לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

לוח כתיבה


כתיבה יוצרת, ביקורות, מידע ודעה.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2018    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

8/2018

שירה על רגל אחת | 7 | למה את בוכה?


אני מבין שככל שנכנס לנבכי השירה היוונית העתיקה, כך אצטרך לרענן את זיכרונכם. כמו שאמרתי כבר בחלק הראשון של סדרת הפוסטים הזו: קשה לנגוס בשירה קלאסית בלי להכין את הפה לביס ממש גדול.

 

בחלק 2

קצת היסטוריה על שירה בימי קדם. הגעתי למסקנה שהיא נועדה לעזור לשינון הטקסט.

 

בחלקים 3-5

ביססנו את כל מה שיש להבין בשירה יוונית:

משקלים = הברות קצרות\ארוכות; סוכר ו-סוווווכר?

בית = גוש טקסט שמורכב מטורים.

טור = שורה שמורכבת מרגליים.

רגל = קומבינציית הברות (קצר-ארוך, ארוך-קצר, ארוך-קצר-קצר וכד').

גם פירטתי איך לסמן הברות (קו לארוך, חצי-עיגול קצר) ואת שמות הרגליים הידועים (יאמבוס, טרוכיאוס, דקטילוס וכד')

 

חלק 6

הצגתי את השירה האפית והפורמט האהוב עליי: טור ההקסמטר הדקטילי. שישה רגליים דקטיליות עם מפסק (צאזורה) ברגל השלישית, וכמובן רגל שישית קטאלקטית (חסרה בה הברה).

 

והיום בפוסט: אֵלֶגְיָה וטרגדיה!

 

אֵלֶגְיָה לפי מילון ספיר:

 

  1. קינה. שיר אֵבל, שיר לירי נוגה שנושאו על־פי־רוב זיכרון של אושר או של גדוּלה שחלפו: בספר איכה יש אלגיות על חורבן ירושלים.
  2. שירת קינה או חיבור אינסטרומנטלי לאותה המטרה.

 

בפשטות? כמו שבתנ"ך יש לנו קינות? כך ליוונים היו האלגיות. שירים עצובים על ימי זוהר, או יותר נכון על איך שהם עברו להם והיום החיים בזבל. או לפעמים בעיקר שירי קובלנה על כמה שהחיים רעים. גם זה מתקבל בבית ספרנו הטרגי.

 

בשונה מההקסמטר הדקטילי, שירת האלגיה היוונית לא מתחלקת לטורים בלבד. היא מתחלקת למה שנקרא "דִּיסְטִיכוֹן" או בעברית "דו-טורי". כלומר החלוקה לא עובדת על טור בודדת, אלא על זוגות של טורים.

הדיסטיכון (דו-טור) של האלגיה עובד כך:

 

הטור הראשון הוא הקסמטר דקטילי רגיל, כמו שהיה לנו בפוסט הקודם.

 

הטור השני נקרא "פֶּנְטָמֵטֶר" או "חמש-המידות" וזאת משום שמתחלק כביכול לחמישה רגליים (אה כן, מסתבר שרגל זאת "מידה"). הפנטמטר הזה מורכב משתי "צלעות", בכל "צלע" יש שני דקטילים אחד-אחרי-השני והברה ארוכה. הם מתחלקים באמצע באופן שווה באמצעות צאזורה (למי שלא זוכר, האתנחתא הקצרה שדוחפים באמצע המשפט).

 

זה היה מסובך. הנה דוגמא שתקל עליכם:

 

(שיר מאת קַלִינוֹס, "שירת האלגיה היונית העתיקה" תרגם מיוונית שלמה שפאן; כישורי עריכה מזוויעים בתוכנת הצייר מאת עבדכם הנאמן)

 

אם אתם עדיין כאן מסיבה לא ברורה, בוודאי ספרתם בפנטמטר שש רגליים, נכון? לא חמש?

ובכן, באלגיה היוונית העתיקה ההברה הארוכה השלישית בשתי הצלעות נספרה בתור "חצי רגל". כלומר בת'כלס כל צלע הורכבה מ-½2 רגליים.

 

במילים פשוטות, כשהיוונים רצו להתאבל, הם פשוט לקחו טור אחד דקטילי, והמשיכו אותו בטור שמורכב מחמישה רגליים (כשהרגל החמישית היא שני חצאים).

 

אז עכשיו כשסיימנו לקונן, נעבור להתלונן. בטרגדיה, היוונים אהבו את הטְרִימֶטֶר היאמבי. הוא מורכב משלושה דִיפוּדְיוֹת. דיפודיה (דיס – כפול; פוס – רגל) זה כינוי לשתי רגליים צמודות. שמתי לב שברוב המקרים מדובר ברגל שתי-הברות, כגון יאמבוס (קצר-ארוך) או טרוכיאוס (ארוך-קצר). בדיאלוג הטראגי, הטרימטר מורכב משישה רגליים יָאמְבּיים, כשהצאזורה מגיעה לרוב אחריי ההברה החמישית. אני מקווה שזה היה קצת יותר ברור. למשל:

 

(אנטיגונה מאת סופוקלס, שורה 316, תרגם מיוונית אהרן שבתאי)

 

הדיאלוג הטראגי נהג להשתמש גם בטֶטְרָאמֶטֶר טְרוֹכִי. כפי שאתם יכולים לשער מהמילה "טטרה", בטור יש ארבע דיפודיות (ת'כלס שמונה רגליים טרוכיות). כאן הצאזורה חילקה את המשפט לשני חלקים; במקום לקחת רגל אחת ולחצות אותה (כמו בטרימטר היאמבי) היא פשוט מחלקת את המשפט לשתיים.

בנוסף ראוי לציין שהטרוכיאוס השמיני הוא קאטאלקטי; כלומר, הוא לא מורכב משתי הברות אלא מהברה אחת ארוכה. קבלו את זה כרגע כעובדה. הנה דוגמא להנאתכם:

 

(הפרסים מאת איסכילוס, שורה 152, תרגם מיוונית בנציון בנשלום)

 

אפשר לדבר על זה כל היום. בניגוד לשירה האפית, היוונים גיוונו כמוכי דיכאון כשזה מגיע לשירים עצובים. למשל, רק במחזה המצוטט הנ"ל (הפרסים) לכל מערכה בערך יש פורמט מטרי שונה! בכל פעם המשקלים, הרגליים, הכל משתנה לחלוטין וכל מה שחשבתם שאתם יודעים נזרק מהחלון.

 

זאת גם אחת הסיבות שאני אישית פחות התחברתי לסוגה הזו; היא יותר מדיי מורכבת לטעמי. השירה האפית מממשת את תכליתה של השירה עצמה מלכתחילה: טכניקה לשינון טקסטים. ומה שיפה בטור הדקטילי (של השירה האפית) זה שזה לא חייב לשעמם. הכי הרבה, השתעממתם? אפשר להחליף כל אחד מהדקטילים בדו-הברתי (ספונדיאוס [ארוך-ארוך] או טרוכיאוס [ארוך-קצר]).

 

אז לקראת הפוסט הבא הייתי מציע שתבחנו את שטר חמישים השקלים שלכם. אנחנו הולכים לדבר עליו.

נכתב על ידי , 30/8/2018 14:57   בקטגוריות שירה על רגל אחת  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Rusty James ב-21/9/2018 12:10
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי: 

בן: 28

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי
הבלוג משוייך לקטגוריות: מדע בדיוני ופנטזיה , סיפורים , פאנפיקים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לDrEllert אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על DrEllert ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ