לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

רווק בן 30 (וקצת)



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2018    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

10/2018

שבוע יום הולדת יצא לדרך




שבוע יום הולדת יצא לדרך

והנה אני בן 30 ועוד קצת

ועוד בחורות הולכות להיגדע מרשימת ה-okcupid עקב מגבלת הגיל

אם מהצד שלהן

ואם משלי

 

ועוד חברים התקשרו להגיד מזל טוב

כלומר, אלו מהם שזכרו, כי כבר שנים שאין לי בפייסבוק את הפרטים היבשים

וחלקם יבינו את זה לפי פוסטים ספונטניים של אלה שזוכרים

וחלקם לא

 

היום יום הולדת

תראי יש פה סוד ישן חדש

 

אני אף פעם לא שבוז בימי הולדת

אני גם אף פעם לא לוקח חופש

לפני שבע שנים חגגתי באוניברסיטה

לפני 10 בצבא

 

נכון את יודעת

כל כך משגעת

לפני שאת בורחת

בואי בלי פחד

קחי אותי

ככה

 

אז

היום יום הולדת

נתראה בגיל 30 ועוד קצת

 

 

נכתב על ידי רווק בן 30 (וקצת) , 31/10/2018 23:22  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אחרי זה היה טוב...


אחרי אותה חתונה ארורה, 

היה טוב.

החבר שאל אם הגעתי בסדר, ואשכרה כתב לי הודעה בליל הכלולות שלו

למחרת הוא הסתמס איתי שוב.

לא יודע מה הרציונל של זה או מאיפה זה מגיע, כי מאז שהוא איתה, כמות השיחות בינינו פחתה משמעותית. והנה פתאום יום אחרי יום הודעות. 

מפתיע.

 

עשיתי היום טיול בתל אביב אחרי שחטפתי התקף חרדה בבית שלי, במאורה שלי, במקום שאמור להיות הכי בטוח בשבילי, אליו אני חוזר כשאני בהתקף חרדה. אז היום קצת נבהלתי ויצאתי לטייל.

עשיתי טיול מדרום לצפון, שעה ורבע לכל כיוון, בהלוך טיילתי עם טילון (אכילה רגשית?) ובחזור עברתי דרך סופר יודה בשביל תרד (אכילה בריאה). עשיתי גם סידור קטן שרציתי ואפילו לקוחה לשעבר נתקלה בי ברחוב והביאה לי חיבוק חם חם. בנוסף אליה, ראיתי עוד כמה אנשים שאני מכיר ועצרתי לדבר ולהגיד שלום, הרגשתי חצי סלב.

 

הרגשתי טוב, הטיול הזה עשה לי טוב, אפשר להסתכל עליו כבזבוז של שעתיים וחצי מהחיים, בדיוק בתקופה הלחוצה בחיי - אבל לא, באמת שנהניתי והייתי צריך את זה. בהתחלה הצטערתי שלא הלכתי דרך הים, אבל אם הייתי הולך דרך הים הייתי מזיע את חיי, טוב שהלכתי בצל (+ אחרת לא הייתי יכול לפגוש אנשים / הייתי פוגש אחרים / אין לדעת).

 

טוב לי

טוב לי מבחינה אקדמית

וטוב לי מבחינת קריירה

אני מרגיש שאני טורף את העולם, ושמתי לעצמי יעד עד גיל 40 אכן לעשות את זה. 

לקחתי לעצמי מטרות ל-40 -

* דירה

* חיים עצמאיים

* לעשות משהו משמעותי (להיכנס לפוליטיקה או אקדמיה או להקים עסק משלי)

* זוגיות

 

פעם יצאתי עם מישהי שאמרה לי שיהיה לי קשה להשיג זוגיות, כי החיים שלי כל כך מתוכננים וסגורים ואין בהם חשיבה על זוגיות

אני מצד שני העדפתי שתיפרד ממני מאשר שתהיי איתי מישהי שרואה באופק חיסרון.

 

יאללה יום טוב

חזרתי לתזה :)

נכתב על ידי רווק בן 30 (וקצת) , 27/10/2018 12:12  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עוד קצת שיט להוציא מהסיסטם (או - החתונה של החבר)


כפי שכתבתי פוסט אחד אחורה - חבר טוב התחתן

ואני ליוויתי

והוזנחתי

אבל איפה ההזנחה מתחילה באמת?

 

בואו נתחיל עם העובדה שאני לא מת על חברה שלו

אני חושב שהוא התפשר מאוד

ועכשיו היא בכלל אשתו

ועדיין פשרה

וזה קטע, מבין החברים הקרובים שלי הוא כבר השני שטוען שהתפשר. אגב, גם הוא וגם הידידה שאני חושב שהתפשרה לא יודעים שזה מה שאני חושב

יש גבול לחברות האמת שלי

(ודווקא זאת שאני חושב שלא התפשרה - ניתקה איתי קשר, איזה עולם)

 

ונמשיך עם העובדה שבגלל הליווי נאלצתי להכיר את ההורים שלה, ואז הבנתי עד כמה הוא התפשר, כי כשאתה מתחתן עם מישהי אתה מתחתן גם עם המשפחה שלה, והם.. ואוו איזה חיים הולכים להיות להם ביחד. 

 

ואז כשהגענו לאולם ישר התפננתי לי בחדר חתן/כלה (יתרונות של מלווים) עד שאי אפשר היה להתפנן יותר. 

וכשירדתי למטה לקחתי את מספר השולחן שלי וישר נכנסתי לאולם לבדוק כמה אני קרוב לרחבה

אני אוהב אגב באמצע, כי על הרחבה זה מלא רעש ובלגן ורחוק מהרחבה זה הזקנים

 

עכשיו אני חבר ממש טוב שלו, אבל לצערי אין לנו כבר חברים משותפים. אנחנו חברי ילדות שהתנתקו מהשכונה כל אחד מסיבותיו, אז לחתונה כבר לא היה מישהו שאני יודע עליו מלבד המשפחה שלו וחברה שלו. 

ולמה אני מספר את זה? כי בגדול זה לא שהגעתי עם +1 או שהיה לי באולם מישהו שאני מכיר (שוב, מלבד משפחה, אבל הם באירוע שלהם כך ש...), אז נוצר מצב שאני די לבדי שם. 

עכשיו המהלך הרציונלי היה לשים אותי עם חברים שלהם, אנשים שבקבוצת הגיל שלי פחות או יותר. אז לא. 

 

הלכתי לכיוון הרחבה ומשם התחלתי ללכת אחורה לכיוון השולחן, ואז כשהבנתי את סידור השולחנות, הבנתי שבום טראח, אני בשולחן האחרון, הכי רחוק מהרחבה, הכי קרוב למעשנים. ואני כזה - אוקיי, מוזר מעט, אבל יכול להיות שהוא שם פה חברים יותר רחוקים או משהו.

אז לא. 

הוא שם חברים מהצד של האמא + אני. מצאתי את עצמי בקצה האולם עם אנשים בני 60+. פאן. שלא נדבר על זה שהאמא שלו (שלא זיהתה אותי!!) ניסתה להזיז אותי משם (לא כדי שאשב עם אנשים בגילי) כי הגיעו לה זוג חברים שלא אישרו הגעה ואין להם מקום. אמרתי לה שבשמחה אתפנה. בסוף זה לא הסתדר. 

 

בשאר הערב ישבתי בחדר חתן/כלה. הסבלנות נגמרה לי. התבאסתי ממש שהוא (או הם) ניתקו אותי מהחבר'ה שלהם ובודדו אותי. לא דיברתי איתם על זה כי לא רציתי ליצור בלגן בחתונה, וגם לא ידעתי את יחסי הכוחות, וכי אני מכיר את החברה שלו... (אשתו)

אז שתקתי. והתפננתי בחדר חתן/כלה, והתנחמתי בעובדה שלפחות יש שם חשמל ותהיה לי סוללה כל הערב. 

וזהו.

מאוחר יותר חזרתי עם אנשים שנסעו לת"א רעב ואחרי שנפרדתי מהרבה מאות שקלים (חבר טוב)

הגעתי הביתה והתקשרתי לפיצה (הטבעונית) האהובה עליי וכמעט, ממש כמעט, ביקשתי מהשליח שיביא אתו LM לייט, אבל עוד לא, זה לא הזמן לחזור.

 

זהו. 

ניקיתי. 

הוצאתי מהסיסטם.

נראה לי אני אלך לעשות מדיטציה

כי אני רוצה לעשות מה שכל אחד בגילי עושה בשעות האלה ביום שישי - 

להמשיך את התזה שלי. 

 

ערב טוב ושבת שלום

(בואו להסיח אותי)

נכתב על ידי רווק בן 30 (וקצת) , 26/10/2018 20:25  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Dick moves


הנה ימי טרום יום הולדת מגיעים

עוד שנה ללא מין יום הולדת

עוד שנה ללא מין

הפעם גם שנה ללא אינטראקציות מיניות (שנה שעברה היה, גם לפני שנתיים)

משעשע

 

זה התחיל בזה שהודעתי לחברים שבואו ניפגש לדרינק (עדיין אומרים את זה?) ביום של יום ההולדת שלי. וכל החבר'ה יכלו חוץ מאחד, שגם הוא יכל אבל רק באיחור. 

אך פתאום הוא קיבל גיבוי מהחבר'ה ונותרתי בדעת מיעוט, ילד יום ההולדת ולבדי. אז ויתרתי והזזנו את זה שבוע קדימה, מכה קלה בכנף, מכה גדולה באגו.

כל מי שמכיר אותי יודע כמה אני אוהב לחגוג ביום עצמו

אבל הזזנו

יצאתי גדול

אבל בפנים פגוע ובעיקר מאוכזב

מאוכזב מעצמי בעיקר, אגב

 

 

זה המשיך באחים שלי שהודיעו שהם לא יכולים להגיע לשישי של יום ההולדת שלי

שזה הפתיע אותי אפילו יותר

כי מאז ומעולם אנחנו עושים שישי יום הולדת ביום שישי הראשון שאחרי התאריך המקורי

ופתאום לא. 

כל אחד מסיבותיו

אבל סיבותיהם רכבו עליי

וזה אפילו עצבן אותי יותר

ומצאתי את עצמי בשיא גודלי וגילי עם דמעות בעיניים

אחים שלי, שניהם נשואים, ילדים וכו', כך שיש להם מגן, גב, עם מי לחגוג את יום ההולדת שלהם

ועדיין, אנחנו נפגשים לחגוג להם

ואיכשהו השנה יפול לי יום ההולדת על לבד

(אפילו לקחתי משמרת כפולה, כי די)

 

אמא שלי שאלה אם אני רוצה לקחת חופש ולשבת איתה ביום הולדת

זה נראה לי פתטי להחריד, אבל היא רוצה לעודד אותי, היא באמת שם בשבילי

יצאתי לפני תקופה מקשר ששרט אותי, ומאז אין לי יותר "חברה הכי טובה", פתאום כל מיני דברים שאני רגיל לעשות עם בחורות כמו שופינג, בגדים, סידור דירה ועוד, אני מוצא את עצמי עושה עם אמא שלי, וזה באסה. כלומר, זה לא באסה כי היא עוזרת לי מלא, אבל אתם מבינים אני משער.

 

וזה הסתיים עם החבר הכי טוב שלי שהתחתן השבוע

במקום רחוק, בחור תחת

אבל מכיוון שהוא חבר טוב, הוא הציע שאבוא אתו, הוקסמתי מזה. 

ואז באולם גיליתי שאין לי איך לחזור, או עם מי. כלומר, בניתי עליו/הורים שלו/אחים, אני מכיר אותו איזה תקופה של חיים, אבל אין. סובב אליי את הגב.

 

 

ובתוך כל זה ומהצד השני של הסקאלה - מישהי מהעבודה שהיה לה קראש עליי הציעה שנחגוג לי יום הולדת בתאריך עצמו (כמה שהיא מכירה אותי), וזאת כבר פעם שנייה שהיא עושה את זה בשנתיים האחרונות. 

ושבוע אחרי אחגוג עם החבר'ה הקבועים

ושבוע אחרי (!!) אחגוג עם המשפחה

אם

 

סופש נעים חברים!

 

נכתב על ידי רווק בן 30 (וקצת) , 25/10/2018 19:33  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כשהגעתי הביתה מצאתי ג'וק על הכרית במיטה


כשהגעתי הביתה, מצאתי ג'וק על הכרית במיטה

זה אמנם לא שוקולד, ואני טבעוני, אבל לפחות יש לי פה חברה

וכבר הייתי בטוח שהצלחתי להיפטר מג'וקים בדרכים טבעיות ולא נאציות שאוכלות להם את הגוף מבפנים

וכבר שבוע שלא ראיתי ג'וק

והנה הוא הופיע

ניסיתי לגרום לו לצאת בדרכים הומניות

והוא בתמורה ברח לי לאחד החריצים בדירה

 

אני שונא את הדירה שאני גר בה כיום

ולעבור זה פשוט יקר

ואני גר במרכז של המרכז כך שלא בא לי לוותר על הלוקיישן

אבל את הדירה עצמה - שונא

 

קצת עצוב לי על ישראבלוג

אני נמצא פה הרבה

למען האמת מאז 2005 בערך

ידעתי פה תקופות יפות

ופחות יפות

גילויים מסעירים

ושגרה

אבל בסוף - זה הבית

באמת

ואני עובר וקורא הרבה ופעם הייתי מגיב הרבה

אבל הטרולים חיסלו את המקום

בהתחלה הייתי מקבל תגובות טרולינג אצלי

ואז כשסגרתי את זה, קיבלתי תגובות טרולינג על תגובות שלי אצל אחרים (שאצלם לא סגור)

אז הפסקתי להגיב

נכנע לטרור

ואז קיבלתי מיילים מטרילים

אז הורדתי את תיבת המייל שלי כאן

 

עצוב לי על המקם הזה

המקום שידע תקופות יפות

ופחות יפות

וגילויים מסעירים

ושגרה

מקום שהיה הבית של עשרות (אם לא מאות) אלפי ישראלים

 

אנחנו עוד מעט שנה מאז ההכרזה על סגירת ישרא

והוא עדיין באוויר

אבל נטו מכוח האינרהציה

יום אחד האתר יפול

וכנראה לא ישוב

 

(ומצד שני כל תרבות הבלוגינג תפסה תפנית בשנים האחרונות)

 

בתקווה שיהיו פה כמה שפחות טרולים

וכמה שיותר אנשים טובים

(כמו שאני מקווה בשביל המדינה שלי)

 

יאללה, לילה טוב חברים

נכתב על ידי רווק בן 30 (וקצת) , 23/10/2018 23:05  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הבושה


בין אם יודעים או לא, אנשים זקוקים לבושה.

היא מגינה עליהם מהטינופת המחליאה ששורצת בתוכם,

הליקויים המשפילים שלהם,

נטיותיהם להרס עצמי,

שונותם הבסיסית. 

נכתב על ידי רווק בן 30 (וקצת) , 20/10/2018 14:22  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פה לקצת


אני פה בדקות הקרובות

ואני נגמל מפורנו

ואת הפייסבוק/אינסטגרם כבר חרשתי

 

מי בא/ה לשיחה נחמדה?

:)

 

(פוסט זה ימחק עד הבוקר)

(אולי)

נכתב על ידי רווק בן 30 (וקצת) , 15/10/2018 23:40  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מישהי התחילה איתי?


יש לנו מישהי חדשה בעבודה.

הגיעה שבוע שעבר, נפגשנו שוב היום. 

אנחנו במחלקות שונות והיא באחוז משרה נמוך, כך שכמעט ולא מתראים.

אבל הייתי נחמד ושלחתי לה וואטסאפ עם מידע שביקשה 

(הכי לא מקצועי שלי)

ומאז, היא מתכתבת איתי. 

היא בעיקר מבקשת לדעת פוליטיקות מקומיות ולהבין מי נגד מי

וזה ברור ומובן לגמרי, בעיקר אם זה עם היחיד ששלח לה הודעות וואטסאפ (למרות שלכולם יש את הנייד שלה).

 

באיזשהו שלב הפסקתי לענות

כן, אני לא ידידותי במיוחד

לא, זה לא היה ממקום סנובי, פשוט הגענו לנקודה של סוף שיחה, וידעתי שאם אני אגיב היא תמשיך

אז לא הגבתי

והיא חיכתה וחיכתה וחיכתה

ואחרי 20 דקות שלחה עוד הודעה

ואז התחלנו עוד התכתבות על דברים מקצועיים שהיא מתלבטת לגביהם ועל המשרד והעובדים והמנהלים ומי מעל מי ומי מתחת

 

וכל זה טוב ויפה, ואם זה היה גבר או אישה שלא בטווח הגיל שלי, לא הייתי over-thinking על זה. 

אבל היא אישה בטווח הגיל שלי

והיא חמודה

והיא גורמת לי ל-over-thinking

 

באיזשהו שלב בהתכתבות הראשונה ראשונה, לפני שאיבדתי את הסבלנות, היא כתבה לי "אני ואתה נשב לשוחח מתישהו על החיים ;)" 

ואני כזה - מהההה

הייתכן והיא מתחילה איתי?

(הרי ברור שלא הייתי מקבל הודעה כזאת מגבר)

(או שהיא רוצה להיכנס לעניינים בלי קשר)

לא יודע...

 

מה שאני כן יודע שזה (כרגיל...) הכניס אותי לסרטים

 

יאללה הלכתי לקצת אכילה רגשית

 

התחילה או לא התחילה

זאת השאלה

נכתב על ידי רווק בן 30 (וקצת) , 14/10/2018 14:33  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שמור על היחסים עם האחים שלך, הם היחידים שיהיו שם עד הסוף


לא ברור לי למה אחים שלי, שמחזיקים שני רכבים, מתעצלים לקחת אותי למקומות כשברור לכולם שבשבילם זה סיבוב של עוד חמש דקות ובשבילי זה לא להיתקע באוטובוס שעות. 

 

אני יודע שאני לא בנאדם משפחתי ברמה של לרצות להיפגש כל יום ולהתקשר כל היום, אבל גם הם לא כאלה, ובכל זאת כאשר הם צריכים משהו, אני עם הרגליים האחוריות בשבילם.

 

ועדיין - נטל הטרמפים כאילו גדול עליהם. חבל

 

יום טוב 

נכתב על ידי רווק בן 30 (וקצת) , 7/10/2018 15:14  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



המאניה נמשכת


המאניה נמשכת

וזה מוזר

זה רק אומר שכשהדיפרסיה תבוא

היא תבוא חזק.

 

אבל עד אז - יש מאניה

וכייףףףףף

נכתב על ידי רווק בן 30 (וקצת) , 6/10/2018 02:39  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מאניה אמתית


אחרי יומיים ללא ריצה, 

עכשיו רצתי למעלה משעה

ואני מרוצה

ובאופן כללי, אחרי הדממה בעבודה, חזרתי השבוע למשרד

(קוראיי יודעים שעבדתי גם בחג קול)

ולמרות שבמשרד יותר קשה לי

(חרדות חברתיות כאלה ואחרות)

(לקוחות יותר מעצבנים)

(יותר קל לי בשטח)

(ויותר קל לי החלק שאני עצמאי)

 

אז למרות שבמשרד יותר קשה לי

וכבר שלחתי מייל מתלונן על זה

עדיין יצאתי היום בתחושה טובה

 

ולמרות שבעל הבית שלי עושה לי בעיות

ותקע אותי עם תקלה בסוף שבוע

עדיין אני מרגיש לא רע

 

ולמרות ששמנתי ביומיים שלא רצתי

(מה קורה פה?)

אני עדיין מרגיש טוב

 

ושלשום קרה לי משהו שעושה לי תמיד טריגר לחרדה ענקית

וזה לא עשה לי הפעם

וואטטט

 

לכן אני טוען שאני במאניה

שנמשכת כבר יום וחצי

מאניה אמתית

 

(ורק חסר... טוב אתם יודעים מה חסר)

 

יאללה, זז לחברים, שבת שלום חברים!

נכתב על ידי רווק בן 30 (וקצת) , 5/10/2018 19:52  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מדיפרסיה למאניה?


קורה לכם שאתם מתעוררים בבוקר מדואגאים מהחיים

בחרדות אין סוף

ולא מצליחים לתפקד

מכריחים את עצמכם לצאת מהמיטה

(לעשות מדיטציה)

להתקלח

ולהתחיל את היום?

 

ואז לאט לאט 

ככל שהיום מתקדם

המחשבות מתחילות להתפוגג

אבל ממש לאט

לאט לאטטטט

עד שבערב הכל רגוע יותר

ברמה שאתם במאניה?

 

קרה לי אתמול

והתחילו לי הבוקר שוב חרדות

ונראה איך היום יתקדם

 

יום טוב

נכתב על ידי רווק בן 30 (וקצת) , 3/10/2018 10:12  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



גמילה מפורנו


אחרי שיחה ביני לביני

ואחרי יום מוצלח שהיה לי

וכמובן שעליתי ב-100 קמ"ש מדיפרסיה למאניה בזמן ריצה

החלטתי

(שוב)

להפסיק לצרוך פורנו

הסיבות שמורות עימי

למרות שלא קשה לנחש אותן

 

אז...

אם יש למישהו טקסטים נחמדים שיוכלו להעיר אותי

בלוגים מפתיעים

(יש לי את הפייבוריטים שלי, אבל בשיטוט שעשיתי היום לא מצאתי יותר מדי דברים חדשים)

ועוד

מוזמן לשלוח אליי

לכאן כתגובה

או לכאן כהודעה virginman@walla.co.il

 

אני כל פעם מאושר יותר כשאני נגמל מפורנו

לא מבין למה אני חוזר לשם כל הזמן

(סתם, ברור שאני מבין)

 

לילה טוב ורטוב

(פליז שלחו)

נכתב על ידי רווק בן 30 (וקצת) , 2/10/2018 21:47  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



החדשות הטובות


החדשות הטובות הן פרגון של דוקטורנטית שמלווה את עבודת התזה שלי -  "....אני רוצה לציין שלמרות שהייתי איתו בקשר די תכוף, הוא התמודד עם החומרים באופן עצמאי וכן עשה בעצמו את רוב ארגון הנתונים ואת הניתוחים ב-SPSS ועבד בצורה זריזה. סך הכל מאוד הרשים לטובה".


החדשות הפחות הטובות הן שהיא נתנה לי למעלה ממאה תיקונים, אבל אם נחזור לחדשות הטובות - יש לי חודש לסיים אותם.



והחדשות המבאסות הן שחשבתי למי לשלוח את זה, לא מצאתי. אולי לאמא. אין לי חברים מפרגנים יותר. היו פעם, עכשיו פחות. מחלקם אני התנתקתי, חלקם התנתקו ממני, לרוב בגלל זוגיויות כאלה ואחרות.



החדשות הטובות הן - שאם אעבוד זריז לא אצטרך לדחות את ההגשה של התזה, ועד חנוכה יש לי תואר שני.



יאללה טלפון לאמא

נכתב על ידי רווק בן 30 (וקצת) , 2/10/2018 17:06  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בוקר טוב - החרדה שלך חזרה


בוקר טוב

או יותר נכון צהריים

החרדה שלך

היא חזרה

הייתי רוצה להגיד שהיא נכנסה כרוח פרצים, 

אבל לא

היא דפקה בדלת 

בנימוס אפילו

חיכתה יפה

וכשהיית בהיבריס

פתחת לה

היא חייכה אליך

ונכנסה עמוק לגוף שלך

השביתה אותך לכמה שניות

ואז לאט לאט חזרת

ידעת שאתה פוגש אנשים

זאת הייתה נקודת הבריחה שלך

הבריחה מהמציאות

והאנשים באו 

ונפגשתם

וישבתם

ודיברתם

ואכלתם

אבל זה זמני

גם זה עבר

והנה חזרת הביתה

ואתם שוב לבד

אתה והחרדה

 

אז ערב טוב

או אחה"צ

החרדה שלך עוד פה

בתוכך

היא לא מתכוונת לעזוב בזמן הקרוב

היא רק תסתתר כשתביא אורחים

או כשתרוץ

או תאכל

אז כדאי שתביא אורחים

ותרוץ

ותאכל

ככל שהיום יותר מתוכנן

כך היא יותר חבויה בתוכך

וככל שאתה יותר לבד

כך היא יוצאת אליך, מארחת לך חברה

אולי אפילו תישן אתך הלילה

למרות שאתה מת לגרש אותה

 

לא עשית שום דבר רע

ואתה יודע שזה רק נפשי

אין פה שום דבר פיזי

אבל 

ערב טוב

החרדה שלך עוד כאן

והיא תלך

רק כשהיא תחליט ללכת

 

(אוקטובר שמח!)

נכתב על ידי רווק בן 30 (וקצת) , 1/10/2018 15:29  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  רווק בן 30 (וקצת)

מין: זכר




הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 30 פלוס , סקס ויצרים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרווק בן 30 (וקצת) אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רווק בן 30 (וקצת) ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ