לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חלומות הם חלק מהמציאות


החלומות שאנחנו לפעמים חולמים נראים כל כך מציאותיים שאנחנו מפחדים ללכת לישון. כל קטע שנכתב בבלוג הוא חלום שחלמתי בלילה וזוכרת כל פרט קטן שהיה.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


8/2016

ההתעללות,הברחה והחיפוש


אני נעולה!- בתוך בניין ישן של בית ספר שנסגר לפני כמה שנים.
אני זוכרת שעוד למדתי בו בתקופת הלימודים שלי.
איך הגעתי לכאן?-אני לא זוכרת שבכלל הלכתי בכיוון הזה. למה אני כאן? מי נעל אותי?- עולות לי כל כך הרבה שאלות.
הפחד עדיין לא תקף אותי! החלונות אטומים, אי אפשר לפתח אפילו חריץ קטן בשביל להכניס אוויר.אני פה לבד!
מה רוצים ממני?! ופה אני כבר מתחילה להלחץ.
את המחשבות שלי קוטע רעש של פתיחת המנעול בדלת ואני רואה שם... אבא שלי?! או סופסוף הוא בא לקחת אותי מהמקום המחריד הזה, אבל טעיתי, הוא התחיל לצעוק עליי ולהגיד שהכל באשמתי, שהמשפחה התפרקה בגללי, שאני גרמתי לזה שאמא תעזוב אותו. אני לא הבנתי בהתחלה למה הוא מתכוון. הייתי בשוק מזה שהוא מאשים אותי בדברים שהוא עצמו גרם להם. "את לא תצאי מפה!" -צרח לפני שהוא שוב נעל אותי בפנים בין ארבעה קירות.

במשך שלושה ימים לא ראיתי אור שמש, לא אכלתי אוכל נורמלי, שתיתי פחות מהמינימום מים כדי רק טיפה לשרוד את מה שעובר עליי. הייתי מותשת, ללא כוחות להתמודד עם החוסר המינימלי של בנאדם.
ביום הרביעי אספתי כוחות, התאוששתי על עצמי והבנתי שאני צריכה למצוא דרך לצאת מכאן! 
פתאום נזכרתי שבתקופה שלמדתי כאן היינו פותחים את המנעול של הדלת באמצעות סיכת סבתא אחת. בשיער שלי לחוסר מזלי לא היה. התחלתי לחפש על הרצפה ושם מתחת לאחד השולחנות הייתה זרוקה אחת, חלודה ללא צבע. 
לקחתי אותה והתחלתי לנסות לפתוח את הדלת שמפריעה כל כך לצאת ולברוח אל האוויר הצח והשמש הזורחת. תוך שניות ספורות הדלת נפתחה ואני יצאתי למסדרון. 
הוא היה מלא בתמונות מחזור מהשנים האחרונות שהבית ספר עוד פעל והיה בו שמחת  חיים וצחוקים של נערים צעירים שמסיימים רק את התקופה הראשונה שלהם בחיים. 
הייתי מופתעת לראות שם גם את שלי.. אני אפילו לא הבנתי למה זה הפתיעה אותי?!

לפתע ראיתי מישהו בקצה המסדרון. זאת הייתה אישה! היא סימנה לי לבוא אחריה. לא רציתי בהתחלה, לא ידעתי מי זאת? ואם אני יכולה לסמוך עליה בכלל? היה חשוך מידי כדי להבין, השמש לא חדרה מספיק בין החריצים הקטנים שנשארו במסדרון אחרי שהחליטו לסגור את הבית הספר. אבל בסופו של דבר לקחתי את עצמי בידיים, אמרתי שאת הגרוע ביותר עברתי והתחלתי להתקדם לאט לאט אחריה תוך כדי להביא מי זאת?! 
זאת לא הייתה מישהי מהמשפחה או מישהי מהחברות אבל היא הייתה מוכרת לי מאיפשהו במיוחד הפנים שלה, לפחות מה שהצלחתי לראות מהאור הממש המום שנכנס. 
היא לא דיברה איתי, היא רק מדי פעם הסכתלה לאחור לבדוק אם אני הולכת אחריה, ומידי פעם המשיכה לסמן עם היד לבוא יותר קרוב, אבל אני פחדתי ושמרתי מרחק של מאה מטר לפחות. כל הדרך שהיא ליוותה אותי לאינשהו, אפילו לא יודעת לאן, ניסיתי להיזכר מאיפה אני מכירה אותה.
היא הוציאה אותי מהבניין, השטח היה נטוש כל כך שהייתי מביאה עשרות שנים של נטישה למקום. האישה המשיכה לללוות אותי , בלי מילים, בלי חיוך, רק מסמנת עם הידיים.
הגענו לתחנה, תחנה ישנה, אבל האוטובוסים עדיין היו עוצרים בה. היא סימנה לי לעלות לאוטובוס ונעלמה. 

אני החלטתי לרדת בתחנה מרכזית ומשם לקחת אוטובוס לבית. הסיוט הזה לא עוזב אותי. אף אחד לא חיפש אותי בימים האלה?! השלושה ימים האלה יהיו כל הזמן בזכרון שלי. למה הוא עשה לי את זה?! 
ומי זאת האישה שעזרה לי לצאת?! - אני אף פעם לא יקבל תשובה לשאלות האלו! 
כשחזרתי הבית הדבר היחידי שרציתי לעשות זה לחבק את אמא שלי אבל גם היא נעלמה מהבית בדיוק כמוני. חשבתי שכל זה נגמר אבל זה רק מתחיל.....
איפה עכשיו אני אדע לחפש אותה?! היא נתקה קשר עם כולם בגלל הבעיות שהיו בבית! לערב משטרה? זה רק יסבך את העיניין ולשבת בידיים משולבות ולחכות לה אני לא יכולה! קמתי ויצאתי לחיפושים אחרייה, אולי כשאני אמצא אותה אני יקבל תשובות לחלק מהשאלות שיש לי בראש ולא עוזבות אותי אפילו לרגע. אולי אני אדע מי זאת האיזה שעזרה לי?!?!



נכתב על ידי כותבת מתוך חלום , 10/8/2016 23:07  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  כותבת מתוך חלום

בת: 24




קוראים אותי
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , סיפורים , רוחניות ומיסטיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לכותבת מתוך חלום אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על כותבת מתוך חלום ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ