לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


"זה מדהים ששמחה היא החלטה. אתה בטוח ששמחה כמו גם אהבה, הן רגשות שבאים לך מבחוץ, לא תלויים בך, אבל לאט לאט אתה מבין עד כמה שמחה ואהבה הן פשוט החלטות. אז החלטנו להיות שמחים".


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

3/2018

כשהקארמה מכה אותך בפרצוף


כשאתה מתעסק בכתיבה בלי לכתוב

כשאתה מתעסק באהבה בלי היכולת לאהוב
שאתה מתעסק במגע אבל לא נוגע
לא באמת
כשאתה מתעסק בכל הדברים שבעולם
ושוכח להתעסק בעצמך
במי אתה
למה ואיך
כשאתה יודע שזה הזמן להתעניין
לחקור מהויות
לחפש זוויות
אבל שוכח ועושה את השאר
מתעסק בתפל אבל לא בעיקר
יוצר חוויות אבל לא עבורך
בימים קורן מאושר אבל נרדם בחשכה


כשאתה מוקף בשחור
ומובך כשלבן
כשיש לך חלום
ואתה מבזבז את הזמן
בכשלונות הישגיים
ביכולת מועטה
כשהחשיבה הרציונלת די פחותה
שאתה לבד רוב הזמן
אבל אומר שמבחירה
כשהשפה מזמן לא הכרחית
לשם ניהול שיחה
שאתה מוצא חיבה
בהנפות ידיים
בעזרת חיוך
כשהלב נפתח
אבל לא ברור לך איך או למי בדיוק

כשהוא חודר לתוכך
כשזה נעים
כשזה כואב
שאת מסתכלת עליו
והמבט כבר לא אוהב

ניצוץ שהתחלף בחרדה
וזה בסדר כי גם את לא בטוחה
סתם ניצלת אותו
רק ידידות שהתפתחה
הרי אמרת לעצמך פעמים רבות
איך אפשר לאהוב בלי יכולת השיחה
אבל זה קורה
הרי ההוכחה
שניכם מרגישים אשמים
מרגישים רע בכל השפות
לשניכם היתה זו טעות
לו יותר
לך קצת פחות
שניכם יושבים עכשיו בבתים שונים
בערים שונות
הוא עם חברה שלו
ואת עם שק של האשמות.

 

ולאט לאט הזמן מרפא

לאט לאט הכאב מרפה

בכל יום שעבר הוא עולה לך פחות

בכל יום שעובר את מנסה לחפות

במקלחות ארוכות וקרצוף קורע עור

בנחמדות יתר לצוענים שברחוב

את באמת מנסה להמשיך בחייך

מתנחמת בעובדה שעברת מספיק שברון לב 

אבל הפעם זה שונה

את יודעת

זאת כבר לא רק את במשחק

היא גם זו שנפגעת

 

בא לי למחוק את הלילה הזה מהחיים שלי.

בא לי לשחזר אותו שוב ושוב בלי הסוף

בא לי אותו קרוב

בא לי שהיא תהיה רחוקה ככל האפשר.

 

מציאות, מציאות, מציאות.

המציאות נותנת לי בוקס בפנים אבל אני רדומה כבר יותר מידי זמן מכדי לתת לה להעיר אותי. 

זה כבר לא משחק, ליר, אנשים הם לא בובות שאת יכולה סתם ככה להפעיל.

אני חרא של בן אדם

ומגיע לי להיות לבד לנצח.

 

ליר.

 

 

נכתב על ידי EmmaFree , 6/3/2018 03:51  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סרידר - ממלפורם


אהבה, כך חשבתי.
אהבה וטעות.
זה תמיד ככה עד שהם גומרים
זה תמיד כך ואז קרירות.
והפעם, זאת לגמרי אשמתי מדאפאקא.
לגמרי אשמתי.
אני אדם נורא.
אני פאקינג אדם נורא ואז אני מתפלאת שהלב שלי נפגע.
אבל הוא כל כך יפה
ומעבר למילים
מעבר לאנגלית השבורה
מעבר להבדלי התרבות
והרבה מעבר לחברה
אני ממש אוהבת אותו.

 

לפעמים דברים שנכתבים בשכרות מרוב בלבול הם יוצאים הנכונים ביותר.

אני באמת מרגישה שיש לי חברים כאן בהודו. 

תודה על זה שהסכמתם לחגוג את "how do you say it? Puhim?"

איתי.

תודה על כנות נפלאה.

תודה על דאגה אין סופית.

תודה על זה שאנחנו נהינו הלילה חברים, באמת.

וסרידר, תודה על זה שנישקת אותי, שאיששת לי את זה שזה לא רק בראש שלי. אם הייתי יודע כמה לילות טיילת לי בראש בחודשיים האחרונים, אם היית יודע כמה פנטזיות על אהבה ונישואים עברו אצלי בלב. אם היית יודע כמה בכיתי כשגיליתי שחזרת לחברה שלך.

אם היית יודע כמה אני מצטערת שדפקתי לך את החיים.

אנחנו אנשים נוראיים סרי אהובי, אבל כנראה שאף אחד לא צריך לדעת.

לא עוד.

זה הזמן לעבור.

 

נכתב על ידי EmmaFree , 2/3/2018 05:29  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי:  EmmaFree

בת: 22




6,405
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , מתוסבכים , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לEmmaFree אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על EmmaFree ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ