לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


11/2017


יש לי טריכוטילומניה!!!!!!

וזה חרא!!!!!!

ואין לי שיער.

בכלל. ממש בכלל.

בסדר??????????????????????????????????????????????????????????????

 

😠

נכתב על ידי אבגדהוזחטיכלמנסעפצקרשת , 19/11/2017 04:52  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




נגיד ויקרה הנס ואעשה תואר ראשון, במה אעבוד?

כשאני חושבת על זה, המחשבה על לקום בבוקר ולהיות פסיכולוגית נשמעת לי מבאסת ברמות שלא יאמנו. אבל מצד שני אין לי רעיון לשום מקצוע אחר שאני רוצה לעשות.

 

אין מצב שאני רוצה להמשיך להיות סדרנית ולעבוד בשירות לקוחות גם בהמשך החיים הבוגרים שלי

מצד שני, במה עוד אפשר לעבוד?

פסילות מראש:

מכירות

טכני/מחשבים

עבודות פיזיות מדי

מחקר 

טיפול

 

מה נשאר?

אני כן יודעת שאני רוצה להיות יותר ממה שאני עכשיו

הרי אני לא מתכוונת גם בגיל 30 להיות סדרנית ולעבוד בשירות לקוחות,

אני רוצה להתקדם, לעשות משהו עם עצמי.

אבל מה זה אומר ולאן אני כבר יכולה להגיע?

 

המשטרה זה משהו של תקופה קצרה של משהו שאני רוצה לעשות, אבל בהחלט לא לכל החיים או לחלק גדול ממנו מה לעזאזל אני עושה עם החיים שלי?

 

אוקייי

נגיד ואלמד מדעי ההתנהגות/מדעי החברה וכ'

מה לכל הרוחות אעשה עם זה אחר כך????

לא רוצה לעבוד במשאבי אנוש/להיות חוקרת/להיות מטפלת!

לא רוצה!!!!

 

אני רוצה להתנהג עכשיו בילדותיות לרקוע ברגליים ולהתפלל שיפתח חור שחור לעולם אחר שבו אוכל להיות קוסמת בעולם של קוסמים ולטייל בלי סוף בלי מחוייבות שהיא או לעולם אחר שבו יהיו לי כוחות שבהם אוכל לחיות חיים שאוכל להיות יותר מסך כל יכולותיי להתפרנס

 

לא הצלחתי כל השבת להתרכז וללמוד וגם עכשיו אני לא מצליחה

וכשאני מנסה לקרואמאני קוראת אבל לא מבינה מילה ולמרות שאני יכולה לראות סרטים שלמים באנגלית בלי תרגום ולהבין זה לא עוזר לי!! כי אם לא אבין את מה שאני קוראת ואת ההקשר של המשפטים במבחן אז ההבנה שלי לא שווה בכלל!! כי אפילו למכללות שמקבלות אנשים שהם מתחת לתת הסף של האוניבסיטאות, לא יהיו מוכנות לקבל אנשים עם נכשל באנגלית.(בדקתי את זה)

ואני עוד רוצה להגיע לאוניברסיטה

לאן לכל הרוחות אני הולכת ואיך אני מגיעה לשם

 

עוד מעט המבחן

והחיים שלי הם חרא

והם ימשיכו להיות כאלה אם לא אעבור אותו

אני לא רוצה עתיד בתור מאבטחת בבתי ספר!!(עבודה שלאחרונה הציעו לי)

לא רוצה!!! אני לא יודעת מה אני רוצה!! אבל אני רוצה לצאת מה'קטנות' ולהפוך את החיים שלי לגדולים.

 

אני רוצה כל כך להגיע ליום הזה שבו אטוס לחו"ל, בהתחלה עם קבוצה מודרכת אבל אני מחכה ליום הזה שבו אטוס לבדדד וכבר אכיר את המקום עד שבכלל לא אאלץ להיעזר במדריך.

ואני רוצה להיות סטודנטית

ואני רוצה להיות בריאה בריאה בריאה

 

החיים של מחורבנים

ואני בת 23 ומרגישה כמו ילדה קטנה שלא עשתה כלום בחיים שלה

ורק האנגלית הדפוקה הזה ועצם זה שהיא לא נכנסת לי למוח עומדת ביני לבין התואר ולבין החיים שאני יכולה להשיג איתה. הרי אחקי שאעבור את האנגלית, כל מה שנשאר לי זה רק להשקיע את הכסף והזמן והמחשבה בהכוונה מקצועית.

 

הלוואי שהייתה לי את הסבלנות הזאת לכתוב ספרים

הלוואי שהייתי מצליחה כמו סופרים שעשו מהספרים שלהם מיליונים וחייה עד סוף חיי ברווחה כלכלית ונפשית

 

לפעמים לא בא לי לעשות כלום

מחר לא בא לי ללכת לעבודה ולא בא לי לעשות את כל הסידורים שתיכננתי

הרי לא משנה מה אני עושה אני תמיד איכשהו נדפקת מזה 

(אם אכן הייתי כותבת את 'מכות הכפית' שאני מקבלת בכל יום, לפחות במשך שבוע,

אני חושבת שהייתי זכאית לאיזו קצבת 'מוכת גורל' או לתואר של 'שנואת היקום' או לפחות

קארמה מחורבנת על דברים שלא מגיע לה.

 

נראה לי שאני היחידה שמכירה בקיומו של אלוקים בגלל הסבל שקורה לה,

הרי לא יכול להיות סטטיסטית שמנת חרא כל כך גדולה קורת כל הזמן לפרט ספציפי.

ו'מנות חרא', הם הדבר המדוייק ביותר שקיים ביקום הזה.

 

לא רוצה ללכת מחר לעבודה.

אני רוצה מחר ללכת לקולנוע עם בקבוק שוקו וסוכריות ליקריץ שחורות ולראות סרטים טובים ואז ללכת לאכול מנת המבורגר טובה ומשביעה עם כמות נדיבה של ציפס ושניצלונים ברוטב המושלם הזה של מסעדות סיניות ואז לעלות על מטוס לחו"ל להגיע לגבעות הירוקות של אירלנד ולדעת סופית אם יש דבר כזה פיות ואם יש לפגוש אותם ולא להוריד מהם מבט עד שאגיע למחילות שלהם וכשאגיע לשם, רוב הסיכויים שלעולם לא אצא משם עוד.

אומרים שמי שמנסה לעקוב אחריהם או להיכנס למחילות שלהם נהיה לו מזל רע, אבל המזל שלי כל כך רע עד שיכול להיות שהמזל הרע שיכול להיגרם לי בעקבות זה יכול לשפר את המצב שלי מהמזל הרע הנוכחי.

 

לפעמעם בא לי להתייאש ולהרים ידיים, אבל מיד לאחר מכן באה לי המחשבה שאם רק עוד קצת אני אתאמץ ואמשוך את הסבלנות שלי רק עוד קצת הכל יהיה בסדר.

והנה אני, בת 23, מרוויחה פחות מ5000 בחודש(עם 2העבודות), כל הזמן עייפה, בלי חברים, מכוערת, חולה, וגם טיפשה בנוסף לכל. אני רק מתפללת ש'רק עוד קצת' ולא אמצא את עצמי בת 30 באותו המצב.

 

אני מודה מכל הלב, אני מקנאה.

באח שלי, שהוא חברתית נהדר ויש לו בת זוג(ובנות זוג לאורך השנים) שפשוט מאוהבות בו ומעריצות אותו(אפשר להגיד בצדק כי הוא באמת אחלה אדם), ושהוא עושה עבודה טובה ושהוא אמין, ושאוהבים מעריכים אותו בכללי.

 

באחותי, שהיא יפה ונראית טוב ותמיד יודעת איך(ומצליחה)להשיג את המטרות שלה, ויש לה חברות וגברים שרוצים אותה, ושהיא  בריאה לחלוטין

 

 

בשותפה א', שהכל מצליח לה, שחוץ מזה שהיא בריאה והיא נראית טוב, יש לה מזל נהדר, וגם היא התחילה ללמוד עכשיו לאנגלית למבחן ואנחנו נלך ביחד למבחן, והיא תצליח כי היא מצליחה ללמוד וכי זה המזל שלה, והיא עושה את המבחן שלה כחלק מסוגשל המכינה של מקום הלימודים בו בקרוב תתחיל ללמוד ושהיא יודעת מה היא רוצה לעשות ושהיא יודעת איך לדבר ויש לה את החוכמ הסאת של יחסי אנוש.

 

ובשותפה השנייה, היא בריאה, נראית טוב, יש לה עבודה טובה עם משכורת שאני מניחה שהיא ממש סבבה,  אני כן מצטערת בשבילה על כך שהיא בת30 והיא עדיין לא מצאה גבר ובעל לחיים למרות שהיא מחפשת כמה שנים והיא כואבת ובוכה על זה(אני שומעת אותה לפעמים מהחדר).

 

ובמה יש לקנא בי?

אני לא בריאה 

אני לא יפה

אני מוכשרת או חכמה במיוחד

אני לא יודעת במה להתמקד- כי אני לא יודעת מה אני רוצה לעשות עם החיים שלי

וכנראה שגם שנה הבאה לא אלמד, כי אני לא מספיק חכמה וסבלנית כדי להספיק את כל החומר

באנגלית עד למבחן

והכי גרוע יש מזל מחורבן 24/7

אני לא יודעת למה  זה מגיע לי כי אני לא אדם רע!

אולי בגילגול הקוגם הייתי חרא של בן אדם 

ונולדתי לגילגול הזה כדי להיענש ולכן רק רע לי

אולי זה גן עדן וגיהינום

מי שבגילגול הקודם היה טוב יש לו חיים מושלמים

מי שבגילגול הקודם היה חרא נולד לחיים ארורים

 

אז אני מניחה זאין לי מה לצפות חוץ מחעוד חיים ארוכים

של חרא, שכל ניסיון להיטיב אותם סתם ישאירו אותי מתוסכלת

אולי עדיף פשוט לא לחסוך כלום? לא לקנות כלום?

הרי בכל פעם שאני מפנה לי זמן לקניות מסויימות הפריט המסויים נעלם מהחנויות

או שיש רק את הוירבציות המכוערות/יקרות להחריד שלו וכשאני מחפשת פריט אחר פתאום הפריט הרצוי נמצא בכל חנות ובטווחה מחירים נוחים

אבל תמיד זה קורה כשאין לי את הכסף או הזמן(הרי אם אני עוצרת שנייה במרכז מסחרי כדי לקנות אוכל לפני המשמרת בסדרנות אני לא אתחיל למדוד נעליים ובוודאי שלא להיסחב איתם בעבודה שאין איפה לשים אותם) ואז כשאני שוב שם זה שוב נעלם.

 

 

נכתב על ידי אבגדהוזחטיכלמנסעפצקרשת , 18/11/2017 21:30  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אני כמעט מרגישה שבעקביות נמנעים מלפרסם את הנתונים הטובים שלי.

לא רוצים לנפח את האגו שלי ועדיין להודיע שהייתי טובה.

מעניין אם שבוע שלם אהיה מצויינת, האם הם גם יסתירו את הנתונים בהתעלמות או בטענה 'אחר כך' או שסתם שמי ייעלם מהרשימה?

נכתב על ידי אבגדהוזחטיכלמנסעפצקרשת , 12/11/2017 12:11  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי:  אבגדהוזחטיכלמנסעפצקרשת





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאבגדהוזחטיכלמנסעפצקרשת אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אבגדהוזחטיכלמנסעפצקרשת ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ