לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

צואר עקום

מסע אישי

כינוי: 

בת: 41

Google:  naama shavit





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2016    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  




הוסף מסר

6/2016

התחלה


כאב חד פילח את חלומי לפני כשנה. תנועה נוספת ולא מאורגנת ולא היתה ברירה אלא להתעורר. לגמרי.  להתעורר אל תוך כאב בלתי נסבל בשרירי הצואר. כאב שגורם לגוף שלך לבקש להתחנן להפוגה הרצויה. כאב שלא מאפשר לך אף תנועה.

אבל הלכתי לעבודה. הלכתי לעבודה כדי לגלות שקשה לנהוג ככה, קשה לדבר עם אנשים וקשה לנשום ככה. הלכתי לעבודה כדי להבין, שזה לא מצחיק וזה לא עובר.  הלכתי לעבודה כדי לקבוע תור בהול לרופא.

כי יש שריר תפוס ויש שריר שנתפס, בצורה יוצאת דופן ואלימה, וכל כולך משווע להרפיה אינסופית.

הרופא המשפחה שלי הוא משהו מיוחד, לא מהסוג שרושם לך אנטיביוטיקה, אלא אחד כזה שמתבונן ומתעניין.

הוא אמר לי שהפעם הגזמתי. הוא אמר שאני חייבת לשנות גישה. ואני אמרתי, יאלה בסדר ועדין רוצה הפניה לאורטופד, וסוללת בדיקות שפסלו כל דבר אפשרי.

חזרתי לרופא ואמרתי , אוקי, אז מה הטיפול לכאבים פסיכוסומטיים? כדורים בכאילו? הוא הסתכל עלי במבט רציני, דבר שלא ככ מאפיין אותו ואמר רשימה של דברים שצריך לעשות, אבל בסיום דבריו אמר לי, כל אלו לא יעזרו. הם לא יעזרו עד שלא אשנה גישה. עד שלא אשתתף בחיים של עצמי, עד שלא יהיה חלק ממה שקורה איתי.

כבר מזמן אני וחברה שלי מהעבודה  סיכמנו שאני סוג של אי רובוט, אבל עכשיו,חשבתי שאני סוג של אי רובוט שיצא מכלל שליטה.

והרופא אמר לי שאני לא מסוג האנשים שיכולים להיות רובוטים לאורך זמן.

יצאתי ממנו עם כל הרשימה, וחופש מחלה והתעלמתי בהכל במפגין. אמרתי לי יופי, באתי לקבל טיפול יצאתי עם חידה.

ועברו שבועות, כשהבנתי, שכאב פסיכוסומטי באשר הוא, מכאיב. מכאיב כמו כל כאב אחר. וצואר תפוס מגביל את התנועה משתק ומוציא את כל האנרגיות שיש.

החלטתי לנסות, רק לנסות, לשנות את הגישה. החלטתי לעשות ניסיון, ולא לחיות את חיי מתוך רשימות אינסופיות של דברים שצריך להספיק. החלטתי לחלוק את חיי גם במרחב הרגשי שעד כה קיבל ביטוי מאוד מצומצם שלא באשמתו.חייבת להודות בעובדה שלא פשוט. זה לא קל להכיל את עצמך. לבטא את עצמך מעבר למחשבה המצוחצחת והבהירה.

כתיבת הבלוג הזה הוא חלק מהתבוננות הנוספת שלי אל תוך עצמי. כאן תהיה לי ההזדמנות לשתף מאירועים קטנים ומוכרים מניחה לכולם, אצלי יהיו צבועים בצבעים חדשים שאני לומדת להשתמש בהם ולהערבב אותם לגוון חדש שיתאים לי. הבלוג הזה יהיה חלק מיומן המסע החדש שלי שמקווה באמצעותו לחיות מעבר להספקים הבנאלים, לטובת מקומות רוחנים חדשים.

נכתב על ידי , 13/6/2016 20:11  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 30 פלוס , משפחתי וחיות אחרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לnaamash אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על naamash ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ