לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

רעש




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2017

זה לא הוגן


כלום לא הולך לי.

אני מרגישה כאילו כל העולם נגדי.

ישבתי עם ההורים באוטו והם לא הפסיקו להתווכח, אמא התלוננה על כמה כואב לה הכל

רציתי רק לבכות, עצרתי בעצמי.

אחר יצאתי לטיול עם הכלבים עד לגן השעשועים והתנדנדתי בנדנדה הכי חזק שאפשר.

דמיינתי את עצמי עפה, קופצת, נפגעת..

ואז קיוויתי שתבוא חללית ותקח אותי להרפתקה בחלל, קצת כמו בשומרי הגלקסיה,

בהשפעה מהסרט מלחמת הכוכבים שחזרנו ממנו לא מזמן.

המוזיקה צעקה באוזניי.

היה שיר שמתאים בול למצב הרוח.

הייתי אצל הפסיכיאטר אתמול בפעם השלישים והוא נתן לי כדורים חדשים.

רשום עליהם בבירור לא לתת לאנשים עם מחשבות אובדניות. אבל יודעים מה?

הוא לא שאל אותי. הוא לא שאל עם אני חושבת על מוות.

רק לילה לפני דמיינתי איך אני תולה את עצמי מהפרגולה ועם איזה חבל. איך מוצאים אותי אחר כך.

והוא לא שאל ואני לא הייתי מסוגלת להגיד לו.

אמרתי לו רק שהיה לי חודש רע מאוד. שאני חושבת על לפגוע בעצמי (ומיישמת).

אבל לא שאני רוצה למות. לא שאני חושבת על למות כל כך הרבה.

נכתב על ידי Noises in my head , 13/12/2017 21:12  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



איזה באסה


לא יהיה עכשיו איפה להתלונן. ולבכות. ולכאוב.

זה מעצבן ומטריד.

היה לי נוח וממש הייתי צריכה את זה בתקופות הקשות..

אני בוודאי לא אצליח להתחיל מחדש במקום אחר.

לא ממש מכירה מקום אחר.

זה ממש מדכא..

 

נ.ב

לא יודעת האם אני מעוניינת לגבות. בשביל מה?

נכתב על ידי Noises in my head , 8/12/2017 00:19  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  Noises in my head

גיל: 26




הבלוגים הקבועים שלי
1,865
הבלוג משוייך לקטגוריות: מתוסבכים , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לNoises in my head אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Noises in my head ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ