לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אובססיה



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2017    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930




הוסף מסר

9/2017

אחרי נתק של שבועיים


אחרי שבועיים שלא דיברנו, היא החליטה להרים את הכפפה וליצור קשר. 

 

"כנראה שלפעמים יותר מידי אהבה באמת מסוכנת,הא?" היא שלחה.

קפאתי למול המסך. 

לפני שבועיים החלטתי לסיים את זה סופית, העדפתי לעשות את זה בהודעה, ידעתי שאם היא אראה אותה מולי לא אצליח לעמוד בפניה. 

הרגשתי שזה פשוט הכרחי, כמה אפשר להיות תלויה בין רגע ורגע איתה, לספור את הדקות מהרגע שהיא הולכת עד הרגע שהיא חוזרת, 

שבורה כולה ומלאה בציפייה שאחבר אותה מחדש. 

 

אין דבר שרציתי יותר מאשר לבקש ממנה להגיע, לומר לה שאני מוכנה להמשיך לקחת את הסיכון הזה ושאני מוכנה להחזיק את הלב שלי הכי חזק שיש, שלא תדאג ושאני האחראית הבלעדית עליו. 

 

אבל ידעתי שאני לא יכולה להמשיך ככה.. 

כמה אפשר לחיות בקושי, לחיות לכמה שעות בכל פעם, ולאבד עוד פיסה מהלב אחרי כל מפגש כזה, כל פעם מחדש. 

 

"על מי את עובדת.. אף פעם לא אהבת. לא אותי, בכל אופן". החזרתי לה אחרי חצי שעה בערך.. 

 

"אני אוהבת אותך יפה שלי, אוהבת יותר מהכול" השיבה אחרי מספר שניות. 

 

"את לא.. את פשוט מתגעגעת. וזה בסדר. גם אני מתגעגעת, אין דבר שאני רוצה יותר מאשר שתהיי כאן לידי, אבל את לא אחת שמתוכננת כדי להישאר. אני הגעתי לשלב בחיים שאני מחפשת בו בית. ואת לא יכולה להיות הבית שלי, כמה שתנסי. 

אז אני אמשיך לחפש לי בית משלי, ואני מאחלת לך שלמרות שאת כל כך מתנגדת לרעיון, שגם את תמצאי לך את הפינה שלך.

החיים קצרים מידי כדי שנבכה על מה שלא הולך, בואי נחיה בצורה הטובה ביותר שאנחנו יכולות. 

מאחלת לנו להיפגש עוד שנה שנתיים, ולא להרגיש כלום". 

 

"וואו.." היא השיבה לפני כמה דקות "לא ציפיתי לתגובה כזאת. 

אני באמת אוהבת אותך צ'רס, אחרי כל מה שעברנו אני יכולה לומר את זה בלב שלם, הפסקתי לפחד מהאמת. 

אבל את צודקת.. 

אני לא יכולה להיות לך לבית. 

הלוואי שיכולתי.. 

כמו ששמת לב לקחת לי קצת זמן לענות על ההודעה הזאת, רציתי לחשוב כמו שצריך. 

אני מכבדת את ההחלטה שלך, יותר מזה, אני לא מבינה איך לא עשית את זה עד עכשיו.. 

אני אוהבת אותך, ודווקא בגלל זה אני משחררת. 

אני, בניגוד אליך, לא מאחלת לנו לא להרגיש כלום.. כי אני יודעת שזה לא אפשרי. תמיד תהיה לך פינה חמה אצלי. 

נתראה כשנתראה, מאחלת לך להחזיק בדירה הכי שווה עד אז, כי וואלה.. מגיע לך". 

 

שלחתי לה לב גדול ומחקתי את המספר.. 

לא שזה באמת יעזור במשהו, גם ככה אני זוכרת את המספר הזה בעל פה. 

 

נכתב על ידי , 28/9/2017 23:10  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עכשיו זאת אני


עכשיו תורי.. 

הגיע הזמן, עכשיו תורי לאהוב. 

לאהוב את עצמי..

בחרתי לבחור בחיים, וזאת לא הפעם הראשונה. 

אבל זאת הפעם הראשונה שאני מבטיחה לעצמי שמכאן לא אצטרך לבחור יותר, כי מעכשיו זאת בכלל לא שאלה. 

כל עוד אני חיה, אני הולכת לחיות את עצמי בצורה הטובה ביותר. 

נכתב על ידי , 15/9/2017 21:33  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ואני ממשיכה למות..


כל יום עוד קצת. 

ואת הצל שמפריע לי לראות את עצמי מבעד לחיוך. 

או כל דבר אחר.. 

הגעתי למסקנה, 

שאת פשוט מפריעה למהלך התקין של החיים שלי. 

אני מפחדת מהרגע שאאלץ לוותר עליך. 

אבל כנראה שאין לי ברירה. 

זה או את או אני, 

ועברתי יותר מידי עד כאן עם עצמי, 

בכדי לוותר עלי בכזאת פשטות. 

נכתב על ידי , 9/9/2017 03:11  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי: 

בת: 21




867
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 18 עד 21 , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לתמיד זה חוזר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על תמיד זה חוזר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ