמקים, ואני רק, צריכה לחבק את הילדה הזאת

ודבר אחד תמיד היה חזק מאוד, האמת הפנימית, העקרונות שלי, הייחוד הזה שהם רואים

תוהה אם המעשים שלי שוברים את העקרונות שלי במצב העכשוי שהגעתי אליו

ומי הפכתי להיות ומה אני רוצה.. מה אני באמת רוצה עכשיו?

כלפיו זה לא כזה נורא בסך הכל, אני קצת מקצינה שוב ברגשות האשמה שלי

וכלפיי? קצת התבלבלתי בכל מה שאני מספרת לעצמי, בסופו של דבר זה צריך להיות פשוט

הייתה סיבה מלכתחילה שהיה לי כיף איתו, אבל אני לא מאוהבת בו וגם לא רוצה,

וX הוא עוד עניין לא פתור, האם אני מאוהבת בו? האם אני רוצה אותו באופן חלקי?

בעמדה של לדייק מה הכי הכי נכון לי עכשיו ולא רק עכשיו

וזה הכל עוד פאקינג סיפורים, סיפורים שיצרתי לעצמי,

בעיקר סיפורים, אני יוצרת לעצמי בחיים, חבל שחלקם עוד לא יצאו לאור

מחפשת השראה לסיפור המדויק לי ביותר, ואולי רק צריכה לשחרר

אז ביקשתי מסר והסתובבתי בעיר, עדיין אחוזה במשהו, קניתי קלפי מודעות חדשים

ואז פגשתי את הקירח, אותו אחד, אותה פינה,

כאילו דבר לא השתנה מלפני 11 שנה, אני רואה אותו מזה כמה שנים

הוא אמר לי שקיבלתי את הקלפים הכי טובים ואיך זה שעד עכשיו 

אין לי .. מה שהיה צריך להיות, שאני רוצה לקבל ולא להתאמץ,

ושאני חייבת לתת מתנה לעולם הזה ולשתף במה שיש לי,  כמו בספר שלי

והוא לא הראשון שמזכיר לי את זה, 

אולי זה סתיו כזה שאני נהנת להתרפק ככה על הנוסטלגיה, שמעוררת לי

דברים לעומק ביותר, כמו שעד עכשיו לא, מן סגירת מעגל שקטה ופראית

של החיים, השלמה עם עצמי, גם מתוך השורש- אותו שורש העצמי של פעם

אז הוא המשיך ואמר שהוא זוכר אותי איך שפעם חקרתי על האלומינטי בזמן 

שאף אחד בארץ לא ידע על זה,שעליתי על משהו,שהייתי שם שנגעתי בזה,שקלטתי

וידעתי על מה הוא מדבר על אותה  הלט הזה של המהפכה, הכוחות שהיו לי, אותה תחושה 

שאני מנסה להחזיר לאחרונה שהתפרצה הכי בשיאה באותה תקופה חופשייה 

כל כך מחוץ למערכת, בגיל 16. ושמאז הוא אמר אני שם בבור כלשהו, במעגל של הרס,

בדרמות שלי, שעליי להשלים גם עם הצדדים האלה האפלים שלי, שהם אני, שהם חלק ממני

שאני לא מקבלת את זה ושונאת את עצמי וזה מגיע למקום מסוים

שאני יכולה לעשות הכל..  שאני יכולה להיות גם רעה,  וכל התירוצים,

העיקר התוצאות בתכלס, בעולם הזה, שהוא יודע מה זה שגם

הוא היה ברחוב כשהיה צעיר ועבר את מה שאני עברתי 

ואולי שיקפתי לו את עצמו, אולי הוא תקוע, ואולי הוא לא, זה לא באמת משנה

מסע של חזרה פנימה, לעבור גם שם בתקופת הנעורים שלי

דמויות מהעבר שבאות לספר לי מי הייתי,

ומה אני יכולה להיות 

זו עדיין אותה אני זו עדיין אותה אני אני אומרת לעצמי

מנסה לאחוז בזה בשורש החיובי

להזין את הזאב הלבן יותר מאת השחור

והשחור גם הוא חלק ממני?

אבל אפשר לנתב לא? למנן.. לאזן..לעצב..  אני אומרת לעצמי והם אומרים לי

ואני לא יודעת מה אני פאקינג רוצה

ואולי אני יודעת רק צריכה קצת שקט,

רק צריכה קצת להירגע

 

ברגע הזה זה לא משנה כל השאר שום דבר רק לעשות מה שמלהיב אותי

ולהזין את המקום החיובי שלי בכל דבר, מעשנת קצת, אבל מקבלת השראה,

לדמיין את הכי רחוק ומשם

נכתב על ידי הקוסמת- , 11/11/2018 15:15  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




צלולה יותר מתמיד

שלמה יותר

מרגיש לי טוב

אני מתקדמת

נכתב על ידי הקוסמת- , 8/11/2018 09:55  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




באיזושהי מידה שום דבר לא משנה באמת

להיכנס להלך רוח החדש

של מה שקיוויתי שיהיה לי למענו

למען המטרה הזאת שיהיה לי טוב

להגשים את עצמי, את החלום

מה הוא החלום שנסחב שנים?

שנבנה 

שנשכח בדרך,

תמימות 

למען מה התחלתי את המסע

ומה אני עושה בדרך ואיך זה משפיע עליי

והצדדים שלי

הקיצוניים משהו

 

הלך רוח של הלוחמת קוסמת

תמיד לחזור למרכז לא לשכוח

בין כל הסיפורים של המוח

בין כל הסטלות במעמקים של הריחוף

למען מה באתי לכאן

וזה מתחיל במה שלמדתי כבר

במה שכבר הבנתי ויישמתי ושכחתי

ובונה, לפעמים הערפל והזה

ולחזור למרכז

צעדים צעדים

בניית המקדש האישי, המרחב הרוחני שלי 

בבית, היא צעד חשוב, להיכנס לרמה מסוימת

שאני רוצה להגשים

לחזק גם את האמונה בעצמי 

דרך המקום הזה

האמונה שמשהו באמת אפשרי להיבנות במציאות

שקצת דעכה בדרך,

יושבת בספה ותוהה לאן עליי ללכת

הרגל נפוכה לי כבר כמה זמן

כשאני ממש לא יודעת אז הגוף מדבר

ואם אני שואלת אותה

אז היא בוכה, משהו תקוע, שאני לא רואה את העתיד,

ולאן אני מתקדמת מכאן בכלל?

ברגוע, היא אומרת, לבנות את עצמי לאט לאט, לשבת בכיף, 

במקום הנוח והיפה שלי,  אפילו אם זה לרגע, לאהוב את הרגע, לתכנן

משימות חמודות כמו פעם , כמו מהנעורים

הגיל המטורף של המוטיביציה והאמונה שאת יכולה לעשות הכל

מהות מסוימת משם מהות פראית

אולי מפדת לאבד אותה מכיוון אחר

וזה שוב סרטים וזה לא משנה כי כשאני מתקדמת כאן

צעד אחר צעד ובונה חיים חדשים בהלך רוח הנכון

מתחיל מהבוקר המוקדם וממשיך בהשראה 

רוחנית ופיזית להתמקד במשהו הנכון להזין את המשהו הנכון

האור בחיי ההגשמה בדרך הזאת באיזון במה שבאמת עושה לי טוב

 

נכתב על ידי הקוסמת- , 3/11/2018 18:38  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  הקוסמת-

בת: 27




1,105
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , רוחניות ומיסטיקה , בריאות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להקוסמת- אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הקוסמת- ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ