לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

סוד תורת הגעגועים

כָּל הַנְּהָרֹת הֹלְכִים אֶל הַיָּם והְַיָּם אֵינוֹ מָלֵא כִּי כָּל הַנְּהָרֹת חֹזְרִים אֶל הנְַּהָרֹת. תַּאֲמִינֻ לִי. זֶה סֹד גּאֵֻת וְׁשֵפֶל. זֶה סֹד תֹּרַת הַגּעְַגֻּעִים.

כינוי:  Phantom Pain

בת: 30





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

5/2016

איך זה נקרא?


פעם שמעתי על המושג 'כאב פנטום'.




תחושת כאב חדה הבאה בעקבות איבר קטוע.
אדמירל בריטי, מצבאו של נפוליאון תיאר את כאב הרפאים של ידו הקטועה כהוכחה לקיומה של הנפש,
הרי אם הוא מרגיש בכאב של ידו החסרה, הרי שקיומו עולה על קיום הגוף לבדו. 



יש מי שלוקח משככי כאבים לעמעם את עוצמת הכאב 
ויש מי שעוצם את עיניו חזק, צולל מתחת למים וממתין עד יעבור ויעלם הסבל.

בין כך ובין כך, החוסר ישנו. 

אֵיךְ נִקְרָא שֶׁאֲנִי מְקַבֵּל מִכְתָּבִים מֵהַבַּיִת,
וְהַבַּיִת אֵינֶנֻּו?
אֵיךְ נִקְרָא שֶׁאֲנִי מְקַבֵּל מִכְתָּבִים מֵהַבַּיִת,
וְאִישׁ לֹא חַי?

אֵיךְ נִקְרָא שֶׁמֵהַבַּיִת כּוֹתְבִים לִי,
וְהַמִּכְתָּב לֹא נִכְתַּב?
וְהַמִּכְתָּב לֹא נִשְׁלַח?
אֵיךְ זֶה נִקְרָא? 

|אבות ישורון|

זכרונות, מחשבות ורגשות שאין להם ממשות בעולם הזה, עדיין כואבים,
כמו כף יד קטועה המנופפת לשלום מהבהובי האתמול ואיננה.
הפצע פתוח, ולעולם כך יהיה. הגעגוע לא חדל מלהתקיים בנו, הזמן לא מרפא ולא משכיח,
הוא רק מערבב אותנו עם פיסות החיים ופועם בנו בצורה שונה בכל פעם.

העולם הוא צעקה גדולה. לא, שאגה אדירה של סתירות חדות שאינן מקהות עם השנים.
כאילו אנחנו האוויר המתמלא בין 2 קירות, מתנועעים, רועדים, רוקדים במחול אימים הנקרא מציאות.
איך זה שמהבית כותבים לי כשאין לי כלל בית? איך זה שקיים יש ובתוכו מצוי האין?
איך זה שאנחנו ממשיכים להתקיים בתוך כל התוהו הזה?  

ואולי, אולי כאן, בתוך כל היש-אין הזה נמצא הכל.
כאבי הפנטום הבאים והולכים מלמדים אותי שיש בי נפש.
הצעקה הגדולה מורה לי על הלחישה האדירה ועדינות החיים.
כל אלה מלמדים אותי על עולם שמחריב את ביתי בכדי לבנות בית חדש ומייצר ללא הרף את המתח בניהם,
עולם המאפשר לי לחיות בין עולמות, המלמד אותי שגם לאחר חורבן בית או איבוד כף יד,
ניתן להמשיך ולקבל מכתבים ונפנופי אהבה ושלום.

עולם המחייב אותי לחיות ולא לחדול, כי במותם ציוו.


 
נכתב על ידי Phantom Pain , 4/5/2016 21:34  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





39
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , תרשו לי להעיר , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לPhantom Pain אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Phantom Pain ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ