לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אינטגרלי


"אנשים המחפשים איזון לעיתים נכווים..." (הסבון שבכה מאוד)

Avatarכינוי:  Scandinavian

בן: 26




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2019    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

1/2019

יצאתי לנחם חבר ישן..


הגעתי לנחם את עמוס.

ברור שמשהו נשבר.

לראות פתאום את אותו בן אדם אותו הדבר.

אולי יש לו זקן של תיש

ופאות שמתחילות להסתלסל.

אבל הוא היה אותו עמוס.

איך שאני זוכר אותו לפחות.

היה לו אותו ניגון.

אותו בוז לאקדמיה.

אותה גאוות יחידה.

שירוחם פח זבל.

ושרק מפה יש הרבה שנשארים לשיעורים גבוהים.

רציתי כל כך לשאול, מי קבע שזו פונקציה להצלחה.

אולי זה קיבעון, אולי זאת הקפאה?

ואם אני הייתי נשאר עוד שנה,

סביר להניח שמטופל הייתי היום, עם הפרעת אישיות כזה או אחרת.

אבל לא מדברים עליי.

זה יכול לא להיות נעים.

עדיף לדבר על צבא וכדורגל ועל כמה נחמד לי ונעים.

 

קצת הזכיר לי את המתמטיקה. ששם כל הנושא בפונקציה הוא נקודות הקיצון.

ואיך שעוברים לחיים האמתיים. מישהו זונח את הכל ונשאר בנורמות.

 

וכמה חרדות. עמוס.

כמה חרדות.

תראה על מה אתה מתחיל לדבר רק כשאני איתך באותו חדר.

בלי שאני אומר מילה.

מאיפה מגיע הצורך שלך לתת לעצמך חיזוקים על איפה שאתה היום.

זה לא ברור שטוב לך בישיבה.

לא ברור שנעים.

בשקט בשקט, ובקול ממש חלש, אני חושב שלא.

שמישהו, שמשהו, מצליח לכסות את כל החרדות שלך.

שפה אתה נחשב. שפה מצאת מקום.

שפה אתה לא מוצא לנכון להתעמת עם כל מה שהיה לך.

שסוף סוף הגעת לנחלה.

אבל האם זה באמת נכון?

שעם פה סתום שלי, אתה מתחיל להתנצח איתי,

כאילו המשכנו את השיחה שלנו מהפעם שעברה.

כאילו לא קרה דבר.

יכול להיות שאתה מוחק את עצמך?

שאתה משתיק את כל הקולות ששמעתי ממך לפני שהשתקעת פה?

 

כאב לי לראות אותך עמוס. שלא השתנה לך הניגון.

שלא השתנת עם הזמן.

שרק מלראות אותי, התחלת לתת ציונים לעצמך עד כמה מה שאתה עושה נכון וטוב.

כאב לי שלא טרחת להרים אליי צלצול, 4 או 5 שנים. ועדיין כואב לי.

אני בטוח שאתה מצליח לצלצל לחברים אחרים.

אני קצת התייאשתי לפנות אליך. כי רק אני פונה כל הזמן.

אבל זה לא רק אתה. אל תדאג.

אל תדאג.

נכתב על ידי Scandinavian , 7/1/2019 23:14  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לScandinavian אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Scandinavian ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ