לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

המילים שנכתבות מעצמן




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2017    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2017

בבוקר השמש אש


בטח שטוב לי בלילה בלי סודות כזה,

מקדש את היותי אני על מקדש השם

העברית בנוסח קיומי יכולה להתרחש בכל שפה

כשהיא הלכה לא נותר דבר מלבד משאלה

אבל גם המשאלה נגוזה עם גשמי החורף,

שבאו אלו אחר אלו והעמיקו את קעקוע הבדידות

היא לא תבוא, כבר לא אכפת לה ממך,

לא אכפת לה, כמו שלא אכפת לאף אחד ואחת, כמעט

 

בבוקר השמש אש זורקת מתוך השמיים על בני-אדם,

עיוורים וסובלים

ומנגינה מלחשת חלומות שנגוזו כמו אוצרות אבודים

ואיך שהוא קם ומשליך את הכתר, שמעולם לא היה שלו

וזונח את כיסהו הרם לטובת שרפרף עץ סדוק חורק בעל שלוש רגליים

הוא יושב ומתפלל על השרפרף מתוך ספר קודש,

ויודע שמתי-שהוא השרפרף יתמוטט תחת גופו

אבל כל עוד יש אחיזה בין שלבי השרפרף,

כל עוד הוא מחזיק,

גם אם זה לא להרבה זמן,

גם אם זה בינתיים

 

זה היה ונגמר וזהו,

ובעצם זה לא יכול להיגמר, כי זה מעולם לא התחיל.

 

נכתב על ידי קלקטוס , 14/10/2017 10:55   בקטגוריות שירה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מושך בעט


אתה מושך בעט, זה מה שאתה עושה

אני מושך ב-(צונזר) שלך

מה הם אומרים, מה, מה יש להם להגיד

מילים סתם, סתם מילים, (צונזר)

הרבה מילים בלי שום משמעות, אין להם ילדים,

הם לא מפרנסים, מה הם יודעים

זזים, לקול התופים, קול החבטות

רוקעים ברגליים, (צונזר)

מה הם חושבים, ל-מה הם מעמידים פנים,

זורקים עליי חפצים, חדים, קהים,

ישר בעיניים, אין להם אלוהים!

הם מושכים וישרים בדרכים עקלקלות

אין להם סיבה לחיות

הם לא יודעים את מה שהם יודעים,

ומה שהם יודעים - הם לא יודעים

מה הם יודעים

(צונזר)

תן להם סיבה לחיות! תן להם סיבה לחיות!

לפוצץ בועות, לפוצץ הרבה בועות.

נכתב על ידי קלקטוס , 13/10/2017 18:13   בקטגוריות שירה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פיצה


כשהוא מכין פיצה - זו חגיגה לדורות שלמים

בצק עבה שאפשר לנגוס, משביע וממלא,

טונות של רוטב פיצה עגבניות,

מלא-מלא גבינה מותכת צהובה,

ערימות זיתים ועגבניות וגבינה מלוחה

מונח על המגש עם חריף ובצל ומחולק למשולשים,

תאווה לעין, תאווה לחיך

רגע להיות אתו ברגע הקסום הזה,

כשהוא אוכל את הפיצה כשהוא רעב,

ולהיות פשוט הוא, בכל רמ"ח איבריו,

טורף, בולע, אוכל ומשתוקק.

 

Extra Cheese Pizza on thick-style homemade pizza crust. Step-by-step visual tutorial on sallysbakingaddiction.com

 

 

נכתב על ידי קלקטוס , 8/10/2017 13:40   בקטגוריות שירה, תמונה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בוקר טוב


בוקר טוב לפרח שפורח בסתיו

בוקר טוב לארץ לעולם-לא ולפריחת החצב

בוקר טוב שהתעוררנו, ואנחנו חיים,

איך זה ייתכן

בוקר טוב למילים שנשפכות ממחוזות נעלמים

 

בארצנו הקטנטונת דם זורם בירקון,

וילדים מדוושים על אופניים

פרח בשיער, הרבה פירות וירקות,

ואיש שמן שאוהב לאכול בשר

הוא מנגן על אקורדיון,

ושר שירי לכת ישנים מאוד

והשירים בצד זרוקים כמו נייר טואלט,

כשהשמש עולה בשמיים ומלהיטה את הלב

 

ויש איש ש-רץ, ויש איש שיושב,

וזה עומד וזה הולך

יש מי שזוחל את דרכו לגאולה,

והנערה שרוטת הברכיים שמתנדנדת על נדנדה

הם שרים שהכול נפלא,

ולמה לחיות בייסורים בבועה

אני כותב שיר לכת על ארץ הקודש,

על מי שאני ואתה

ארמונות מזהב נבנה לך - הם אומרים

עננים להמטיר גשמי ברכה

כי מי היא אותה ילדה שבוהה ברצפה,

ולא מדברת מילה

אולי היא צריכה להיות אחת משלנו,

ולהיות חופשייה במעשה ובמילה.

נכתב על ידי קלקטוס , 8/10/2017 10:34   בקטגוריות שירה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פואמה


עברתי את הגשר על החוט

ערב ריק אבל טוב כל-כך

אין מה להתווכח, אפשר לנוח

אפשר להניח את הדברים כמו שהם

 

ריק בשמיים וריק בהרים

אין ים ואין הרבה אנשים

אין מישהו שצועק קללות וגידופים,

כולם מלאים אהבה וחמלה, חסד ורחמים

 

הקירות מתקלפים, ואולי זה בערך

חושפים את הצבע המקורי שלהם, בערך

גם השמיים מתנקים מעננים, בערך,

וחושפים שמיים כחולים

 

היא גרה על ההר בתוך העמק,

והוא גר בתוך העמק על ההר

היא הזדקנה, ושיער שיבה זרק בראשה

גם הוא אטי יותר ודעתו לא צלולה

 

היא מנגבת את שולחן הסלון הנמוך,

משאריות של קפה שנשפך באצבע רועדת

כי היא הייתה זוכרת, והייתה נרעדת,

לזכר הדברים שכאילו מעולם לא קרו

 

והוא עומד בפתח, עם רגל יחפה,

בין הסלון למטבח, בין המסדרון לחדר השינה

הוא ממולל מילים, ולא יודע אם היא שומעת

היא שומעת ולא יודעת מה הוא זוכר,

אם הוא זוכר

 

הוא מנסה דרכים שונות,

להיות הצל על הגבעות השוממות

והיא רצה בדרכים המהירות,

הרכבת תצא בשתיים וחמישה, ואין לה זמן להשתהות

 

כמו עץ נטוע - הרוח בו נושבת

עושה צורות בעלוות הענפים

והוא לא יודע אם בוקר או ערב,

או ש-מה חצות הליל, והגיע זמן לישון.

נכתב על ידי קלקטוס , 7/10/2017 18:12   בקטגוריות שירה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




החוויה הזו גומרת אותי,

כל פעם מחדש

אותם הקולות בראש,

והצפצופים באוזן

יבלות על הרגליים,

וציפורניים מתקלפות

אני מנסה לעשות את מה שצריך,

אבל זה לעולם לא מספיק

כשאני צועד בין נקודה לנקודה,

וכל הפקלאות עליי,

שוקלים יותר ממני

אני צריך לעשות הסדר ביניים,

ביני לבין עצמי

יש סיבה שבגללה זה קרה לי,

ואולי זה לא תלוי בי

אולי האווירה היא מן השמיים,

ואולי זה תלוי במעשה אדם

כך או כך כל הזיעה הופכת למים,

ונשטפת לים.

נכתב על ידי קלקטוס , 4/10/2017 19:23  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שיר הנשמה


מעבירים את היום בלהעביר ארגזים ממקום למקום, למלא ולרוקן את הארגזים, לבדוק מה בפנים ומה לא בפנים.

"אדיוטים מושלמים לא שורדים בעולם הזה," אמר אביו של מיכה, ונגע בכתפו לאות הדגשה, "אל תהיה אידיוט,"

"אני לא אהיה אידיוט, אבא, אני מבטיח, הדבר האחרון שאני אהיה הוא אידיוט,"

"עדיף להיות מת מאשר להיות אידיוט," אמר אביו של מיכה ונגע באוזנו לאות הדגשה, "תמיד תעדיף להיות מת,"

"תמיד אני אעדיף להיות מת, אבא, אני מבטיח לך, להיות מת - רק לא להיות אידיוט,"

 

הם הערימו ארגזים וספרו תכולה, ויצאו להשקות את הגינה,

"תמיד כדאי להיקבר באדמה," אמר אביו של מיכה, ונגע באפו לאות הדגשה, "להיקבר באיזה דבר אחר זה אידיוטי מדי,"

"תמיד אעדיף להיקבר באדמה, אבא, ולא בשום דבר אחר, אפילו לא בקרח," אמר מיכה בקול רועד

"כשמתים - צריך למות באפן סופי, לא חלקי," אמר אביו של מיכה ונגע באצבעו לאות הדגשה, "אחרת עלולים לקצור לך איברים להתרמה,"

"כשאמות - אמות רק באופן סופי, לא באף אופן אחר, אני מבטיח לך," אמר מיכה בקול רועד

 

הם חזרו לבית, והכינו שקשוקה במטבח,

"תמיד תאכל רק את החרא של עצמך ושלי," אמר אביו של מיכה, ונגע בישבנו לאות הדגשה, "לעולם אל תאכל חרא של אחרים,"

"רק את החרא שלי עצמי ושלך אני אוכל, אבא," אמר מיכה בקול רועד, "אני מבטיח לך,"

"אל תדפוק חשבון לאף אחד, רק לעצמך, ולי," אמר אביו של מיכה ונגע בחזהו לאות הדגשה, "רק אתה ואני יודעים מה טוב לך,"

"אני לא אדפוק חשבון לאף אחד מלבדי ומלבדך," אמר מיכה בקול רועד, "רק אני ואתה יודעים הכי טוב בשבילי,"

 

נכתב על ידי קלקטוס , 3/10/2017 20:36   בקטגוריות סיפור, שירה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי:  קלקטוס

בן: 1




5,622
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , אהבה למוזיקה , סקס ויצרים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקלקטוס אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קלקטוס ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ