לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



כינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2019

זה כבר עצוב


שנים אני כותבת בלוגים.

 

אני קוראת וכותבת מאז שאני ילדה. מאז שאני זוכרת את עצמי מעולם לא נתקלתי במחסום כתיבה. הכל תמיד זרם לי, וזרם בקלות.

קרה לי הרבה שהתחלתי לדבר על נושא מסוים ופשוט גלשתי. המילים פשוט נשפכו ממני והסתדרו באופן מושלם על פיסת המסך הלבנה הזו.

מעולם לא היה לי קושי לבטא את עצמי.

 

כשהייתי בתיכון לפני מספר שנים, הנטייה שלי תמיד היתה למקצועות ההומאניים יותר - במיוחד אלו שדרשו בתוכם כתיבה.

סיימתי עם ציון סופי של 98 בספרות ולצידו ממוצע של מעל 80 (הגבוה בשכבה) בלשון והבעה. 

תמיד התגאיתי ביכולות ההבעה שלי. הדבר אף עזר לי לפעמים בשיעורי אנגלית.

 

אני זוכרת מקרה ובו לקראת המתכונת בלשון כתבנו כמות עצומה של חיבורים כדי לבוא מוכנים יותר לבגרות. באחת הפעמים בהם עברתי ליד חדר המורים המורה ללשון תפסה אותי ואמרה לי שממש ריגשתי אותה בחיבור שלי. לא בגלל תוכן סחטני, אלא בגלל רמת הכתיבה הרהוטה שהיתה בו. היא אמרה לי שמעולם לא נתקלה בתלמידים שהצליחו להביע את עצמם כל כך טוב בכתב, במיוחד בשימוש משלב לשוני גבוה יחסית לרמה המינימלית הנדרשת.

שמחתי.

התגאיתי בעצמי ובמקום שהוביל אותי לזה.

 

 

אז למה לעזאזל היום כשניסיתי לרשום חיבור להגשה לטובת הפסיכומטרי לקח לי 3 שעות? למה לקח לי נצח לנסח כל משפטטטטטטטט ובסוף תמיד מחקתי מרוב שהוא נשמע על הפנים?

הדבר הטוב היחידי שהיה לי ואיבדתי אותו.

כל הכבוד לי.

נכתב על ידי , 14/8/2019 14:48  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , מתוסבכים , נשיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לKatze. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Katze. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ