לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ITS MY LIFE


"לא מעודף אהבה וילדות מאושרת,אנשים הופכים למעין טיפוסים כאלה,שמחפשים את תשומת הלב דווקא באזורים החשוכים. אז היא ילדה כזאת,אז מה?" -משחקים בחצר האחורית-

כינוי:  lagis

מין: נקבה




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2016    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     




הוסף מסר

10/2016

פוסט תוצאה של אימפולסיביות ואמוציונליות


כל כמה זמן אני נזכרת באהבה שלי לכתיבה. האהבה שלי לשבת ולפרוק כל מה שיושב לי הלב.
והאמת,שאני אוהבת לכתוב גם לא רק על עצמי,אז אני בטוחה שיהיו פוסטים בהמשך שיהיו מין סיפורים כאלה, אבל סיפורים מיוחדים. על ממלכה,על משהו הזוי ולא מציאותי שלתוכו אני אכניס את הדברים שהייתי מאושרת שייקרו לי בחיים. אני אוהבת שהדברים הם קסומים ולא ריאליים. אוהבת חלומות.
אוהבת את העובדה שאני יכולה לשבת ולדמיין כל מה שאני רוצה שייקרה. כי דמיון תמיד יש, בדמיון הכל יכול לקרות! אין גבולות ואין חוקים וזה הכי מדהים שיש. אני חושבת שתמיד האמנתי במשפט ,"חוקים נועדו כדי שיפרו אותם". בין אם זה לגנוב חמצוץ בכיתה ד' עם חברים כי זה מגניב,או שזה לעשן סמים. הריגוש בלעשות משהו שאסור תמיד עשה לי טוב. הרבה יותר מגניב ללכת לים כשאתה מבריז מבית ספר מאשר סתם ככה..
בכל מקרה, גלשתי לנושא שבכלל לא חשבתי לכתוב עליו....
 אני במחזור. ושאני במחזור אני אמציונלית בטירוף! או עצבנית,או עצובה,או בדיכאון,או בוכה,או רוצה להתאבד. תמיד זה ככה! הלוואי שזה היה לקיצון השני והייתי בכלל שמחה בהגזמה. הלוואי..
לפני די הרבה זמן רשמתי כאן על הפעם ההיא שניסיתי להתאבד,זה היה בכיתה יא'.
זו הייתה תקופה שהתחילה בקטנה כלא משהו ועם שנאה עצמית וחוסר אנרגיות והמשיך לחוסר רצון מטורף להמשיך ולחיות. עכשיו אני סתם שבוזה,קיצונית ובלי יותר מדי אנרגיות, ותמיד שאני ככה אני מפחדת שזה ידרדר עוד פעם למה שהיה לי בכיתה יא...
ברור שאני במקום אחר עכשיו,אני ממש לא אותו ילדה מתבגרת ומפגרת, אבל בכל זאת... תמיד היה בי את הקיצוניות הזו. ללכת ולעשות דברים קיצונים ואימפולסיביים. לדוגמא-ראסטות. איזה ילדה נורמאלית בת 17 קמה בבוקר ומבזבזת 2000 שקל על דבר כזה?
כנראה שרק אני. בדיוק בגלל זה אני כל פעם מפחדת מהדרך שבה אני לוקחת דברים. מפחיד לדעת שאני יכולה לקום בבוקר עם רצון להתאבד.. יכול להיות שזה היה רק גיל ההתבגרות וזה יעבור לי - אבל אי אפשר לדעת. ובדיוק בגלל שאני לא יודעת זה מלחיץ אותי.
אבל אני אוהבת את החיים שלי כרגע,פשוט מרגישה שאני צריכה קצת שדרוג לאופי,קצת לשנות בי דברים. 
את אחד הדברים שקורים לי עכשיו אני אספר בסוג של סיפור, סתם כי בא לי לצאת קצת מעולם הריאליות.
דמיינו שיש ממלכה, ענקית. ממלכה שבה שולטים מלך ומלכה,שכל הממלכה מעריצה. הם השליטים הכי טובים שיש ואין אחד בממלכה שיגיד ההפך.
בתוך הארמון שלהם, יש אזור ענק שהם קוראים לו "אוטופיה". באזור הזה גרים 30 נערים בגילאי 17-20 שהמלך והמלכה החליטו לאמץ כדי שיגורו ביחד. ה30 אנשים האלו עוזרים למלך ומלכה לשמור על הממלכה כמו שהיא. לדאוג שלא יהיה בה רע,שכולם יהיו מרוצים,ואם מישהו עושה לה רע הם צריכים לטפל בזה.המלך והמלכה עוזרים ומלווים אותם בכל מה שהם צריכים,ונותנים ל"אוטופיה" את השליטה הבלעדית.
בתןך החבורה הזו, יש 20 בנות ו10 בנים. הבדל מין די גדול. החברות ביניהם טובה מאוד אפילו שהם לאמכירים הרבה מאוד זמן. אחת הבנות,חושב שאחד הבנים הוא בדיוק הסגנון שלה. בדיוק אותו אדם שהייתה יכולה להתאהב בו בקלות. לא מבחינת מראה חיצוני,רק מבחינת האופי. אין לה אף לא רגש אחד אליו, אבל בכל זאת, היא מבולבלת. האם מה שעובר לה בראש זה רגש או שזה סתם בגלל העובדה שאין אף אחד אחר שתופס לה את הלב כרגע. היא בטוחה שברגע שהיא תכיר בן חדש,הוא ייצא לה מהראש. או שלפחות כך היא מקווה..
ובכלל, הדבר שהכי מפחיד אותה בכל הסיפור זה בגלל ששניהם שייכים לקבוצה אוטופיה,ובתוך הקבוצה הזו אסור שיהיה קשרי אהבה. לכן היא צריכה להסתיר את זה טוב טוב לעצמה ולא לתת זה להתפתח יותר מדי. וגם קצת מכאיב לה שהוא לא מכיר אותה כמו שהיא באמת. היא יודעת להיות הכי מיוחדת בעולם, אבל באותו מטבע גם להיות הכי מסובכת וחסרת מצברוח. היא מקווה שבסוף הוא יכיר את 2 הצדדים ולא רק אחד מהם. ומי יודע - אולי הוא אפילו מסתיר רגש קטן אליה? או שזה ייקרה בהמשך? אין לדעת!
המזל שלה, שהיא אופטימית. היא לא בן אדם שנותן לדברים לשבור אותו. היא לפעמים בוכה ולפעמים קשה לה בגלל דברים, אבל מוותרת? לעולם לא.

חייבת להגיד שהיה הרבה יותר משעשע לכתוב את זה בצורה הזאת מאשר לכתוב שיש לי קראש קליל על מישהו שגר איתי. אפילו קשה לי לקרוא לזה קראש כי זה פשוט לא!!
אבל בכל זאת לא אתווכח שהוא נמצא אצלי הרבה במחשבות.
היה לי כיף,הייתי צריכה את ההתפרקות הזו. אני מבטיחה לעצמי לכתוב יותר!
נתראה בפוסט הבא ;ׂ)
 

נכתב על ידי lagis , 19/10/2016 16:00  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




458
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , חטיבה ותיכון , משפחתי וחיות אחרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לlagis אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על lagis ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ