לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

בסבבה, כמו הליקופטר


שירים, סיפורים, הרהורים ושטויות


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2017    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

4/2017


אם תתחיל להתנצל, לא תגמור עם זה

ככה זה כשנדמה ששום דבר לא חשוב

אנשים חושבים שאם אני כותב ומפרסם,

אני עובד אצלהם

אולי במקום להגיד לי מה לכתוב,

תכתבו במקומי בשמי?

 

נכתב על ידי עמוד 88 , 21/4/2017 15:22  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



זנב


הלכתי לפני, הלכתי אחרי,

בתוך אופניים על החול הרך

השמש בהקה כמו עין מהפנטת,

של מנורת שולחן מנתחים

 

ילדים מבוגרים עשו יוגה,

עטופים בגדים לבנים דקים

הרוח גבהה לתוך השמיים הכחולים,

ואהבתך לא ניחמה אותי

 

סגרת את הדלת, השארת אותי בחוץ.

נכתב על ידי עמוד 88 , 21/4/2017 14:14   בקטגוריות שירה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ג'וליה


עצוב לראות אותו בוכה,

מלקה את הדמעות

כי באמת העולם אכזר,

והוא בן-אדם טוב

"מתרגלים לשקט," היא אומרת לו,

והוא רואה אותה הולכת ומתרחקת

"מתרגלים לשקט כמו לגוף,

כמו לחרטות, כמו לזיכרונות,"

 

הוא שמע אותה בוכה,

אבל לא ידע על מה ולמה

זה לא קשור אליו בשום צורה,

אבל בכל זאת הוא קצת שמח שהיא בוכה,

זה עושה לו טוב על הלב

אז הוא פותח פחית בירה,

וחוגג את זה בחפלה מזרחית

"תבכי, נסיכה שלי," הוא אומר באושר,

"וכל העולם יבכה אתך

כי העולם עצוב, עצוב, עצוב,

ובאמת יש הרבה על מה לבכות,"

נכתב על ידי עמוד 88 , 21/4/2017 06:57   בקטגוריות שירה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חי על תמרים


כן, כל יום זה כמו מסיבה

אמנם לא אכלנו פיצות בפסח,

אבל יש לנו את כל השנה, חוץ מפסח, לאכול פיצות

וגם פיתות עם פרגיות, או קבב, או שניצל טוב

והרבה-הרבה חריף

 

כן, זה מה שאני כותב כשאני רעב

(הזדהות עם כל הרעבים ללחם)

אתה יכול לאכול אפילו ספגטי,

בשאר ימות השנה, אבל לא בפסח

אתה יכול לאכול לחמנייה, או בורקס,

תאכל הרבה-הרבה אוכל טעים

 

והימים מתחממים, ואני כותב בלי חולצה,

מכנסיים קצרות, וזהו, חוץ משעון על פרק היד,

והקעקוע שלי שתמיד איתי

עוד מאז 2007

אז הייתה מישהי שהתעניינה בקעקוע שלי,

ואימא שלי הייתה בחיים

עכשיו כבר לא

 

"אתה מבין? אנחנו פסיכים,

אבל יש לנו לב טוב

לפעמים נדמה לנו שאנחנו בכלל אוטיסטים,

אבל "המומחים" לא הבינו את זה

אז מה הם עשו? הכול חוץ מלאבחן

אולי הוא מפגר, אולי הוא נחבל בראש,

אולי... אה! סמים? תוך שנייה נפתור את זה"

והם לא הבינו למה הם לא מצליחים

אז הם הקשו עליי עוד יותר,

כדי שאהרוג את עצמי,

ולא אהיה הוכחה חיה לכישלונם

אבל הבן-זונה לא רצה למות!

"למה הוא לא רוצה למות?

הוא לא רוצה למות! מה לא בסדר איתו!

כל אחד היה הורג את עצמו במצב כזה!

הוא יותר פסיכי מפסיכי!"

אז הם חקרו -

"מה מחזיק אותך בחיים?"

סיפרתי להם, והם נטרלו את זה,

כדי שכלום לא יחזיק אותי

אבל זה לא עבד!

"למה הוא לא הורג את עצמו?

הבן-זונה לא רוצה למות!"

 

אני יכול לחיות אפילו בתוך מרזבים,

אתם לא מכירים אותי.

נכתב על ידי עמוד 88 , 17/4/2017 20:07   בקטגוריות שירה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



17 עוברים בנחש נקבה, ואישה צעירה


ראיתי נחש, בטלוויזיה

נחש נקבה, נחשה,

שהייתה בהיריון עם איזה 17 נחשים עוברים

וכשהיא הייתה בהיריון,

הנחשים הזכרים מהסוג שלה הרגו אותה,

כי היא הייתה בהיריון, אבל לא מהם

 

בני-אדם מצאו אותה,

ופתחו לה את הבטן,

וגילו 17 עוברים מתים

הם נראו בתוך הבטן שלה כמו חלמוני ביצים,

בביצת עין

הם היו בעצם עוד במצב של ביצים,

שהיו אמורות לבקוע

 

בני-האדם כיבדו את הנחשה,

ועשו לה קבורה הודית, בהיותם הודים בעצמם,

ועשו ערימה גדולה של ענפים, ושמו אותה במרכזם,

והעלו את הענפים וגופתה באש

 

אני אוכל מצות, ויש לי דקירות בבטן,

למרות שאני משתדל להרטיב את המצות

לא תמיד הן רטובות מספיק, אבל אני רעב

ולא היה קפה, אז שתיתי מרק שמכינים בכוס,

וראיתי סרט על מישהי בערך בת עשרים,

שהייתה יכולה להיות כל בחורה מתוסבכת שאני קורא את הבלוג שלה

יש בחורות עם חיים קשים מאוד

הן לא חושבות נכון, בגלל מטענים מהעבר,

ומסבכות את עצמן יותר, ולא נותנות שיעזרו להן,

ובראש שלהן האשליות שלהן הן אמת

ובאיזו צורה הן כלואות בכבלי תודעתן

 

גם אני הייתי ככה,

ואני עדיין ככה באיזו צורה,

וזו דרך אכזרית לחיות בה

היא יצאה למסע במדבר, לבדה,

ולא היה לה מים

היא זו שיצאה למסע במדבר לבדה,

היא יכלה לעשות דברים אחרים, כמו לנסוע באוטובוס,

או במכונית, עם תא מטען מלא

היא שרדה את המדבר, אבל זה היה יכול להיגמר אחרת,

היא פעלה על פי תוכנית פעולה בראש שלה,

בלי להתחשב באמת הנקייה, בעובדות בשטח,

על איך העולם הזה פועל,

ואיזה תפקיד היא משחקת בתוכו.

נכתב על ידי עמוד 88 , 17/4/2017 04:07  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הייתי כאן לפני


ימים של שלכת, אמנות הגוף והנפש

ימים בהם אני עושה מה שאני רוצה

מקשקש מספרים במחברת כדי לזכור,

איפה ומתי אמר זה את זה

הם מצפים ממני להיות משהו אחר

אני מצפה מעצמי להיות מה שאני

אני שומע אותך כל-כך חזק, וזה טוב,

ובכלל אני לא צריך שום-דבר אחר.

>>>>>>>>>>>

הם, הם, הם, ואני והם,

וכולנו

מה נשאר, תגיד לי?

אפילו אזרחים ישראליים בזים ליהדות,

למה?

או בגלל שבר השואה,

או שהם באו מארצות שמאמינות באמונות אחרות

בסדר, אתה לא חייב להיות יהודי,

אתה אפילו לא חייב להאמין באלוהים,

אבל לבוז ולהעליב את מי שמאמין?

שהיה כאן לפניך?

שאפשר לספור את הנוכחות שלו בארץ לפחות שלושה דורות אחורה?

מי אתה שתבוא ככה, מהארץ שלך, ותגיד שהערכים לא שווים,

אתה לא הרווחת את הזכות!

ובטח שאתה לא פטריוט,

אם אתה מבזה את ערכי היסוד והאמונות של הארץ הזאת

זכותך לא להאמין, זכותך להחזיק באמונות שונות,

או בחוסר אמונות בכלל,

אבל אל תבזה את הדת היהודית

אם תבזה את אמונתי, אני אבזה את אמונותיך.

 

נכתב על ידי עמוד 88 , 12/4/2017 14:31  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



על קצה המזלג


כן, יש תקרה מעל, ויש קירות סביב,

ורצפה שעליה אני מונח בתוך קופסה

פותח פתח לעולם דרך חרך האינטרנט,

ורואה פיתויים ועולמות,

בלעדיהם לא הייתי יכול לחשוב שאני מישהו אחר

 

כי הכול זה מציאות אלטרנטיבית, וירטואלית,

ובאו חכמים שאמרו שהעולם עצמו מדומה,

ואף-אחד מאתנו לא באמת כאן,

הגוף לא גוף, ואנו רואים רק מה שאנחנו רוצים,

בתוך תבנית המציאות המדומה המשותפת

וגם אם נהיה דבוקים, אנחנו מאוד רחוקים,

וזו מהות הבדידות של בני-האדם

 

הדבר היחיד שחודר לעולמנו החשוך ומאיר אותו,

זו אהבה,

ולא משנה שכלום לא אמתי, אפילו לא אנחנו,

בכל זאת אנחנו נצחיים, 

אנחנו נמצאים פשוט בדרגת קיום נמוכה,

מאוד נמוכה

וכמו שחיידק לא מבין אדם,

אדם לא מבין אל

אבל כמו שהאדם היה פעם חיידק,

ככה הוא יהיה אל,

כשיעלה עוד בדרגת... לא ממש הרוחניות,

הקיום

כל אדם יהיה אל מתישהו, וזה מוכח,

ונעול בסודי סודות במוחות החכמים באמת

אבל הדרך עוד מאוד ארוכה,

כמו שהיא הייתה ארוכה עד עתה לאדם,

להיות אדם

וזה לא קשור לאבולוציה בכלל,

אלא לדרגת קיום

יש דרגות קיום שונות בעולם זה ועולמות אחרים,

וכל גלגול קצת מתרוממים,

לא יורדים לעולם

אם אנו "רעים" בעיניי שמיים,

ההתקדמות לא הופכת לנסיגה,

אלא רק לעיכוב,

עד שנתקן עצמנו ונמשיך להתקדם

באנו מעפר, זה נכון,

כי פעם דרגת הקיום שלנו הייתה כ-של עפר

התקדמנו לבני-אדם, ויש עוד הרבה קדימה,

הדרך עוד ארוכה,

אבל לבסוף כל אדם יהיה אל,

ולא משנה מה הוא בחיים האלה

 

החיים פה הם רק רגע קטן בנצח הקיום,

תמיד היינו קיימים, תמיד נהיה קיימים,

אבל בצורות אחרות שאנחנו כלל לא יכולים לדמיין

והדרך למעלה,

מעפר באנו, לאלים נהיה,

כל אדם ואדם.

נכתב על ידי עמוד 88 , 12/4/2017 05:10   בקטגוריות שירה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  עמוד 88

בן: 0




844
הבלוג משוייך לקטגוריות: אהבה למוזיקה , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעמוד 88 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עמוד 88 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ