לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


לכל אדם יש את הגאונות הטבעית שלו. אני משתדל לחפש ולשחרר אותה. לעזור לממש את הפוטנציאל -אתר: oron.ws [תמונות מחדר האימונים]

Avatarכינוי: 

מין: זכר

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


4/2016

להתאהב מחדש


- "...בשבילי הנישואים היו 'להודיע לעולם שזו החברה הכי טובה שלי. זו שבלעדיה אני הרבה פחות'.

לצערי לא נשאר מזה כמעט כלום כיום. רוב הזמן היא מוציאה אותי מהכלים. בכל דבר! אפילו איך שהיא שותה את הקפה בזמן האחרון. בלגימות קטנות כאלו"

- "נשמע שממש לא נעים לך בחברתה"

- "ממש. וזה לא רק בקטנה. ועם הגיל היא נהיית יותר ויותר פראיירית. מאמינה לכולם. משגע אותי איך היא מבזבזת כסף על כל מיני 'פרויקטים' שהיא מנסה לעזור להם"

- "ולהיות פראייר זה חולשה?"

- "ברור. אבל זה סתם נושא אחד. אתה יודע, כשהילדים עוד היו בבית הייתי מרוכז בהם. כיום, אני מחפש סיבות להשאר עוד כמה שעות בעבודה. בכלל מזעזע אותי לחשוב איך ההגדרה שלנו השתנתה במהלך השנים: מ-חברים , ל-זוג הורים, ל-שותפים לדירה..."

- " למה לדעתך היא 'מוציאה אותך מהכלים'?"

- "כנראה שאני דיי מתוסכל מהמצב. לא בטוח יותר אם אני במקום הנכון עם האדם הנכון "

- "אני רוצה להציע תיזה: אולי הצורך שלך להתעצבן בא לסדר לך את הדיסוננס שיש לך בין 'אין שהיית רוצה לחיות' לבין 'איך שאתה חי'. כאילו אתה מחפש הוכחות שאתם צריכים להפרד"

- "ואוו". הוא מחזיק את ידיות הכסא ונע בחוסר שקט לצדדים. מבטו סורק את השולחן, כמו תר אחר תשובה שמונחת שם. "אתה אומר שאני מחפש תירוץ ללכת! להשלים עם המצפון שלי שזה בסדר לעזוב"

אני ממתין בדממה. מסתכל עליו מעכל ומתבהר ואחרי דקה נוספת אני מחליט ל'שפוך' עוד טיפה שמן למדורת הקתרזיס.

- "ואם נשים את אשתך בצד לרגע. ממה אתה מתוסכל בעצם?"

- "ממה? מהכל! אני מרגיש שאני לא עושה עם עצמי שום דבר. לא שרע לי בעבודה. אוהבים אותי ומעריכים אותי שם. אבל יש לי חלל גדול של חוסר משמעות. חסר לי לעשות משהו בעל ערך. להועיל. לעזור לאנשים. אתה זוכר שבשער החזון שלי כתבתי: 'לקדם ולהדריך נוער'. זו משימה נעלה בעיני ומאז שהייתי סטודנט לא חזרתי להגשים אותה. תמיד הייתי עסוק מדי"

- "זוכר את התחושה להתנדב ב'פרח', כשהיית סטודנט? איך הרגשת?"

עיניו נוצצות והוא מתמלא בגאווה. "זו ההרגשה הכי נפלאה בעולם. לשנות למישהו את החיים. להיות לו מורה דרך ולפעמים פשוט להציל אותו!"

- "אז אולי אתה לא מתוסכל מהחיים שלך איתה, אלא מהחיים שלך איתך?"

הוא פולט אנחה ארוכה ומהורהרת. "מה??? כאילו אני משליך עליה את כל התיסכול שלי?...כן...כנראה... וואו... אני מניח שיותר קל להפיל את האשמה של איך החיים שלי התחרבשו עליה מאשר להאשים את עצמי"

- "תגיד, אשתך היתה תומכת אם היית מתנדב עם נוער וילדים? או משהו דומה?"

- "ברור. אמרתי לך שהיא בעצמה עסוקה כל יום לעזור לאיזה מסכן או מסכנה. לא בשום מסגרת מסוימת, אבל איכשהו כל נדכאי העולם מגיעים אליה"

- "ואני מניח שזו עוד סיבה טובה לנטור לה טינה... היא מממשת חלק מהחזון שאתה היית מאחל לעצמך"

- "אולי בגלל זה אני מתרגז כל כך בכל פעם שהיא מנסה לחלוק איתי מעשה טוב שעשתה. תמיד אני מוצא למה היא טיפשה ופתיה... כנראה ש-אני החבר החרה בסיפור! לא היא"

- "אין תועלת בהלקאה עצמית, אתה יודע. צריך להתרכז בעשיה - אני מניח שאחת הסיבות שהתאהבתם, לפני שנים, היתה כי אתם חולקים ערכים בסיסיים. למשל 'הרצון לתת' "

- "אתה צודק. אני עסוק בדברים הקטנים של היום יום וכבר שכחתי כמה אנחנו דומים. בגרעין. בשורש!
אולי נוכל לעשות דברים ביחד. לעזור ביחד. אולי ככה נחזור להיות שוב חברים."
- "נכון. מי יודע, אולי אפילו להתאהב מחדש?!..."

נכתב על ידי , 16/4/2016 10:21   בקטגוריות אימון, אהבה ויחסים, אופטימי, עבודה  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , 40 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לoron's אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על oron's ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ