לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

No Sense Needed


הרבה בלאגן רגש תשוקה סקרנות תהייה וגם טיפה עצבות וריאליות בריאה// או שלא? אני עדיין תוהה.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2017    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2017

שיר על בית


הבירה כל כך מרה 


כמעט כמו אותה הנשיקה, מלווה בנשיכה 

בה העברת לי את כל אותו כאב שאפף אותך

ושם כבר לא הייתי בטוחה

מה זה בית 



ותמיד היו מספרים

כמה חופשיים 

הציפורים

כשהם עפים לכל מיני מקומות 

מסוכנים

מחפשים אחרי אוכל 

ותופסים זוחלים

ומיד כשנקלים בבעיה 

הם פורשים כנפיים 

ועפים

השמיימה 

הם לא מחליטים 

אם למעלה

אם למטה

ומחפשים

ומוצאים 

עד שמסתכנים



ויצא שנרדמתי 

ביער ובים

ובכל מיני בתים 

של הרבה אנשים

וגם על כפתיים 

של כמה גברים



ופתאום הכל קריר ומרוחק 

אז אבחר אם להתמודד 

או לפרוש כנף

זה להתחיל חיפוש 

עד שנהיה מסוכן 

עד שתביני שלא תוכלי 

להשוות כתף שתמצאי 

לאוטובוס של מטרופולין 

קו 353 

בכסא הבייתי 

ליד החלון השמאלי

שם גם מצאתי את מקומי



ואם למישהו עברה המחשבה

יש שם חיבור לאייפון 

ואנשים שצמאים לאהבה.


 

נכתב על ידי Indefinite Spirit , 21/4/2017 14:35  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



משליטים סדר ונפשות רועשות אל מול סתימת פיות


שומע? הצליל הארור של אותו מקצב לא מרגיע, גורם להזיע, פרופורציות נכנסות ויוצאות והצליל החודר הזה שמשתלט לך על המוח ולא נותן מנוח.

 

שקט.

 

שקט של רחמים. רחמים עצמיים על המקום שאליו הגעת, כל אותן המשימות שלקחת רגע כדי לכתוב אותן מסודר, מ1 עד 14. ממשימות של הרגע ועד לכאלו שישרתו אותך לעוד שבועיים. 

לו״ז קדימה, זו התשובה לכל. לחיים הגיוניים, מסודרים, נקיים, בעלי עתיד ששווה לפחות ארבעה חדרים בדירת פנטהאוז, ובת זוג מחושבת להפליא, שתבחר חברת ביטוח אחרי בדיקות מקיפות בכל היצע שרק תמצא. מחושבת.

 

הרי זה פשוט כל כך לכתוב טקסט שימלא אותנו מוטיבציה. נותן את הכוח לקום ולסמן וי על כל החישובים שהעסיקו אותך, אלו שבעזרתם תצא עשר. היישר לעולם. אחרי חישוב ניצול זמנים בעל הישגים מרשימים, וקריאת ספרים מעשירים.

 

או שהם נותנים מוטיבציה לשים פליי על עוד שיר של להקה מוצלחת, שעשתה את דרכה להצלחה דרך חוסר הצלחה בחיים, פה ושם סמים- והמוטיבציה לסיים עם כל הבולשיט נחשפת.

תחושת החוויתי כבר מספיק בחיים כדי להבין שזו הצגה. אפילו את האודישן למגמת תיאטרון אי שם בכיתה ט׳ לא עברתי, אז מי לעזעזאל מינה אותי לשחק בחרא הזה שנקרא חיים?????

 

אחרי מסיבה מוצלחת שהשאירה אותך מחוסר קול ליומיים הקרובים (רגעי אושר קטנים שמאלצים אותך לא לדבר עם בני תמותה לתקופה כה ארוכה, היא מבורכת ללא ספק), ניסיון כושל להתחיל עם בחורות שללא ידיעתן נחקרו מכף רגל ועד ראש, כולל תגובות למקרים חברתיים, ותמונת פרופיל בפייסבוק- כפונטציאל לבת זוג לחיים, או רק לתקופה של כמה ערבי חג וארוחת שישי אצל ההורים. מחזירים אותך הביתה אחרי מאנץ אצל ערבים ביפו (כי רק הם פותחים בשישי בערב, ו גם רוצים שלום, או כסף. סיים שיט).

 

שוכב במיטה, בדיוק באמצע, כדי למלא את החסר. בלב. באשכים. חושב על מלא דברים בו זמנית, ואז על העבודה היפה שנתת, בתור גבר, לחשוב על כמה דברים באותו הזמן.

ספק אינטיליגנט ספק משוגע אתה אומר לעצמך, מנסה להרגיע את הרוחות שבראש, על כך שדיברת הרגע לתוכך.

 

תוהה על התועלת בחיים ובאהבה, ואיזה חתיכת בן זונה. כן, הוא בן זונה.

 

זה ששם בפרסומות לסבון אישה מהממת להפליא, נהנית תוך כדי סיבון עצמה, ואתה חושב על הפעם האחרונה שעשית סקס, וכמה אבק הגיע רק בעקבות המחשבה.
 

בן זונה מי ששם לעצמו מטרה ועומד בה, אבל לא אלו הנורמלים המתקשים. אלו שלא מראים חולשה, אף פעם לא אוכלים את החרא.

בגללכם. בגללכם אני מרגיש רע בכל פעם לפני שאני ניגש לבחורה, מנסה לדמיין את עצמי בקיץ 2013, אלוהים כמה בחורות נפלו לרגליי, למשמע איזה שיר מעפן שהייתי מנגן על הגיטרה, שיר קליט. שיר אמ.טי.וי מה שנקרא.
 

לעזעזאל עם כל מי שעושה כסף מיופי שיניים לבנות וקצת ביטחון עצמי.
 

לעזאזאל עם פוליטיקאים שעושים מאיתנו צחוק וכסף, ואלו שמזבלים בשכל שלא הכל קשור לכסף. הונאה.
 

״זה אהבה וכוחות עצמיים״

 

אין לי כלום. לי אין כלום. יש לי השכלה שעלתה לי בכסף ובבריאות, שלאחריה לא נתקלתי בשום הזדמנות נהדרת להתחיל את החיים הגדולים, או באשת חלומותיי שהייתה אמורה לחכות לי ישובה על ספסל הלימודים. כזאתי מדהימה, יותר יפה מגברת פרסומת, מצפה לשמוע את כל מסקנותיי שאספתי בתלקיט, לאחר חצי שעה מינימום בבית שימוש, או מחשבות לפני השינה, בדיוק כמו עכשיו.

 

אז כוסאמו עם התזה העסיסית של העולם, זאת שניסיתי להתנגד לה בכל עורקיק מגופי.

זאת שגרמה לי לחרוק שיניים ולגלגל עיניים למראה אותם מבזבזי הכסף המורעבים והמתחבקים- זוגיות.
 

קשה! כן, קשה!!! קשה לי שאין שפתיים לנשק וגב לשרוט, דעה שונה להכיל ומבטים סתומים של החלפת דעות שקטה, שנויה במחלוקת, שיוצרת את התשוקה ולא משנה כמה אמרתי שאני שונא את הקוצי מוצי המזדיין הזה, שילך לעזעזאל, חתיכת דוש בן זונה. אתה והציפיות שלך מהלבבות הדומים והרגשות האובים של כולנו, תחת כל השלטון הזה. אני אמצא לי משהי ויחד אנחנו נמרוד ונתמרד. אתה עוד תראה.

 

כמו מולקולה זעירה, שכמעט דרכו עליה מבלי משים, אני עושה את דרכי בעולם. עוד אטום נוסף, שעושה רעש בינו לבין עצמו לבין העולם החירש והמייגע.

 

אחריי אינספור אפצ'ים, שעברו לכאלו ברצץ, דף המשימות נמצא, חבוי מתחת למיטה.

דף מקומט, מעלה אבק.

לבנתיים סימון וי אדום גדול ובוהק התנוסס על אחד חלקי ארבע עשר הריבועים הקטנים האלה שבין משימה למשימה הופכים לאיזשהו קשקוש, בין אליפסה לפטריק. ובכן, סיימתי את הספר. ספר החוקים הנפלא של מרפי, שממחיש לנו בדיוק עד כמה אנחנו צפויים בציפייה הכי לא צפויה אשר קיימת.

כל עוד זה קורה במצב מאונך למזרן. זה קורה.

 

יום אחד ישימו את התחת שלי בפרסומות לXL. וגם אני אהיה מליונר.
 

אל תחרטטו אותי עם משפטי מוטיבציה יפים, לך תצא אתה לטרוף את העולם, ילד.
 

וכשאתה חוזר, תגיד לי מה המסלול המוצלח.
 

נכוויתי וקיוויתי, והאמנתי ופישלתי, והשתייכתי לשם ולכאן, ועשיתי דאחקות עם אנשים שלא אשמע עליהם עוד לעולם, ואכלתי מלא אוכל שראוי להערכה, וצחקתי עם עצמי מול הפלזמה בסלון, אחרי שהייתי בהפגנה למען הצדק והסדר.
 

אוי, הסדר הזה שאני כל כך מתעב. זה שקיים, שתמיד צריך לתקן או לשנות, אבל מה, תמיד צריך להשליט אחד. ואז מגיע זה עם החינוך הטוב שאבא שלו רופא והבריחה היחידה שלו מהחיים הפרפקציונליים זה הסיגריות, לוקח הכל לידיים שלו ותוקע בך מבט של יאללה רבוטה.
 

ואתה, שבור זין, מתוסכל ממחשבות על סודות העולם בגיל כה מוקדם. על היום בו הורידים והעורקים ישכחו לתפקד, תאי העצב יבגדו בך ואתה תשאר שכוב מתחת לאדמה, אכול על ידי זוחלים שעליהם למדת לבגרות בביולוגיה, עם מצבה יפה וססגונית שבה רשומים תאריכים וברכת הדרך לעתיד.

ואתה תנוח שם, אחרי חיים ביקום תחת סדר של טייקונים ואנשי הפקה, לעוד סדרה על טייקונים ועל ההשפעה של הכסף שלהם על הכיס שלך.
 

וכל החרא הזה גורם לך לצחוק אחרי שניסית טיול ביבשת רחוקה ועיצוב אישיות בליווי גיטרה בבית חב״ד של קרית ארבע, והכל לפתע מאיץ בך לצחוק ולחייך, לצבור זכרונות ושריטות בגב מהסקס.
 

אתה לוקח נשימה ומבין שאין דרך אחרת לחיות כרגע את ההוייה. לוקח את עצמך לאימוני גלישה בים, ספורט לבריאות ולבנות, ומשהו טוב לנשמה.
 

משתדל לא לחשוף מהאישיות המתוסבכת, גם לא לעיני מראה.
 

במבט עייף ומזיע למראה, אתה מטיף לעצמך לסמן ויים אדומים וישרים על דף הבושה, הדף שרוקד טראנסים, לא יודע מהי מנוחה. ויים כאלו שמרגישים נפלא בעת סימונם, בתוך משבצת משורטטת ודף נקי מכל פירור אבק, ייאוש, או רצון לברוח לאוסטרליה.
 

לבסוף שוטף את מוחך בכל בוקר,עם קצת סבון פנים בניחוח ורדים וסרטוני מוטיבציה בסגנון ארנולד שוורצנגר.
 

חוזר על המשפט ״האושר בדרך, עוד אהיה מאושר״ תוך הבנה וגיחוח, על המוח הקטן בעל הפוטנציאל למרמה שהוא העניק לנו. בשקט. שקט של רחמים. אתה מחליא את עצמך לפעמים. העיקר שהעורקים עוד עובדים. ואתה מחייך לעיתים.

 

אל החיים.

נכתב על ידי Indefinite Spirit , 13/4/2017 23:38  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  Indefinite Spirit

בת: 19




הבלוגים הקבועים שלי
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , פילוסופיית חיים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לIndefinite Spirit אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Indefinite Spirit ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ