לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



כינוי:  Nonex

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


5/2017

קטע 6# - כל עולמו


"אני בחוץ" הכריזה בקול "תביא איתך משהו חם."
היא ישבה בכיסא הנהג, בתוך מכונית שבערך בגילה, מחכה ליונתן החבר הכי טוב שלה.
הוא ידע עליה הכל, מה מצחיק אותה מה מעצבן אותה מה משמח אותה ומה גורם לה להרים גבה כשהיא מופתעת או אדישה למשהו.
הוא ידע מתי זה זמן טוב להיות רציני או מתי הוא יכול להתנהג כמו ילד על ידה.
הוא ידע כמה היא עצמאית וחזקה וכמה היא נשברת בקלןת כשהיא נפגעת.
הוא יצא משער הבית מבלי שהביא עמו משהו חם, לבן אדם הזה אף פעם לא קר.
היא חייכה כשהיא ראתה אותו, כשהוא היה בסביבתה זה הרגיע אותה משום מה, אולי בגלל הגודל שלו? אולי הגובה שלו הקנה לו מראה חסון וחסר פחד?.
או שאולי החוש הומור המטורף שלו, השנינות והקסם שהיו אצלו בשפע היו לו לתועלת תמידית.
הוא הגיע אל האוטו, פותח את הדלת בחיוך קטן "היי" התיישב וחגר "מה בא לך לעשות?"
אליה חייכה אליו ואמרה בהחלטיות מפתיעה "ללכת לשבת בים"
יונתן נתן מבט תוהה "ים? כפרה עלייך השעה עכשיו שתיים בלילה מה יש לך לחפש שם?"
"שאלת מה בא לי לעשות יא שכל," אמרה "זה מה שבא לי."
הוא חייך ואמר לה שהוא זורם ושרק תיסע, לא יודע מה בלבל אותו יותר, זה שהיא רצתה ללכת לים או זה שהייתה לשם שינוי החלטית.
הנסיעה הייתה יחסית שקטה, הם שרו לצלילי הרדיו ויונתן בעיקר התכתב עם חברה שלו, שאל לשלומה וסגר איתה פרטים אחרונים לקראת הדייט שלהם למחרת.
"עמית מוסרת לך דש" אמר וכיבה את המסך
"בחזרה גם לה" אמרה אליה וביצעה פנייה ימינה בכיכר ונכנסה אל החניון שליד החוף, השעה הייתה כל כך מאוחרת שלא היה שם אף כלי רכב אחר.
"שח מט?" וכיבתה את המנוע, יונתן הנהן למרות שאין לו באמת ברירה.
הם יצאו שניהם מהרכב ונכנסו אל המושב האחורי כל אחד מהצד שלו והתיישבו זו מול זה, כאשר אליה נכנסת אל המשחק בפלאפון שלה.
מאז שיונתן לימד אותה שח מט היא לא מסוגלת להפסיק לשחק, הייתה לה מטרה אחת וזה לנצח אותו, מה שלא קרה אף פעם.
הם סיימו את המשחק השני ואליה אמרה בקול "אני לא מאמינה! הפעם זה היה ממש קרוב!"
"תמשיכי להגיד את זה לעצמך.." התנשא בגאווה
"וואו אני עד כדי כך גרועה?" כיווצה את עיניה באכזבה
"אם תמשיכי להתאמן את תיהיי טובה בסוף, אבל אף פעם לא תנצחי אותי, אני יודע מה עובר לך בראש נשמה"
היא חייכה חצי חיוך נאלצת להסכים, היא נכנסה אל ההודעות וכתבה לו הודעה למרות שישב עשרות סנטימטרים ממנה.
היא שלחה את ההודעה והביטה בו כאשר הוא הוציא את הפלאפון מכיסו, תוהה לעצמו למה שמה של אליה מופיע על הצג .
'אני לא יודעת מה הדרך הנכונה להגיד את זה' קרא והביט עליה בשאלה כשהיא חייכה 
"להגיד מה?" שאל בקול מחויך
היא חזרה לפלאפון שלה והחלה לכתוב עוד הודעה, לומר לו שם את מה שלא יכלה להגיד בקול.
'נשארו לי כמה חודשים לחיות' קרא בקול רם את ההודעה ששלחה לו.
הוא לקח כמה שניות והחל לגחך "משעמם לך היום אה?" מיהר לשאול ברטוריות כאשר החיוך ירד לה מהפנים, לקח לו כמה שניות של הסתכלות עליה כדי להבין שמשהו באמת קורה.
"מה?" אמר בצרידות וכחכח בגרונו, מרגיש איך כל הרוק שהיה לו בפה נעלם כלא היה.
"אין כבר מה לעשות עם זה, לקח לי זמן להשלים אבל אני חושבת שזהו, נפשית אני מוכנה" חייכה חצי חיוך
היה נראה על פניו של יונתן שעוד חצי משפט שלה והוא יוצא מדעתו "לקח לך זמן?" שאל בפליאה "כמה זמן את יודעת על זה?"
היא השפילה את מבטה אל השמיכה מהבאגז' בה היא התכסתה ושיחקה עם קצוותיה, "משהו כמו חודש וחצי.. אולי טיפה יותר" 
גופו של יונתן החל להתרחק מאליה ולהתקרב אל הדלת, הוא הרגיש בהלם שהוא ממש לא היה מוכן לכל התרחיש הזה, מחנק כבד עלה בגרונו והוא חיפש את ידית הדלת כשעיניו עוד בוהות בפליאה באליה.
לבסוף הוא מצא את הידית ואמר ביציאתו מן הרכב "פאק."
הוא טרק את הדלת והעביר את שתי ידיו על ראשו משחרר צרור ארוך של קללות בעוד אליה עדיין ישבה במושב האחורי בשתיקה, לא יודעת בעצמה מה לעשות או לומר.
לא ידוע למי יונתן דיבר כשהוא הביט לשמיים מלמל לעצמו דברים, הרי הוא בחיים לא היה טיפוס מאמין. 
אפו הסולד התכווץ כשהוא החמיץ פנים ועצם את עיניו, מתכנן לו בראשו מסלול חדש.
דמעות החלו לעלות בעינייה של אליה כשראתה שאחרי חמש דקות הוא לא נכנס חזרה, היא הוציאה את ידה מהשמיכה כדי לנגב את הדמעות, מושכת באפה מלא הנמשים, מלאה בחרטה שלא סיפרה לו לפני.
לפתע הדלת נפתחה בסערה ויונתן התכופף ונכנס עד לאליה קרוב, תופס בפניה וממקד אותה לעיניו 
"את הולכת להלחם בזה, שיהיה לך ברור. את בן אדם חזק ואת תלחמי בזה, זה לא מה שיביס אותך. את תלחמי בזה תבטיחי לי!" הפציר בה וקירב את פניו אל פניה בוהה נמרצות בעינייה כאשר דמעות מתחילות לנזול כנהר, מה שגרם לאליה לחדש את הבכי שוב.
הוא הצמיד את מצחו אל מצחה של אליה ועצם את עיניו "את חייבת להלחם את לא יכולה לוותר, אני לא ארשה לך. את כל כך חזקה ואני אעזור לך, תבטיחי לי שתלחמי!" ביקש בקול
אליה ההמומה והשבורה לא הצליחה להוציא
הגה, היא לא ראתה את הצד ההתקפי של יונתן מעולם. 
"תבטיחי לי" הרים את קולו "תבטיחי לי שאת נלחמת בזה! את חייבת להלחם. את פשוט חייבת להלחם!" הוא חיזק את אחיזתו בפניה והצמיד את שפתיו לשלה.
שניהם לא ידעו מה קרה ובמיוחד אליה, שלקח לה כמה שניות להבין מה קורה אבל בסוף גם הרפתה ותפסה בגופו מהדקת את אחיזתה בו.
אף אחד מעולם לא חשב שזה יקרה, למרות שאם מסתכלים בדיעבד כן היו חיבוקים ונגיעות ואנשים מסביב ששאלו מתי הם יהיו כבר זוג אבל זה אף פעם לא נלקח כאופציה משני הצדדים, היה להם נוח במצד הנוכחי.
הם החלו להתנשף מרוב שנגמר להם האוויר, דמעותיו של יונתן התמזגו עם דמעותיה, הנשיקה באה מכל המקומות ששרף להם, "אני מבטיחה" אמרה בהתנשפות מביטה בעיניו, "אני אלחם!"
הוא לקח כמה שניות להביט בעיניה האדומות והנפוחות מדמעות, מזיז קבוצת שיער שנחה על פניה כשהוא לא משחרר מאחזיתו.
"אני אוהב אותך" אמר והופתע מעצמו "אני לא יודע מאיפה זה בא, אבל פתאום זה מרגיש הכי ברור והכי טבעי שיש."
היא חייכה חיוך רחב ונמסה ממילותיו "אני אוהבת אותך גם".
הוא חייך, ומשך אותה לחיבוק ארוך אוחז בה חזק שחלילה לא תלקח ממנו משום מקום.

יונתן זכה לחבק אותה במשך חמישה חודשים נוספים, הוא תמך בה בכל שנייה, כי הוא כזה.
כשהוא אוהב מישהי הוא יקדיש לה את על העולם,
והיא הייתה והיא תשאר כל עולמו.
נכתב על ידי Nonex , 15/5/2017 10:03  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קטע 5# - תצילי אותי


"חכה שנייה איתן, תן לי לחשוב רגע בשקט" נופפה בידיה ולאחר מכן אספה את שיערה לקוקו מרושל.
הוא גלגל את עיניו והניח את ידיו על מותניו "קחי גם שתי שניות" הוסיף בלית ברירה.
הם עמדו על גג המסעדה כאשר הוא לבוש בבגדים הכי אלגנטיים שהארון יכל להציע לו מהמבחר הקיים,

והיא לעומתו הייתה מתוקתקת מא' ועד ת'.
הוא גירד בראשו בלחץ כאשר הבין שהשקט ישאר אם הוא לא ישבור אותו "עברו שתי שניות.." מלמל
"וואו איתן באמא שלך?!" שאלה ברטוריות והושיטה את ידיה לצידי גופה.
"מה את מתעצבנת, מי ישמע מה ביקשתי!" הרים את קולו, מבטה הפך למופתע אבל לא מופתע בקטע טוב.
"קודם כל אני לא אחת החברות שלך שאתה יכול להרים עליי את הקול, דבר שני אני לא חייבת לך כלום. תן לי סיבה אחת לעשות את זה." התקרבה והפצירה בו בקול.
הוא נרתע מעט אחורה, הגובה שצברה עם העקבים הביאו אותה לעמדת יתרון ושיערו המקורזל והחסר חיים רק הפכו את מראהו ללא מאיים בשיט.
הוא חשב לשנייה עד שלה כבר נמאס לחכות לתשובה

וברגע שהיא באה לפנות חזרה למסעדה הוא זרק "כי את יודעת שאת צריכה את זה, ראיתי איך היית פעם קודמת כשקיבלת את הכסף ומה זה עשה לך."
היא עמדה במקומה עוצמת את עיניה, מתקשה להשלים עם העובדה שיש מצב שאיתן צודק.
"עמית.." הוא תפס בידה "כפרה עלייך, תצילי אותי פה"
היא נתנה לזה עוד כמה שניות, מתלבטת בינה לבין עצמה.
זה לא החלטה שלוקחים ברגע, אבל היא סתומה שנופלת לזה ברגע.
"אף אחד אחר לא יכול לעזור לי, אם הייתה לי ברירה אחרת לא הייתי פונה אלייך.." התחנן "אני סומך רק עלייך".
אין מה לעשות, היא ידעה שאם היא עושה את זה היא תצטרך להעלם, ולא רק למשפחה אלא גם לנופר ועדן ואפילו לאלכס.

"נניח ואני עושה את זה.." החלה לומר ועל פניו של איתן נמרח חיוך ענק "נניח!" היא הדגישה
"מה יוצא לי מזה?" היא תהתה וחזרה להביט בעיניו.
איתן מיהר למחוק את חיוכו והעלה מבט רציני על פניו.
"מלא כסף, את זה את כבר יודעת! ואני פשוט אסדר אותך כשאת תצטרכי" אמר בחוסן מקווה שזה מה שיעזור לה להסכים.
היא הביטה למעלה אל השמיים מקווה שהיא לא עושה טעות,
היא ניסתה להריץ כל כך הרבה תסריטים בראש, כאלה שיעזרו לה לעשות את ההחלטה הכי נכונה עבורה.

למרות שאם אמא שלה תשמע שהיא עושה דבר כזה, זה יכול להיות הסוף שלה.
" בסדר.." החלה לומר
"אני אחליף אותך במשמרת של שישי ערב" אמרה בשביזות.

איתן התחיל לקפץ סביב עמית
"יש!! איזה מלכה את אינעל העולם!!" ונישק את ידיה,
היא עוד תתחרט על הרגע הזה.

Nonex

נכתב על ידי Nonex , 6/5/2017 14:26  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





116
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , סיפורים , ספרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לNonex אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Nonex ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ