לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מעלה שאלות קשות

כינוי:  אליסה פטלאן

מין: נקבה

תמונה




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


6/2016

ילדים- סוף החיים?


היום נוכחתי לדעת שבגרמניה קיימת בעיית ילודה קשה, הילודה שם בממוצע היא פחות מחצי לעומת ישראל. 
ניתן לכך גם הסבר, המבדיל בין גרמניה למדינות אירופאיות אחרות: מאמהות גרמניות מצופה להיות "סופר-מאמס" ולא פחות. למשל, לקחת חופשה מעבודה של כמה שנים לאחר לידת תינוק היא נורמה חברתית, בעוד מי שיוצאת לעבודה חודשים בודדים לאחר הלידה היא אמא מזניחה שחווה המון האשמות ולחצים חברתיים. בנוסף, נושא הבריאות מוקפד הרבה יותר: בצרפת מקובל שאישה בהריון תשתה כוס שמפניה מידי פעם, בעוד בגרמניה הסביבה תראה זאת בחומרה רבה. 

להלן קישור לכתבה ב ynet עם הנתונים הללו: 
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4820909,00.html

מציאות חברתית מסוג זה מוכרת לי היטב מרוסיה, אולם שם המצב חמור בהרבה: ישנם מאכלים רבים, כגון תפוזים ושוקולד, הנחשבים לאלרגנים, אותם מקובל למנוע מנשים בהריון, לא מקובל שאישה תעבוד בטרימסטר השלישי וכמובן, לפחות שנה אחרי הלידה (בדרך כלל שנתיים שלוש), מי שלא מניקה היא שוות ערך לרוצחת ילדיה בדם קר, ובאופן כללי אישה שנותנת חשיבות לעבודה ולקריירה בהיותה אמא לילדים היא מפלצת חסרת לב. 
בנוסף יש מחסור חמור ברוסיה של גני ילדים (מומלץ להרשם לשם לפני ההריון!) ומוסדות כמו פעוטון ומשפחתון לתינוקות כמעט שלא קיימים. 
גם ברוסיה קיים משבר ילודה חמור, גידול האוכלוסיה שם שלילי, בכל שנה נולדים פחות ופחות ילדים. 

על כן באופן לא מפתיע, הן ברוסיה והן בגרמניה (בדרגות חומרה שונות) להביא ילד פירושו סוף החיים, לפחות עבור האישה. היא נאלצת לעזוב את מקום עבודתה לתקופה של שנים, משמע לאבד מקור פרנסה זה ולוותר על הוותק שצברה בו. היא נאלצת לוותר על סגנון חיים שהיתה רגילה אליו לשנים רבות, ובעיני החברה היא משתנה לגמרי, היא כבר לא צעירה וכבר לא שוות ערך לאלו שאין להם ילדים, לחופשיים. בנוסף, לחץ אדיר מופעל על הנשים להניק את התינוקות במשך תקופות ארוכות, עד גיל שנה ויותר, ולכן נשים הנכנסות להריון נאלצות להשלים עם העובדה שגופן אינו בבעלותן למשך כשנתיים. ואל תשכחו שמומלץ להמנע מהרבה דברים הנחשבים למזיקים ולשמור על דיאטות כאלה ואחרות גם לפני ההריון. איזה מין אדם שפוי ירצה להשמיד כך את כל חייו, כפי שהוא מכיר אותם? וכל זה למען משהו שאמור להסב לו אושר, שוב, על פי אותן מוסכמות חברתיות? למרות שמי שיש לו ילדים טוען שמדובר בחיים קשים מלאיי אתגרים, כאב וסבל, על אף שישנם גם רגעים שמחים של אהבה וסיפוק. 

ומה המצב בישראל? פה לא מקובל לאכול המון דברים, עם או בלי הריון, ללא שום סיבה מוצדקת. פה שומרים על הבריאות בצורה אובססיבית ללא קשר לילדים ונמנעים מהרגלים מזיקים, פה יש גני ילדים ופעוטונים ופה ברור לכולם שמי שלא עובדת יותר משנה לאחר לידה היא אישה בת מזל שבעלה מרוויח בוחטות. אפילו טרור ההנקה לא חוגג בישראל כמו במקומות אחרים, כי במשרדי ממשלה כנראה מבינים שלא שווה להלחיץ נשים בנושא הזה על חשבון הפחתת ילודה. 

שוב לא ברור, למה עושים הכל למען ילדים וילודה ושמים דברים כנ"ל בראש סדר עדיפויות לאומי, אבל לא שוקלים להקל על מי שאמורות ללדת אותם, הנשים? 

אני יודעת שלהיות אמא יכול להיות גם כיף וממש לא חייבים להחריב את כל החיים כדי להביא ילדים לעולם. למה לא מספרים את זה בגרמניה וברוסיה? האם יהיה זה סוף לפטריארכיה? 


נכתב על ידי אליסה פטלאן , 27/6/2016 17:45   בקטגוריות אקטואליה, ביקורת, עבודה  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , אקטואליה ופוליטיקה , משפחתי וחיות אחרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאליסה פטלאן אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אליסה פטלאן ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ