לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

בטא חיובי


בטא חיובי הוא מושג שלמדתי להכיר לפני מספר שבועות.. אני עוד בשלב שאני מנסה להבין ולהפנים שבוטן שלי בא לעולם ומה זה אומר הריון ראשון.. בת 30 קריירסטית, ששואלת מלא שאלות ומבטיחה לספק גם לכן את כל התשובות.. מוזמנים להצטרף למסע שלי

כינוי:  boten262

מין: נקבה

תמונה




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2016    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 




הוסף מסר

9/2016

להכין את המלווה


אחרי ששפכתי את הפחדים והצלחתי להתמודד איתם, הגיע הזמן להכין קובץ תשובות למלווה. 

 

בחדר לידה פונים אל היולדת כאילו שהיא מסוגלת לענות על השאלות, וביננו זה כלכך לא מתאים, מצד שני הצוות הרפואי צריך את האינפורמציה אז מה עושים? מכינים מראש תשובות למלווה או במקרה שלי לדול האישי שלי בעלי, כך שבזמן הצירים הוא יתמודד עם השאלות ואני עם הצירים. 

נשמע פייר לא? 

 

אז אומנם אנחנו מצפים מהפרטנר שלנו באמת לדעת הכל, אבל כשהשאלות לא מסתכמות בצבע אהוב, דמות לחיקוי, ארץ אהובה, שם אהוב וסרט אהוב, לא נצפה ממנו לדעת את סוג הדם שלנו, או מה סוג הכרטיס קופת החולים שלנו.. לכן כדאי להכין את התשובות לשאלות אלו מראש.

 

השאלות חולקו לנו במסגרת קורס הכנה ללידה- היפנו והזכויות שמורות להם, אני הוספתי עוד קצת אינפורמציה שנראתה לי חשובה 

 

1. מה מספר תעודת הזהות שלך? 

 

2. באיזה שבוע את? 

 

3. מתי היה תאריך מחזור אחרון? 

 

4. סוג דם?

 

5. קופת חולים? 

 

6. סוג כרטיס? 

 

7. מהי הערכת המשקל של התינוק? 

 

8. ממתי הערכת משקל הזו?

 

9. מה הגובה שלך?

 

10. מה היה המשקל שלך לפני ההריון? 

 

11. האם עשית את כל הבדיקות הרפואיות הנדרשות במהלך ההריון?

 

12. האם כל הבדיקות תקינות? 

 

13. האם את אלרגית לתרופות כלשהן?

 

14. האם את לוקחת תרופה באופן קבוע? לפרט תדירות איזה תרופה והאם נלקחה היום? 

 

15. האם עשית בדיקת GBS? 

 

16. האם את מרגישה תנועות עובר? 

 

17. האם את חשה צירים? 

 

18. דרגי את רמת הכאב?

 

ויאללה אנחנו עוד צעד לפני סיום הכנת תיק הלידה מוציא לשון

נכתב על ידי boten262 , 19/9/2016 15:30  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



להסתכל לפחד בעיניים


מוזר שדווקא בבלוג של של הריון צמיחה והתרגשות מגיע פוסט כזה, שלוקח למקום אחר אפל יותר, מהדברים שלא מדברים עליהם, כבר מזמן כתבתי לכם שאני אשתדל לדבר כאן על הכל גם על הנושאים היותר רגישים וגם על הדברים שפחות מדברים עליהם שקיפות מלאה. 

 

הפחדים האלה התעוררו בקורס הכנה ללידה של היפנו שעשיתי שם הבנתי שאולי זאת לידה ראשונה שלי אבל אני לא מגיעה כדף חלק, שהלידה שלי היתה מספיק טראומטית כדי להיחרט חזק. 

 

הלידה שלי התחילה כמו כל לידה, השוני העיקרי נבע מכך שעל פי הסיפורים הרופאים רצו שאבא שלי יחליט ביני לבין אמא שלי, כלומר ביקשו ממנו לחתום על מי הוא בעצם מוותר. 

בסופו של דבר כן היה כן סוף טוב כי גם אני בחיים וגם אמא שלי, אבל אני חושבת שהעובדה שאבא שלי סירב לבחור ולקח את הסיכון לאבד את שתינו, גרם ללא מעט קשיים ביחסים הסבוכים שיש לי עם אמא שלי. 

הטענה של הרופאים שזה בגלל שחבל הטבור נקשר לי סביב הצוואר וגרם למצוקה, בקורס היפנו הבנתי שזה דווקא דבר שכיח שחבל הטבור נקשר סביב הצוואר ושכנראה הסיבה היא אחרת או מורכבת יותר. 

בכל אופן הטכנולוגיה התפתחה והשתנתה והסיכוי למות בלידה דיי הצטמצם..

אז למה לכל הרוחות קיים בי הפחד הזה שאולי לא אשרוד, הרי גם הלידות הקשות ביותר, הנשים שם שרדו, אומנם תקופת ההחלמה היתה קשה ארוכה וסבוכה אך הן התאוששו.

 

לא חשבתי על זה הרבה זמן והרגשתי שזה כבר מאחוריי, אבל שיחה עם דולה אתמול עוררה מחדש את המקום הזה, כשהיא סיפרה לי שלידה לאמא זה להיות בין חיים ומוות, וגם שיש חלק בלידה שיש בגוף האם שתי נשמות, זה נשמע קריפי.. היא אמרה עוד דברים שלא אהבתי לשמוע וזה היה מלחיץ שהנשמה של העובר עדיין לא נמצאת בגוף ועד רגע הלידה היא גם עדיין לא החליטה אם כן או לא.. ואני מודה שבכלל לא חשבתי לכיוון הזה, ועכשיו קלטתי שכנראה אני כן רגישה לנושא כי זה מטריד אותי והשפיע עליי. 

לא רוצה להיות בין חיים למוות, ורוצה להאמין שאצא בידיים מלאות, עברתי כלכך הרבה ואני לקראת סיום, נותרה הישורת האחרונה.. 

 

איך מצליחים לסלק את הפחדים הלא ריאלים האלה ולמה דווקא עכשיו רגע לפני הם צצים..

 

עדכון מתברר שמצליחים- בכך שכותבים אותם ומבינים שהם לא ריאלים, כן חשוב לשים לב אחרי הלידה לזיהומים וכאלה ולמרות שאנחנו כל כולנו בתינוק, לשים לב לכאבים שונים. 

אני מכירה לא מעט נשים שחוו אחרי הלידה זיהומים, אבל מכאן ועד למות הדרך עוד ארוכה.. 

 

בכל אופן אני מרגישה טוב יותר, לקחתי כמה ימי מנוחה מההכנות והתעסקתי קצת בדברים אחרים.. וזה ממש עשה לי טוב

 

הרי מבחינה ריאלית אני יודעת שהם לא ריאלים ושהסיכוי שדבר כזה יקרה הוא דיי אפסי אז למה זה מציק לי..

נכתב על ידי boten262 , 19/9/2016 12:04  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שבוע 37


היי לכולם שבוע 37 כבר בפתח, יש לי בטן מכובדת, עליתי עד כה 13 קילו שזה לא רע בכלל, האחות אמרה שתקין לעלות עד 16 קילו, כך שאני עדיין בטווח. 

 

ההורמונים שלי משתוללים ואני ממש מרגישה משהו שחדש לי שזה תנודות במצב רוח, אני יכולה פתאום להיות מלאת עשייה ומצב רוח בעננים ורגע לאחר מכן בדאון מטורף ומעיכות שלא בא לי לעשות כלום. 

 

במקרה שלי כבר משבוע 34 אני חווה צירים, המצחיק שבגלל שמעולם לא חוויתי צירים אפילו לא ידעתי שיש לי אותם.. 

חשבתי שזה סתם כאבים בגב התחתון שבאים והולכים, בתוספת כאבים בבטן התחתונה, ואז אולי זה הטפשת ואולי לא, נפל לי האסימון שהחלפת כיסא בעבודה לא תעזור ואני חווה צירים אמיתיים, למזלי לא סדירים אבל תכופים, כשהגיעה הרטיבות בלתי פוסקת, הבנתי שאני חייבת להתעורר ולקבל החלטה, כי אם אני ממשיכה את החיים שלי בקצב הזה אני אלד הרבה לפני הזמן.. 

 

באותו יום הייתי בביקורת אצל הרופא שהציע לי לצאת לחל"ד מוקדם, באמצעות ימי מחלה ולנוח, היה לי מוזר לעשות את זה בלי התראה מוקדמת, אז ביקשתי ממנו כמה ימים לחשוב על זה. 

 

למחרת בעבודה הצירים התגברו והבנתי שאין ברירה ושהעומס שמופעל עליי חייב לרדת, באותו יום הבנתי שאני סוגרת סטטוסים ויוצאת. 

וכך עשיתי והצעתי שאתן יום נוסף כשארגיש טוב יותר, במשך כמה ימים שכבתי במיטה והצירים רק הלכו והתגברו אבל עם המון מנוחה והמון נוזלים, הצלחתי להגיע למצב שהם פחתו וגם הרטיבות המוגזמת פחתה. 

 

המטרה שראיתי לנגד עיניי היתה להגיע לשבוע 37 ולאפשר לבוטן להתפתח כמו שצריך ולא להיוולד פג, בנוסף לאפשר לעצמי להגשים את מה שאני באמת רוצה שזה לידה טבעית, שהרי להיכנס לחדר לידה טבעית אפשר רק משבוע 37. 

 

עכשיו סוף סוף אני יכולה לנשום לרווחה אני ב-37 המיוחל, ממשיכה להתכונן ויש לא מעט דברים להכין, סוף סוף יש לי זמן לעשות את כל מה שלא יכולתי לעשות כשעבדתי כמו למיין את הבגדי תינוקות ולסדר אותם בארון, כמו לצבוע את הכורסת הנקה, לסדר את המרפסת ולהיפטר מהמון דברים שיש לי, אני כבר לא צריכה 50 תיקים הגיע הזמן לפנות מקום, וגם נעליים יש לי כמות מוגזמת כיאה לבחורה ואני יכולה ללמוד להסתפק בפחות.

לסגור חשבון בנק לא פעיל, לסיים את הקניות של בוטן, להכין תיק לידה, פלייליסט ללידה, ליצור קצת דברים לנפש ולכתוב כמובן וכו וכו וכו.. 

בקיצור יצאתי לנוח אבל אני לא באמת נחה, כי כנראה שיש אנשים שזה לא פשוט להם לשכב במיטה ולנוח וחייבים להיות בעשייה. 

 

מחר אני מתכננת לקחת חופש מהעולם, ובאמת בלי משימות פשוט לנוח, אבל היום יש עדיין מלא דברים לעשות ולהספיקקריצה

 

אז מבחינת תופעות לוואי מה עוברים בנתיים: 

1. הרבה הפרשות - לשים לב אם זה הפקק הרירי שאמור להיות בצבע ורדרד או כתמתם. או מי שפיר (שיש לזה ניחוח של זרע), זה עדיין לא אומר שנילד עכשיו יכול להיות שזה גם ייקח שבועיים.

2. הורמונים הורמונים הורמונים

3. כאבי גב. 

4. ברקסטונים- הדרך לזהות ברקסטונים זה כשהבטן מרגישה כמו אבן, וכשמשנים תנוחה זה מפסיק. 

http://www.pain.org.il/07/%D7%91%D7%A8%D7%A7%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%99%D7%A7%D7%A1/

הוספתי קצת מגוגל חברנו על הברקסטונים - צירי הדמה.

בכל מקרה חשוב לזכור שזה הדרך של הגוף שלנו במיוחד הרחם לתרגל ולהתכונן ללידה. 

לי לא היו ברקסטונים, אלא ישר צירים רגילים 

5. רעב בלתי פוסק.

שרק מלכתוב על זה התחלתי להיות רעבה, אז נראה לי שזה הקיו שלנו לסיום הפוסט ושלי ללכת למקרר מוציא לשון

 

 

 

 

 

נכתב על ידי boten262 , 14/9/2016 15:32  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

1,233
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 30 פלוס , בדרך להורות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לboten262 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על boten262 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ