לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מעלה שאלות קשות

כינוי:  אליסה פטלאן

מין: נקבה

תמונה




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


6/2016

ילדים- סוף החיים?


היום נוכחתי לדעת שבגרמניה קיימת בעיית ילודה קשה, הילודה שם בממוצע היא פחות מחצי לעומת ישראל. 
ניתן לכך גם הסבר, המבדיל בין גרמניה למדינות אירופאיות אחרות: מאמהות גרמניות מצופה להיות "סופר-מאמס" ולא פחות. למשל, לקחת חופשה מעבודה של כמה שנים לאחר לידת תינוק היא נורמה חברתית, בעוד מי שיוצאת לעבודה חודשים בודדים לאחר הלידה היא אמא מזניחה שחווה המון האשמות ולחצים חברתיים. בנוסף, נושא הבריאות מוקפד הרבה יותר: בצרפת מקובל שאישה בהריון תשתה כוס שמפניה מידי פעם, בעוד בגרמניה הסביבה תראה זאת בחומרה רבה. 

להלן קישור לכתבה ב ynet עם הנתונים הללו: 
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4820909,00.html

מציאות חברתית מסוג זה מוכרת לי היטב מרוסיה, אולם שם המצב חמור בהרבה: ישנם מאכלים רבים, כגון תפוזים ושוקולד, הנחשבים לאלרגנים, אותם מקובל למנוע מנשים בהריון, לא מקובל שאישה תעבוד בטרימסטר השלישי וכמובן, לפחות שנה אחרי הלידה (בדרך כלל שנתיים שלוש), מי שלא מניקה היא שוות ערך לרוצחת ילדיה בדם קר, ובאופן כללי אישה שנותנת חשיבות לעבודה ולקריירה בהיותה אמא לילדים היא מפלצת חסרת לב. 
בנוסף יש מחסור חמור ברוסיה של גני ילדים (מומלץ להרשם לשם לפני ההריון!) ומוסדות כמו פעוטון ומשפחתון לתינוקות כמעט שלא קיימים. 
גם ברוסיה קיים משבר ילודה חמור, גידול האוכלוסיה שם שלילי, בכל שנה נולדים פחות ופחות ילדים. 

על כן באופן לא מפתיע, הן ברוסיה והן בגרמניה (בדרגות חומרה שונות) להביא ילד פירושו סוף החיים, לפחות עבור האישה. היא נאלצת לעזוב את מקום עבודתה לתקופה של שנים, משמע לאבד מקור פרנסה זה ולוותר על הוותק שצברה בו. היא נאלצת לוותר על סגנון חיים שהיתה רגילה אליו לשנים רבות, ובעיני החברה היא משתנה לגמרי, היא כבר לא צעירה וכבר לא שוות ערך לאלו שאין להם ילדים, לחופשיים. בנוסף, לחץ אדיר מופעל על הנשים להניק את התינוקות במשך תקופות ארוכות, עד גיל שנה ויותר, ולכן נשים הנכנסות להריון נאלצות להשלים עם העובדה שגופן אינו בבעלותן למשך כשנתיים. ואל תשכחו שמומלץ להמנע מהרבה דברים הנחשבים למזיקים ולשמור על דיאטות כאלה ואחרות גם לפני ההריון. איזה מין אדם שפוי ירצה להשמיד כך את כל חייו, כפי שהוא מכיר אותם? וכל זה למען משהו שאמור להסב לו אושר, שוב, על פי אותן מוסכמות חברתיות? למרות שמי שיש לו ילדים טוען שמדובר בחיים קשים מלאיי אתגרים, כאב וסבל, על אף שישנם גם רגעים שמחים של אהבה וסיפוק. 

ומה המצב בישראל? פה לא מקובל לאכול המון דברים, עם או בלי הריון, ללא שום סיבה מוצדקת. פה שומרים על הבריאות בצורה אובססיבית ללא קשר לילדים ונמנעים מהרגלים מזיקים, פה יש גני ילדים ופעוטונים ופה ברור לכולם שמי שלא עובדת יותר משנה לאחר לידה היא אישה בת מזל שבעלה מרוויח בוחטות. אפילו טרור ההנקה לא חוגג בישראל כמו במקומות אחרים, כי במשרדי ממשלה כנראה מבינים שלא שווה להלחיץ נשים בנושא הזה על חשבון הפחתת ילודה. 

שוב לא ברור, למה עושים הכל למען ילדים וילודה ושמים דברים כנ"ל בראש סדר עדיפויות לאומי, אבל לא שוקלים להקל על מי שאמורות ללדת אותם, הנשים? 

אני יודעת שלהיות אמא יכול להיות גם כיף וממש לא חייבים להחריב את כל החיים כדי להביא ילדים לעולם. למה לא מספרים את זה בגרמניה וברוסיה? האם יהיה זה סוף לפטריארכיה? 


נכתב על ידי אליסה פטלאן , 27/6/2016 17:45   בקטגוריות אקטואליה, ביקורת, עבודה  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חזקת הגיל הרך, שוויון ויוקר הדיור


לא מפתיע שהקבוצה החזקה באוכלוסיה, הגברים, השיגה את שלה. 
הפוליטיקאית המריונטה שקידמה את האינטרסים של הגברים נתנה תירוצים של "הורות שוויונית", הגברים שמחים ושואלים מדוע הפמיניסטיות התנגדו ל"קידמה" הזו. האם הנשים רוצות "להמשיך" לשתות קפה בבית בלי לעשות דבר ולהמתין לדמי המזונות מהגברים? 

טרם שמעתי על אישה שהצליחה להחזיק משק בית על חשבון המזונות בלבד. כולנו עובדות, אבל למי אכפת? 

מעניין, איזה אחוז מהאבות המתגרשים ינצלו את החקיקה החדשה כדי לסחוט את האמהות? עבור כמה ילדים יתממש תסריט האימה הזה: לגדול עם אמא 24/7, על חשבון משכורתה בלבד וללא מזונות מהאב, בעוד שבאופן רשמי לאב יש משמורת משותפת, אבל האב בקושי פוגש אותם ולא קונה להם דבר, הוא פשוט "הראה לה מה זה", לאישתו לשעבר, התנקם בה כמו שצריך, לקח עורך דין מעולה, ודאג לפסק דין שיבטיח שהיא תסבול. 

אחת התגובות לידיעה על הביטול הקרוב של חזקת הגיל הרך שקראתי היום היתה "סוף ל(מ)זונות". משמע, סוף סוף יהיה להם כלי עוצמתי להפחית אות לבטל כליל את תשלום דמי מזונות הילדים. עבור הגברים האלה, שמרגישים שהמערכת דפקה אותם, הילדים בכלל לא שיקול! מבחינתם הם מקום ריק, קלף מיקוח, לא משנה מה יעלה בגורלם ואיך יראו החיים שלהם בשנים הקרובות, העיקר שהאישה תשלם ביוקר על הפרידה. 
בטח הם מסבירים לעצמם שהיא התחילה, זו אשמתה, אם הילדים היו חשובים לה, היא לא היתה מפרקת את המשפחה. 
 
אולם מעבר להסבר המקובל העוסק בסכסוך הגירושין, ישנו הסבר נוסף שחמק מעין הציבור: נדל"ן. רק לפני שבוע פורסמה ב ynet כתבה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4818055,00.html "הגרושים מחמירים את משבר הנדל"ן", העוסקת בעליית הביקוש לדירות 3 חדרים, אותן הממשלה כמעט ולא בונה. הגרושים, על פי הכתבה, מתחרים בזוגות הצעירים על דירות קטנות אלו ובכך מעלים אף יותר את מחיריהן. 

האם ההחלטה לבטל את חזקת הגיל הרך היא אחד הפתרונות למשבר הדיור המתחולל זמן רב בארץ? 

הרי כעת ההחלטה להתגרש תהיה הרבה יותר מסוכנת, במיוחד עבור נשים שסובלות מאלימות, משום שהן מסתכנות בהעברת חזקה חלקית או מלאה על הילדים לגבר אלים שנהנה לפגוע בחלשים. אז כולם יחיו במשפחות קלאסיות בדירות משותפות, הגברים יהנו משפחות מין-בשלניות-מנקות-מטפלות לילדים חינם, והנשים לא תעזנה להתגרש, איזה יופי של שוויון חברתי!

ככל הנראה הממשלה תחזור בה בשלב כלשהו ותשנה את החוקים חזרה לטובת הנשים, כמו שקרה במדינות מתוקנות אחרות, אחרי שנים של סבל שנגרם לאמהות ולילדים בגלל חוקים דומים. זאת משום שאין שוויון בין נשים לגברים, ועל כן אין משמעות למושג "הורות שוויונית" במצבנו כיום. השאלה היא כמה סבל זה יקח? 

נכתב על ידי אליסה פטלאן , 26/6/2016 16:46   בקטגוריות אהבה ויחסים, אקטואליה, ביקורת  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הכל חוץ משיפור תנאים לאמהות



בהמשך לפוסט בנושא הפלות: 
קראתי לאחרונה על חוקים שחוקקו בעשור האחרון ברוסיה, שהיא ללא ספק בירת ההפלות העולמית, בנושא זה. החוקים החדשים מכילים מגבלות על ביצוע ההפלות במדינה, ויש בהם התייחסות לכל התחומים: גיל ההריון, סיבה להפלה, המוסד בו מבוצעת ההפלה, התמחות הרופא שמבצע אותה, ומה קורה אם אין לו הכשרה מתאימה, ומה קורה אם נגרם נזק לאישה כתוצאה מהפלה ועוד. נראה שהחוקים הללו נועדו לצמצם את תופעת ההפלות והם מנוסחים באופן דומה לחוקים הקיימים בארץ. 

כמובן, אין פלא שהתנועה לצמצום ההפלות מקודמת ונתמכת על ידי הכנסיה האורתודוכסית ברוסיה, אשר נלחמת גם נגד שיעורי חינוך מיני בבתי ספר ונגד העלאת המודעות הציבורית לנושא אמצעי מניעה (ממש כמו הדתות במקומות אחרים בעולם). 

נראה שגם בישראל וגם ברוסיה, מתנגדי ההפלות חשבו על הכל, אפילו על אלוהים, רק לשפר את התנאים בהם אמהות מגדלות תינוקות- לא חשבו. הרעיון לשפר את יכולת הנשים להתפרנס בכוחות עצמן, גם אם יש להן ילדים, 
להגדיל את מספר מעונות היום ואת איכות הטיפול בהם, להוזיל עלויות ולהגדיל את שעות הפעילות, 
להרגיל את כלל עובדי המשק, לרבות גברים, לקחת חלק בגידול ילדיהם (למשל, שיהיו ימים בשבוע בהם יוצאים מוקדם לטובת חיי משפחה, למי שיש) -
 כל זה הרבה פחות ריאלי מאלוהים. אין מצב שדברים כאלה יקרו, אלה רק חלומות. 

והרי אם לא היה כל כך קשה לגדל ילד, תופעת ההפלות היתה מצתמצמת בהרבה. אם ילד לא היה מילה נרדפת לעוני, אם אמהות לא היתה פוגעת קשות בסיכוי האישה מצוא זוגיות בעתיד, אם האבות היו שותפים אמיתיים בטיפול בילדים, אם היו תשתיות הגיוניות יותר לשילוב משפחה ועבודה- בוודאי שרובנו היינו מעדיפות לגדל ילד, גם אם נוצר בגופנו במקרה ובאופן בלתי צפוי, ולא לעבור את התהליך הכואב של ההפלה. 

המטרה האמיתית של החוקים להגבלת ההפלות היא להחליש את מעמד האישה ולנעול אותה בתוך התא המשפחתי ובתלות כלכלית בגבר. מילדים לאף אחד לא איכפת. 


נכתב על ידי אליסה פטלאן , 21/6/2016 18:22   בקטגוריות אהבה ויחסים, אקטואליה, ביקורת, עבודה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , אקטואליה ופוליטיקה , משפחתי וחיות אחרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאליסה פטלאן אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אליסה פטלאן ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ