לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


"זה מדהים ששמחה היא החלטה. אתה בטוח ששמחה כמו גם אהבה, הן רגשות שבאים לך מבחוץ, לא תלויים בך, אבל לאט לאט אתה מבין עד כמה שמחה ואהבה הן פשוט החלטות. אז החלטנו להיות שמחים".


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

5/2017

הזונה של השכונה


 

היי, את\ה, האדם שכל פעם נכנס לבלוג שלי על ידי כתיבת השם שלי. אם אנחנו לא מכירים - תפאדלק, אם אתה מכיר אותי ונהנה לקרוא על נבכי נפשי:

בוא אלי וספר לי שאתה קורא, אל תדאג. אני לא אכעס. אני פשוט רוצה לדעת, כי זה נורא קשה לדעת שיש מישהו בעולם שמכיר אותך באמת ואין לך מושג מי הוא.

תודה.

 

אני חושבת שהקטע הבא זה הדבר הכי כנה שכתבתי כאן כבר הרבה זמן, תהנו ושיט.

 


 

 

ייעוד.

כנראה שלא נועדתי לאהוב, הרי אם העולם בנוי מסיבה ותוצאה, אז זהו המשל: אם אתנהג כמו זונה, זה היחס שאקבל.

 

אני מבינה את זה תמיד אחרי שהם גומרים. כשהם פתאום כבר לא מתפתים לנשק בכל שניה, שהם נעלמים, נרדמים ומסתובבים עם הגב בריחוק המדוייק של ריסוק האשליה.

וזה קורה בכל. פעם. מחדש. תרמה אותי פעם אחת - זאת אשמתך. תרמה אותי פעמיים וזוהי כבר אשמתי. אז כן, זאת לגמרי אשמתי.

ואני מראש מצטערת על דברי, כל הפמיניסטיות שצועדות בעירום למען השוויון, אבל את ההרגשה של להיות מיוחדת בעיני גבר אחד שאהיה כל עולמו, שום הצלחה עסקית או שיער בית שחי לא יכול להעניק לי. אני זקוקה לאהבה אבל זו לא מגיעה. לא מגיעה לי.

כי אני הזונה, השרמוטה של השכונה. מתמזמזת עם גברים מגיל 13, שוכבת עם כולם. נותנת ומצלמת את עצמה בעירום רק בשביל רק בשביל לספק את אליל הטינדר הבא. כי מי אני מול הבחור שמבחוץ קשה כמו פלדה ומבפנים נמס ורגיש? אולי כל שיטת הבצל הזאת היא הצגה, אבל אין ספק שהיא פועלת עלי. אז אני מתפשטת גם כשלא בא, שולחת סרטונים כי הוא ביקש ורצה. מנסה ליצור קרבה בעזרת דיבורי חלציים והם מתים על זה. הם חושקים בי ורוצים לגעת וללטף. זאת אהבה? אני חושבת באותם הרגעים. אם היא קיימת אז כך היא מרגישה, כי בואי נודה שהיתה לך רק אהבה אחת אמיתית בחייך וגם היא היתה לפני שנים, ככה שאת לא זוכרת בכלל ואין לך מושג והגניחות נהפכות למילות חיזור והשפיכה לרעל המתוק ביותר.

הוא גומר. מותיר אותך באפלה. את חושבת שעכשיו תתממש האהבה אבל כל מה שנותר הוא צד במיטה שכבר הספיק להתקרר והריקנות הזאת שתוקפת ממרכז הבטן ומתפשטת לכל שאר האיברים.

את יושבת ובוכה. חושבת על האהבה הגדולה שהיתה יכולה להיות. חושבת על הטיולים שיכולתם לטייל, המילים שהיו יכולות להאמר, הרגשות שהיו יכולים להתפרץ. אבל הם לא והם לעולם לא התכוונו להיות, כי לא נועדת לאהוב.

את הזונה של השכונה שתמיד תתפשט אם הוא ייתן לך קצת חום ואהבה.

ואת מכורה כמו לסם לתקווה הזאת שגם בבוקר המיטה לא תהיה ריקה.

 

 

מדהימה. כמה רגש.

 

 

ליר

נכתב על ידי EmmaFree , 24/5/2017 10:48  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בא לי


בא לי להיות "אני" יותר ממה שאני עכשיו

בא לי לחיות את החלום ולא את המצב

בא לי לצחוק, לבכות, לאהוב ללא בושה

בא לי להסתכל במראה בלי שום מבוכה

בא לי לחייך, ככה סתם, בלי סיבה

בא לי לנשק אבל באמת, מאהבה

בא לי לשתוק ולדעת שהשקט הוא נכון

בא לי למלא את החלל שבפנים ולא סתם לתפוס מקום

בא לי לגעת, בהכל, כל הזמן

בא לי שיגעו בי, כשארצה ולא כי זה נראה כמו סימן

בא לי להתאהב ולקבל אהבה בחזרה

בא לי להקיף באור ולתת עזרה

בא לי שיהיה טוב

לכולם

כל הזמן

בא לי להפסיק לחשוב

מי אני

ומה אני עכשיו.

 

ליר.

נכתב על ידי EmmaFree , 22/5/2017 13:10  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



טוב


טוב לעולם ולעצמי

טוב לעולם ולעצמי

טוב לעולם ולעצמי

 

עדיין לא החלטתי למי לתת קודם.

כרגע - לעולם.

 

אולי אפרט בהמשך,

ליר.

נכתב על ידי EmmaFree , 21/5/2017 18:48  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  EmmaFree

בת: 21




הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , מתוסבכים , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לEmmaFree אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על EmmaFree ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ