לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


הלב שלי כאן, פתוח ופרוש בפניכם. בבקשה.

Avatarכינוי:  לולאה

בת: 21





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2017

שלום לחבר החדש


כמות האנשים שמכירים אותי וקוראים פה גדלה וגדלה
הגענו ל:7
7 זה ממש הרבה
במיוחד לבלוג שומם שכזה.
אז קיבלתי סכין בלב מהיזיז, שהחליט לחדור לפרטיות שלי ולחפש אותי
והרי שמצא
כל הכבוד
שלום!!! ברוכה הבאה!! מגיעה לך קבלת פנים לא? 

אבל זה כנראה מגיע לי כן נכון? כי אני לא מושלמת ויודעת להתנהל באופן הכי טוב עם כל אחד, אז מגיע לי שיפרצו לי לפרטיות בצורה הכי בוטה וחסרת כבוד שיש.
למה החברה הכי טובה שלי משלה את כל הידידים שלה וגורמת להם להתאהב בה, נשארת בקשר ובאותה הקרבה למרות שהיא יודעת כי נוח לה, והיא עדיין מיסיס פרפקט... ואני נכנסת ליזיזות שהבחור מפתח אלי רגשות ואני יוצאת הזונה הגדולה?
מגיע לי
שיחרדו לי לנפש
למחשבות
לנשמה
אני מצטערת שאני סומכת על אנשים

שאני פותחת מהלב זה הרי אף פעם לא מספיק, תמיד נקח כף ונחפור לה בעצמות כדי שנהיה שבעים.

מזל טוב, נתת לי עוד סיבה לא לסמוך על גברים
נתת לי עוד סיבה להרחיק ולא לגעת
ולא לתת להתקרב.
אני אספר לך עוד סוד, כיף הא? לקרוא את כל מה שאני לא אומרת? כשהייתי קטנה אבא שלי היה אומר לי שאני אשבור לבבות כשאגדל, וכל כך פחדתי לפגוע שלא הרשתי לעצמי להתקרב, כמישהו רצה אותי כל כך פחדתי לפגוע שברחתי. ועם השנים סיפרתי לעצמי שמותר להתקרב, גם אם את לא יודעת מראש אם תרצי או לא.. ולא הכל באחריות שלך.
ועדיין, תמיד אני מנסה
תמיד אני חוששת, תמיד אני מגוננת.
אני לא מושלמת, אולי יכולתי להגיד משהו, אולי יכולתי להיות יותר ברורה.
אבל מצטערת, זה לא תרוץ, וזה לא מה שמגיע לי.
מגיע לי יותר טוב.
מגיע לי שיכבדו את הפרטיות שלי.
השחטת עוד קצת במקום מפלט המסכן שלי שגם ככה גסס, עד קצת ועוד קצת.
בא נגיד הערה על החתך בירך ותשרוף אותי עוד קצת מבפנים..

לכל הקוראים המכובדים, שאוהבים כל כך לקרוא את זוהמת המחשבות שלי
כי אתם יודעים מי, וזה הרבה יותר מעניין כשיש פנים מאוחרי המילים
אני אולי לא אומרת לכם לא לקרוא פה
כי ברגע שדרכתם כבר השמדתם, אז זה לא באמת משנה
וחלק לא באמת אשמים, חלק הכרתי בדרך, חלק שאלו לפני שהם מתפרצים
רק שתדעו
שגם ככה אין לי הרבה, ואתם זיהמתם לי את המקום היחיד שאמור להיות שלי ורק שלי.
בברכה, תכנסו, תרבצו, תילשו בחומר, תשננו את המילים
אין לי הרבה לתת
קחו כל מה שאתם רק יכולים.

מזל מזל מזל שאני כבר לא מקשביה לאף אחד חוץ ממה שאני יודעת בלב שלי, כי אחרת הייתי באמת לוקחת את האשמה שאתה ככ רוצה להדביק לי(אתה לא כועס אבל תרצה לי על כמה שאני לא בסדר,ואיך פגעתי בך ואיך היית מסוגלת? ). אתה חוזר על ותיקים ממך, מצטערת אבל כבר לא מקשיבה על מה שבחורים אומרים לי על עצמי.
ואולי אני עכשיו גסה ואאגרסיבית ולא מתחשבת ברגשות, אבל גאד כל כך הייתי למרות כל הקטעים שלך, אז מצטערת יש גבול לכל תעלול וגם לי נגמרת הסבלנות, ואני כבר לא אמשיך להתנצל כשדורכים עליי.
אני אעמוד על שניים ואצעק.
אעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע! 
אף אחד לא דורך עלי יותר
נפלת על תקופה לא טובה
אני חיה וזעומת
כבר לא עדן שאומרת שהכל בסדר, שותקת כשמעליבים אותה, תמיד תגונן ותחמיא לא משנה לא משנה מה 
אולי כמה חראות לפני היית מקבל עכשיו מילים חמות והתנצלות מעומק ליבי
אבל דרכת עליי
וזה כבר לא עושים. 

מה עושים עכשיו?
כלום
עשית מספיק.  

(בכוונה ביקשתי שלא תשלח לי הודעות יותר עוד לפני פרסום הפוסט

תתפלא הוא לא בשבילך
באהבה
עדן) 

 עריכה: אני ממש גאה בעצמי שצעקתי עליו. אני כבר לא עדן של פעם, ועדן של פעם אללה והכל כן? בעולם אוטופי שאנשים לא מרשים לעצמם להתנהג אליה חרא כי היא כל כך טובה.

פעם הייתי שוחה בחרא ואומרת לכולם כמה הם טובים, וגם מאמינה בזה.

אני אוהבת את העדן החדשה, למרות שהיא קצת מלאה בזעם כלפי הסביבה היא לפחות לא תספוג עוד שום דבר מאף אחד.

נכתב על ידי לולאה , 26/4/2017 04:42  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כולי שלך


מה אם
מה אם רק אם אולי
ורק אם אלחש את זה בסוד
ואולי
אם רק
אתן לעצמי לחשוב אולי
אולי
אתה כן הרגשת בדיוק את מה שאני הרגשתי כשנכחנו שם
אם גם בשבילך הגופים סיפרו סיפור
עלי ועליך ועל מה שבאגדות היו אומרים "היו היה"
מה אם
אתה לא שואל עלי
אתה מפסיק כשזה נהיה אישי-

כי
אני נוגעת בך? וזה מפחיד
וזה רחוק מדי?
מה אם
זה לא רק סקס
אם זה היחסי מין שאני נכחתי בהם, נכחת גם?
מה אם אתה משתוקק לגעת בי, כמו שאני בך
והריח כן הריח שנחתם באפי, שלי גם נחתם באפך?
מה אם
זה נכון?
מה אם אתה אמת? לא פרי דמיוני, לא עוד סיפור משוגע, לא עוד צורך לא עוד אגדה?
מה אם
רק אם
ולו רק
שגם אתה חושב עלי כשאתה נוגע בעצמך לפני השינה? 

שיחררתי ונאחזתי בחבלך שוב, מדמינת אותי שם לידך, מסתכלת למעלה לדמותך ושוב מתמגגת רק מהנכוחות שלך כאן, מתמוגגת מכולך. אתה פנטזיה מתוקה, כמעט כאן, מחזיק בחבל מהקצה השני מושך ומשחרר ואני קמה ונופלת עם אחזתי האיתנה שלא משחררת מהחבל, לא משחררת ממך. אתה דקות ספורות, או אולי שעות וימים קרוב, כמעט קרוב מדי שאשכח לשחרר בזמן. עוד רגע, עוד יום, שסופר עוד יום ואתה תהיה כאן.
אני מחפשת שיר שישמע לי עליך,
תשיר לי עלינו בסדר?
אל תכאיב ללב הפצוע, תן לי רגעים של מנוחה.. זאת אני שבונה ובונה אני יודעת אבל מה אם רק אני באמת יכולה להיות שלך?
אני אסירת תודה על שהית רעיון, חבל, בימים סוערים של חוסר תקווה
תהיה עכשיו עוגן, תתן לי עוד רגע מתוק, תן לי להאמין שאני ראויה לך.
תסתכל עלי כאילו איני טובעת, נשברת, נסדקת.. אלא ככל מה שליבך רצה
תזכיר לי שאני יותר מקיימת
אני מישהי
מישהי שמישהו כמוך יכול אפילו לחשוב לרגע שהיא יותר ממדהימה. 

מה אם
מה אם רק
השעות יהפכו לימים
ואתה תהיה כאן, תחזיק לי את היד?
האם ליבי ישבר?
האם אגלה שהגיבור שלי הוא בכלל אחר?
עוד מעט הפנטזיה תהפוך לימים שיהפכו לגופים פועמים שפועלים ביחד על אותה מיטה שעכשיו ריקה.
אתה תהיה כאן, אבל מי בעצם אתה?
והיכן אהיה אני?

אני חושבת שזה אמיתי, רק שתדע. אתה הכי אמיתי שידעתי מזה תקופה.. בא נהיה סיפור אהבה לא אפשרי, יותר מסטוץ חולף בערב קר, נהיה מה שהיינו ואפילו יותר, נהיה מה שצריך בכל מקום בעולם.
תודה על שאתה עדיין כאן, גם אם זה לא באמת, גם אם זאת רק עוד הודעה ריקה.
אתה חושב עלי עכשיו? אתה חושב עלי אח"כ?
האם עולה בראשך בכלל המחשבה
שיש מישהי, אלפי קילוטמר הרחק,
שהיא כבר ממזמן
אם רק תושיט יד ותקח
כולה אבל כולה שלך. 

(אני רוצה להגן על עצמי מהאכזבה, וכולם אומרים לי לא להפליג כל כך רחוק בדמיון על מה יכול להיות איתך, אבל הספינה כבר הפליגה ואני איתה בדמיוני שם נוסעת להודו כדי להיות איתך. כולם רוצים לגונן עלי, את עפה גבוהה הם אומרים שלא תיפלי ותקבלי מכה.. אבל אני כבר מזמן שם בעננים משקיפה על דמותך, כשתקטוף ממני את כנפיי אפול אבל בלב שלם שנתתי לעצמי לרצות שוב, לחלום שוב, לספר לעצמי סיפור אהבה בלתי אפשרי שיסחוף אותי ויעיף אותי הרחק מהארץ היבשה והחמה הזאת. אני כבר מזמן נתתי לעצמי לרצות, ולכבול את המילים לא יעצור את פרץ הדם שיצא מהחבלה. זה רק עוד דרך להגן על האגו, על הנסיון לשלוט בכל מה שהוא לחלוטין חסר שליטה. אז אני נוגעת בעצמי וחושבת עליך, זה אומר כל מה שאפשר לבטא במילים ויותר, זאת אני מתמסרת לך. וכנראה שיהיה קשה, אבל אלו ימים אחרונים שניתן בפניי לחלום מי אתה, ומי אנחנו, אז אני אכתוב עליך עד שהמציאות תכתוב את עצמה.)

נכתב על ידי לולאה , 26/4/2017 02:11  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לקום


התאפסתי על עצמי והתנצלתי בפני המנהל והאחמשית שהברזתי ממשמרת בלי להגיד.. להשאיר את זה לא פתור רק היה מכניס אותי עמוק יותר ויותר לחרא כי האשמה מחלחלת בלי מאוד מהר ומכניסה אותי למצב של שיתוק.
אני לא ממש יודעת מה לעשות עם הבלוג, זה כבר נראה כמעט מטומטם להמשיך לכתוב בו ומצד שני אני לא יודעת דרך אחרת ואני לא רוצה להתחיל לחפש ולהסתגל לבית אחר. הכל פה כבר מזוהם, לאן שאני לא פונה דברים קשורים אליו.. אני צריכה מקום נקי לחלוטין שבו אוכל להיות באמת באמת ניטרלית למרות שאני ממש משתדלת ומצליחה לא לתת למחשבות על מי קורה לשנות משהו, כי למעשה הן לרוב בכלל לא שם.
אבל, אבל אבל עכשיו אני יודעת, ולדעת זה קצת שונה.
יש החלטות שאני רוצה לעשות- כמו למצוא עבודה במקום פשוט ולעבוד רק פעם בשבוע בבר.. ראיתי שבחנות חיות מול הבית מחפשים עובדים, ומצד אחד זה קצת מבאס להרוויח מינימום כשגם בבר וגם בדיילות אני מקבלת אחלה כסף. כבר נרשמתי לעבודה בדיילות חודש הבא, ורק אחרי שהתבאסתי שזה רק 36 לשעה וכנראה יקפיצו בנות אחרות ברגע האחרון ויתנו להן יותר, אז קלטתי שאני פאקינג עובדת באוניברסיטת ת"א בחילוק פליירים של יום הסטונדט, זאת עבודה כזאת חמודה שהייתי מסכימה לעבוד בה גם בפחות.
החלטתי שאני גם עושה ראסטות, יש לי קטע כשאני במשבר לגזור את השיער, אבל אני מניחה שגם שינוי קיצוני תופס.
 בקשר ליזיז אני פשוט לא מצליחה להחליט כי מצד אחד הוא היה גם עכשיו הכי מבין ומתחשב ורגיש, ואין לי מושג איך הוא ידע איך להגיב בלי לחוות את זה איתי כבר בעבר.. אבל זה היה ממש יפה. מצד שני גאד כמה אני יכולה להיות תקועה על בחור שאני לא באמת רוצה? זה נחמד שהוא כל כך מדהים אבל אני צריכה להרגיש ככה.
הכי מצחיק שהבחור בהודו שלח לי אתמול הודעה כשהפלאפון היה סגור.. הוא שאל מה קורה, ואני לא יודעת מה לענות לו. סתם אני כן, התשובה היא "הכל טוב מה איתך" מה ? בכלל לא שקלתי להתאבד, או חתכתי את עצמי בירך והכל ממש מושלם.. הוא מגיע עוד שבועיים, שבועיים זה לא הרבה זמן. אני מדברת איתו 8 חודשים, פאקינג 8 חודשים, ואין לו או לי מושג מי אנחנו הכל בשביל שכשהוא יגיע לארץ הוא יוכל לזיין אותי. הריי עוד שבועיים אני מקבלת זין, כל כך מרגש שאני חושבת שאני אתחיל לבכות. למרות שזה תכלס כן, גם עם ההבנה שלא יצא מזה כלום לפחות סוף סוף אני אשכב עם בחור שעושה לי משהו, זה שהוא אחריי שבועיים יטוס לעוד חצי שנה זה כבר עניין אחר.
אני ישר חושבת על לעשות דברים, כי לעשות דברים זה אומר לא להמשיך לשקוע.. מצד שני לעשות דברים זה גם להמשיך כאילו הכל בסדר, והכל לא בסדר. העניין הוא שהאופציות היחידות שלי הן- 1. לשקוע בכלום ולהרגיש חרא 2. למצוא תעסוקות ולשכוח שחרא. אני לא אוהבת לשכוח אבל אני גם לא אוהבת לסבול.. אני חושבת שאני בעיקר צריכה להתחיל להתמקד בהווה ולא בעתיד; לטוס להודו זה נהדר אבל אני צריכה למצוא משמעות ועניין גם בעכשיו, אני צריכה להתחיל להרגיש את השינוי שתלוי בי. אני צריכה להפסיק להתקמצן על הכסף, ולבזבז אותו על הדברים החשובים- אני. אני שותה, אני מטיילת, אני מעשנת, אני נוסעת.. אלו דברים שבסדר להוציא עליהם כסף. וגם אם אבזבז 150 שקל על אלכוהול בערב אחד, אז בא נעשה שזה יהיה ערב ממש טוב. אני רוצה להשתכר ולרקוד וצרוח ולחיות כאילו הסכין על הוריד וזה או שעכשיו יהיה ממש נהדר או שאני פורשת.
לפעמים אני מרגישה כל כך ריקה ודפוקה, ולא מספיק טובה אבל אני כן חזקה. אני חזקה כי אני שורדת את כל החרדות והדיכאון, ואני שורדת את הניפלה וישר קמה, וממשיכה, ובודקת אני חזקה כי נפרדתי ממנו (וזה דרש ממני להיות ממש חזקה) אני חזקה כי אני לבד ואני מצליחה להחזיק את עצמי בלי עזרה של אף אחד, ובלי לבכות לבחור בלילה ואני חזקה כי אני שורדת- גם אם יש לי נפילות וגם אם אני מתאכזבת מעצמי או מאירועים.. אני לא יכולה להיות הכל - אני לא דברים מסוימיים וזה בסדר. ויש לי חברות שדואגות לי, ושיעשו כל כך הרבה בשבילי שזה מדהים.
ואני אמשיך ליפול ולקום
וליפול ולקום
ואולי גם מתישהו לא אקום, אבל זה לא כי אני לא חזקה.. זה כי גם לאנשים חזקים יש גבול.
אבל אני יותר מהכל צריכה לזכור שאיך שאני, זה מספיק טוב.. עם כל הטוב והרע וכל הבאמצע, והשדים והפחדים וגם יש את כל מה שטוב, ויש טוב המון טוב.. גם אם לפעמים אני לא מצליחה לראות אותו בכלל.
ואני מקדישה לעצמי שיר מקסים מאחת הסדנאות בזורבה:
 
(בואי עדן, אני אתן לך יד, אלווה אותך, נקום ביחד. הכל בסדר עדן, אני כאן.. את מסוגלת)

נכתב על ידי לולאה , 24/4/2017 23:17  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  


© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללולאה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על לולאה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ