לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

בסבבה, כמו הליקופטר


שירים, סיפורים, הרהורים ושטויות


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2017    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

5/2017

יו


יו, תשמעו אותי, אני ראפר

יו, יש לי מה להגיד, תשמעו,

זה הולך ככה

יו, אני הראשון, אני בתור, אני מסתירה את הסודה

יו, איזה יום היום, מי אתה, איפה אתה, מאיפה באת

יו, כל העולם על הזין שלי, יו, אני הראשון על המיקרופון

יו, אני מלך, אני קינג, אני סמל בינלאומי

יו, תנו לי בתוף, תנו לי בגיטרה, תנענעו את התחת

יו, 

יו, יו,

יו, כל העולם קטן עליי, 

יש לי ים של קוסיות, גם מארגנטינה, גם מקהיר, גם מברזיל

יו, אני הוא מלך השכונה, תקראו לי איש של שלום ואחווה

יו, עמדתי בתור, לא התלוננתי, ופתאום חתכה אותי זקנה,

לכן אני חצי לבן חצי שחור

יו, יש לי ים של כוח ו-ב.-מ.וו ורודה,

את לא יודעת מנוח כי אין לך אותי

יו, אני הצ'רלי צ'פלין של המאה ה-21

יו, כשהן רואות אותי, הן הולכות מכות.

נכתב על ידי עמוד 88 , 22/5/2017 16:31   בקטגוריות שירה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




חחח... היא לא עונה לך, אה?

כי היא חושבת שאם היא יפה וחכמה,

החרא שלה לא מסריח

לא נורא, חבר, אל תהיה עצוב,

תכתוב על זה שיר לבמה

תאמין לי, יש ים של קוסיות שמתות שתשחיל להן,

למה לבזבז את הזמן על מתנשאת כזאת?

 

נכתב על ידי עמוד 88 , 19/5/2017 21:32  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



KLF


למה שאני אכתוב לכם סיפור? הרי אתם לא מאשרים, לפחות לא בוער לכם לאשר. ואתם גם לא קוראים, לפחות לא בוער לכם לקרוא. אז אני לא אכתוב סיפור, אני פשוט אשב פה עם שתי החברות המהממות שלי, אשתה אקסל ואכתוב שירי שטות. כן, לא ידעתם שיש לי שתי חברות, נכון? אחת רוסייה יפה שלא מדברת הרבה, קצת משוגעת, קצת נבונה, ועם הרבה הפרעות נפשיות, אבל אני אוהב אותה מאוד. השנייה יפה מאוד גם כן, נבונה גם כן, חובבת סקס וחובבת אותי, וקצת מדברת לפעמים, יש לה הרבה מה להגיד, ואני אוהב גם אותה מאוד. אני הולך בצעדים אטיים למטבח, מוזג לי קפה, (איחס), או אקסל, (טעים), וכותב להן מכתבים מהשקיעה עד הזריחה. שמתם לב שמי שטיפש קורא לאחרים טיפשים? ומי שמכוער קורא לאחרים מכוערים? ומי שמשוגע קורא לאחרים משוגעים? זה משעשע באיזה אופן, אבל לפחות עכשיו אני יודע לזהות מי טיפש, מי מכוער, ומי משוגע. אני צריך מקלחת, אבל אני לא התקלח, למרות ששיער הראש הארוך שלי זקוק להשקייה. נגמר לי נייר הטואלט באמצע החירבון, כלומר באמצע הניגוב, אז הלכתי עם תחת מלא חרא למרפסת לחפש נייר טואלט. ואנשים ראו אותי דרך החלון, אבל לא אכפת לי. הם גם צחקו עליי, אבל לא אכפת לי. הם גם הריחו, וזה אכפת לי מאוד, זה טוב מאוד, שייחנקו מהריח. חזרתי לשירותים עם גליל נייר טואלט, וניגבתי את השוקולד. אני חושב אני אפתח מפעל לייצור שוקולד באופן סיטונאי, מה אתם אומרים? אולי אני אתרחב גם ללימונדה ולריבה ולדייסה ומיני דברים מגעילים ודוחים, מה אתם אומרים? אתם איתי? אתם כאן? זה כאילו אני יושב מול המחשב, עם אקסל ומוזיקה, ומדבר על החירבונים שלי ועל ההפרשות שלי, נכון? זה רק נראה ככה, אבל זה לא נכון. למה אתם חושבים שזה נכון, אתם משוגעים? אתם משוגעים כמו ליצן שהתחלק על השכל וחושב שהבדיחות שלו צופנות סודות קמאיים ושהן רציניות כמו התקף לב. אבל אני מזדיין בשקט, בשקט אני מזדיין, מזדיין אני בשקט, אף-אחד לא שומע אותי מזדיין, אני עושה את זה בשושו. ככה לפחות אני לא גומר מהר, ומאריך את התענוג המיני כמה שאני רוצה. אבל יש לי אקסל, למה אני לא אשתה ממנו? אז אני אשתה. רק רגע. כן, הרגע שתיתי, ואתם כנראה לא, אבל לא נורא, לא לכל אחד יש אומץ ותעוזת לב להתגבר על הפחדים שמשתילים בנו, ופשוט לשתות אקסל. כאילו, אם הייתי מקשיב לכל נותני העצות למיניהם, מה היה נשאר ממני? כלום. כל אחד חושב שהוא חכם. אבל האמת היא ש-רק אני חכם. לא, נורא, יום יבוא ותכירו בחכמתי הרבה, בינתיים אתם מזלזלים, אבל זה בסדר, הרי גם בי זלזלו, ותראו עכשיו איך כולם חושבים שאני חכם. אתם לא תזהו אגדה חיה (כמוני) גם אם היא תעמוד לכם מול הפנים ותנפנף בדגל אדום. אבל עכשיו אני צריך לעשות משהו אחר, אני צריך ללכת ולצפות בכל אותם אנשים שבאים והולכים, לחייך אליהם, ולנפנף בדגל אדום. כמו שאמר קישקה בלבוסטה - "זה לא היין שמשכר אותך, זה אתה שמשכר את היין." ואם הוא אמר, הוא יודע. 
נכתב על ידי עמוד 88 , 19/5/2017 19:01   בקטגוריות סיפור, מונולוג  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מי הוא זה?


כן, הוא דומה לאיש ההוא שהכרתי

אותו שיער, אפילו אותו סגנון הלבוש

כאילו, האיש שהכרתי לא הספיק להיות איש,

כך בכל אופן אמרו לי,

אבל אולי זה לא נכון?

האיש הזה דומה לו, אבל יש לו מבט אחר,

אולי זה הוא, והמבט השתנה?

הרי עבר הרבה זמן

מי הוא האיש הזה.

 

 

נכתב על ידי עמוד 88 , 19/5/2017 10:06   בקטגוריות שירה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




היא יכולה לשיר לי, היא יכולה לשיר גם לך,

השאלה אם את מרגיש את השירה כמו שאני מרגיש

קרוב לוודאי שלא, וזה בסדר,

הרי למציאות מראות כמספר בני האדם

אבל כשאני יושב לבד, וכואב לי, אני מכיל את הכאב

אני לא יודע למה כואב לי, אני לא יודע אם זה משנה אם אדע,

אבל הכאב הוא משהו שהולך ובא,

ובעולם של ניגודים, אין טוב בלי רע

 

אין טוב בלי רע,

זה מה שהיא אמרה לי, ואני לא הבנתי ממש

אבל אם חושבים שזה עולם של ניגודים,

אז הכול מסתדר,

הרי לכל מילה שמתארת משהו - יש את המילה ההפוכה

 

אז אני יושב לי, ככה סתם, לא יודע למה,

מרגיש קצת מנותק, לא שייך, כאילו השילו מעליי תחפושת

ולא בא לי לכתוב משהו מתחכם, או בדיוני, או בעל אשליה,

רק ככה, כמו שאני, סתמי, לא מעניין.

נכתב על ידי עמוד 88 , 14/5/2017 20:20  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרחים מסטולים


יופיה כמו אבן חוף חלקה,

שהמים ריככו,

בגאות ושפל

ומעל הירח מכשף את קצף הגלים,

ועננים נסוגים מחוף,

כשהמלאות גוברת כמו אבקני פרח,

כמו גרעיני פירות

הרוח נשברת לתוך סדקי התודעה,

נושבת וחורצת חריצים

ואני - מי אני, מה אני,

ללא סם הגלולה שלי,

ללא אהובת לבי,

ללא עצם הוויתי,

הנסוג, הפורץ,

המשאיר בורות ריקים,

המציף במים קניונים

זה תעתוע של חיים בחלום,

בו דבר לא קורה באמת

שנינו פרחים מסטולים,

מתנדנדים על צלע הר,

ברוחות הגשם

מייחלים למים, נרטבים, מוצפים,

עד רוויה מלאה. 

נכתב על ידי עמוד 88 , 10/5/2017 18:54   בקטגוריות אהבה, אהבה ויחסים, שירה  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של עמוד 88 ב-10/5/2017 19:45
 



ככה זה


זה לא אמתי

זה גם לא מזויף

זה גשם של דצמבר הקר,

כשהעיר עצובה ורטובה,

ואין מה לעשות

זה השינויים במזג האוויר,

כשפתאום חם ולח,

והזיעה מטפטפת מהפנים

זה שאם אתה קם,

אתה לא יודע למה קמת,

וחוזר לשבת

זה שאתה שותה קפה בחורף,

ומתקלח במים קרים בקיץ,

רק כדי לעשות משהו

זה שאתה מחפש דיסק שלא שמעת הרבה זמן,

כדי שיזכיר לך משהו ששכחת,

לא משנה מה

זה כשאתה נרדם עם טלוויזיה דלוקה,

על ערוץ קליפים,

כי אתה לא יכול לשאת את השקט

זה שאתה מצליח לקרוא ספר שלם כמעט ברצף

כשאתה מחכה למישהו שיבוא, יתקשר

כשאתה הולך בגשם או בחמסין,

בשלוש בלילה לקנות סיגריות

כשאתה מחכה לסרט כלשהו שיתחיל

כשאתה צופה בטלוויזיה מתוך שיעמום

כשאתה מתבשל במחשבות

כששום-דבר לא זז

כשאתה מקיא באסלה

כשמגרד לך בגב

כשאתה משתעל או מצונן

כשהכדורים לא עוזרים

כשהאנשים הדואגים - מזיקים

כשאתה מאוהב - אבל אין לך במי

כשאתה מתאהב בשחקנית בסרט

כשאתה שומע אותו שיר בלופ חמש-עשר פעמים

כשאתה כותב מהזיכרון שיר שאתה אוהב

כשאתה משרבט ציורים של כיתה ג' על דף עם עט

כשאתה שואל למה שמך הוא כזה

כשאתה אוהב את הלילה ושונא את היום

כשאתה ער בלילה ויישן ביום

כשאומרים לך לעשות ואין לך מה

כשאתה יוצא מהבית ללכת עד סוף הרחוב ובחזרה

כשאתה נקשר לשדרנים ושדרניות בתחנת הרדיו החביבה עליך

כשאתה חושב על שיר, ותוך כמה דקות שומע אותו ברדיו

כשהטלפון מצלצל ואתה יודע מי זה לפני שענית

כשאתה מתבלבל בחיוג מספר טלפון

כשאתה אומר שאתה חי בשביל לעשן

כשצועקים עליך כי קנית ספרים

שמתעלמים ממך כי אין לך כסף

שאומרים שאתה אשם

כשאתה שותה כי אתה לא יכול לשאת את המחשבות

כשאתה מוותר ונותן להם לחשוב מה שהם ירצו,

כי הם עושים זאת בין כ'ו וכ'ו.

נכתב על ידי עמוד 88 , 9/5/2017 13:09   בקטגוריות שירה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  עמוד 88

בן: 0




995
הבלוג משוייך לקטגוריות: אהבה למוזיקה , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעמוד 88 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עמוד 88 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ