לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אין



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

6/2019

חוסר צדק.


רע לי עם זה שהאנשים שפגעו בי מחייכים ואני סובל.


 


עצם העובדה שזה ככה, זה אחד הדברים הכי גרועים שאני מרגיש. מבחינתי מי שפגע בי ועשה לי רע, צריך לסבול כל החיים. אלה שפגעו בי צריכים לשלם על המעשים שלהם, והם לא. הם ממשיכים הלאה כאילו כלום לא קרה. זו הרגשה נוראית.


 


אני לא פגעתי בהם בצורה משמעותית, אבל הם השאירו בי פצעים. העולם הזה פשוט לא צודק אם הם שכחו מזה כבר ואני זוכר את זה כבר 10 שנים.

נכתב על ידי , 10/6/2019 19:34  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אני נאכל מבפנים.


גם אם אני אהיה בחברת 300 אנשים, אני ארגיש בודד.

 

לא יודע להסביר את ההרגשה הזאת, אני מרגיש כאילו אני מת מבפנים. כאילו הרגשות שלי כבר הפסיקו לפעול, הכל כבה, הכל ריק מבפנים. נותרו רק כעס ושנאה. נותרה רק ריקנות.

 

כלפי חוץ אני משדר לכולם שאני בסדר, שאני מאושר, שאני שמח, אבל אני לא. אני פשוט בסטטוס קוו. לפני מספר שנים היו לי התקפים של חרדות, דיכאון ו OCD, היום יש הקלה כי אין את זה, אבל יש ריקנות. אני לא יודע אם הכדורים שאני לוקח באמת עושים לי טוב או שזו רק אשליה. 6 כדורים אני לוקח כל יום. ואני יודע שבלעדיהם סביר להניח שהייתי במצב של התקפי חרדה \ דיכאון \ OCD, אבל אולי הייתי מרגיש משהו? אולי משהו היה מצליח לרגש אותי? כי אני לא מתרגש מכלום. קראתי קצת על הכדורים ועל ההשפעות שלהם ויש הרבה אנשים שממליצים לא לקחת אותם, אבל הפסיכיאטר הוא אוטוריתה והוא רופא ולכן אני סומך על שיקול הדעת שלו. יכול להיות שאני טועה בזה, יכול להיות שאני צריך להפסיק לגמרי עם הכדורים האלה ולהרגיש גם סבל אם צריך. הבעיה היא שאני כבר רגיל לזה. אני זוכר מה קרה כשיום אחד לא לקחתי, פשוט התחילו לצוף חרדות ובעיות. אני לא יודע מה לעשות, קשה לי להודות בזה שאני צריך עזרה. ניסיתי פסיכולוג אבל זה לא עזר לי כלכך, אני לא יודע מה אני כן צריך. אני פשוט רוצה לחיות כבר. נמאס לי להיות חי אבל מת מבפנים. אני רוצה להרגיש.

 

לפעמים אני מרגיש ששום דבר לא יעזור לי, שהעולם סוגר עליי, שאין תקווה. זה גומר אותי מבפנים. אבל בחוץ אני מחייך כאילו כלום. נמאס לי לשקר לעולם. לפעמים בא לי לצעוק ולומר לכולם שאני מרגיש רע. אבל אני יודע שאז יכול להיות שיהיה יותר גרוע. אני מבולבל.

נכתב על ידי , 9/6/2019 22:22  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חוסר מוטיבציה.


בימים האחרונים אני חש ירידה משמעותית במצב הרוח שלי.


 


קראתי קודם משפט "Dont let yesterday take too much of today", אני חושב שאני פועל בדיוק ההפך. אני חי את העבר, אני מרגיש כאילו דברים שקרו לפני 10 שנים עדיין מנהלים אותי. יש דברים לא סגורים. יש הרגשה של חוסר צדק. ויש לי בעיה משמעותית עם חוסר צדק, כי כמעט תמיד חשובה לי האמת.


 


אני נזכר ברגעים הקשים שלי. כשהייתי בתחתית. הייתי מלא שנאה, ואני עדיין מלא שנאה. כלפי אנשים שעשו לי רע ועכשיו הם מחייכים. אני שונא את התחושה הזאת. יש משפט שאומר "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו", אני לא צדיק אבל מרגיש שזה ככה. אני לא עשיתי דבר רע משמעותי לאנשים שפגעו בי כלכך, ואני נשארתי עם פצעים והם המשיכו בחיים שלהם כאילו כלום. אני יודע שחלק יגידו לי שצריך להתגבר ולהמשיך הלאה אבל אני לא מצליח. אני רוצה שמי שעשה רע - יסבול. ככה צריכים להיות החיים. אנשים רעים שעשו מעשים רעים צריכים לשלם על הפשעים שלהם. ובמקרה שלי זה לא קרה.

נכתב על ידי , 9/6/2019 20:09  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי: 

בן: 30





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לDoni 22 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Doni 22 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ