לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

התמונה היא סקרינשוט מהאנימה "ביצת המלאך"



Avatarכינוי:  סבון_רחצה

בת: 17





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2017    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   




הוסף מסר

5/2017


למה החברים שלי לא יכולים להיות מאושרים? רוב החברים שלי מדוכאים, ואין לי מושג איך לעזור להם. המצב הזה גורם לי לתסכול ואז אני לא יכולה להיות מאושרת. 

מעניין אם מרגישים אותו הדבר כשאני כל כך מתוסכלת. זה יהיה מצחיק.

נכתב על ידי סבון_רחצה , 20/5/2017 15:47  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תרשים זרימה של מהלך חיי






אדום זה המשברים, ירוק זה הזמנים הטובים. במשברים אני תמיד אומרת או "לפחות לא משעמם לי" או "לפחות אני לא לחוצה כל הזמן".
נכתב על ידי סבון_רחצה , 15/5/2017 18:29  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כפויית טובה, לא מעריכה את אמא שלי


בגלל כעס כל כך שטחי וקטן קטן אני לא מתקשרת כמעט עם אמא שלי. אמא. האדם שנשאר איתי הכי הרבה זמן, למרות שראיתי אותה מעט מאוד ב10 השנים האחרונות. היא תמיד דאגה לי כשהייתי חולה. קנתה לי תרופות. הכינה לי אוכל. הייתה בצד שלי כשאבא כעס עליי.

 

עכשיו אני מרגישה שאני מפנה לה גב בגלל שהיא פוגעת באבא שלי ומתבכיינת כל הזמן. אני גם גיליתי שהיא די טיפשה ויש לי מעט סיבולת כלפי אנשים טיפשים. 

 

היא סיפרה שיש לה כאבי בטן כבר שבועיים או שלושה והיא בקושי יכולה לאכול משהו. היא אמרה שהיא הולכת לכל מיניי בדיקות. אני מקווה שאין לה סרטן.

 

כמובן שהרצתי את התסריט הזה בראש שלי. דמיינתי אותה גוססת. דמיינתי את עצמי מוציאה אותה מבית החולים בחודשים האחרונים לחייה. היא לא מסוגלת לסבול עוד את הכימו, לכן אני לוקחת אותה לחופשה לפניי שהיא מתה. אני לוקחת הלוואה ענקית כדי להנעים את רגעיה האחרונים כמה שיותר. כמובן שפנטזיות קל לפנטז, וברור לי מאליו שברגעים האחרונים שלה אני לא אעשה את זה כי אני אגואיסטית.

 

האם אמא שלי באמת חייבת לגסוס כדי שאני אזכר בה שוב? אני לוקחת את החיים האלה ואותה כמובן מאליו. זה למה התחילו כל מסעות הכעס האלה. כל הרגשות הנורא שטחיים האלה כלפיי כולם. אני לוקחת הכל כמובן מאליו. אני מתבכיינת שאין אף אחד שעמד לצידי יותר משנה, בזמן שממש פה נמצאת אמא שלי שתמיד איתי כל הזמן.

 

בחצי השנה האחרונה היא היתה מובטלת ולא לקחתי אותה לשום מקום אפילו לא פעם אחת. 

נכתב על ידי סבון_רחצה , 14/5/2017 22:34  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

741
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים , דברים שמצאתי באינטרנט
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסבון_רחצה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סבון_רחצה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ