לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


Why does the sun go on shining? Why does the sea rush to the shore?

Avatarכינוי:  ריי.

גיל: 7





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: ׳›׳×׳™׳‘׳”. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

את יותר יפה כשאת לא נאמנה אליי


שאסתר הייתה מנגנת את הקנאה זה היה כל כך יפה. באמת. כי בעצם כל מה שרציתי להגיד לה זה שהיא יותר יפה שהיא לא שלי.

יותר יפה שהיא לא איתי. "את יותר יפה כשאת לא נאמנה אליי" ככה יוני אמר בשיר שלו, היחיד שלו שאסתר הכירה באותה תקופה, בשהות שלנו במחלקה הפסיכיאטרית. אני לעומת זאת הכרתי כמעט את כולם. אסתר העדיפה את מאיר אריאל ורונה קיינן.

אסתר ואני ישבנו כל יום שעות על גבי שעות. והיא הייתה מנגנת עם הגיטרה של המחלקה ומישהו עם קול פחות טוב משלה היה מצטרף בשירה בדרך כלל.

אבל אסתר הייתה מנגנת ושרה הכי יפה ששמעתי. היא בדרך כלל לא הייתה שרה, רק מנגנת, אפילו שהיה לה באמת קול נדיר. והיא כן אהבה לשיר, אבל רק לאנשים מסויימים.

אני הייתי אחד מהם למזלי.

אני אהבתי את הקול שלה וזה לא היה סוד שהיא היחידה שגרמה ללב שלי להרגיש משהו חדש אחרי כלכך הרבה זמן שהייתי תקוע על אותה הבחורה שזרקה אותי בהודעת אסמס. ולאסתר היו לה המון צרות. וגם לי.

אם זה עבר של בעיות במשפחה או בעיות עם עצמה או בעיות בכללי. אבל היא הייתה דמות חזקה בין כל האנשים הפשוטים במחלקה הפסיכיאטרית.

ואני הייתי מאוהב. 

הייתי מאוהב בבחורה שלא נאמנה אליי.

בבחורה ששרוטה על כל הראש, בבחורה שחושבת דברים אחרים על עצמה, שעסוקה במוות, שמגרדת את הפצעים, שחותכת ורידים. הייתי עסוק בבחורה שרואה רק את הצדדים האפלים שבעולם. 

בהפסקות הסיגריה היינו מעשנים ושותקים. הכל היה שקט. לפעמים היא הייתה מניחה את הראש עליי, לפעמים על מישהו אחר.

וכל יום שעובר אני לא מפסיק לחשוב על אסתר. בסופו של דבר אני כותב את זה כי אני מתגעגע, כי אני מנסה ללמוד את הקנאה וכל כך קשה לי כי הקול שלה מתנגן לי בראש ואני לא מצליח להתרכז. כבר עברו שנתיים ואסתר לא בחיים שלי. בטח מתרוצצת בירושלים ומחפשת מושיע, או מישהו עם קלידים בבית כי היא כל כך רצתה ללמוד לנגן על קלידים. 

ואסתר שלי, אם את קוראת את זה, אני מצטער שלא הייתי יותר מעשרים דקות בפרידה שלך מהמחלקה, אני לא יכולתי להכיל את זה שאת עוזבת. 

אמנם בצורה טובה, אבל שלא תנגני איתי יותר.

ואסתר, 

יקירתי,

את יותר יפה כשאת לא נאמנה אליי. 

ואת מנגנת הכי יפה בעולם.

נכתב על ידי ריי. , 12/1/2019 18:23   בקטגוריות דברים שכתבתי בשנת 2018, כתיבה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מיוחדת בשבילך


זה לא קל לדעת

שמישהו אחר ישכב איתה בלילה

וישב איתה ביום

זה לא קל לחשוב על זה

שהמציאות תראה בלעדיה 

כמו גהנום

 

זה לא קל לדעת 

שהפנטזיות מפנות לך עורף

והדיכאון ואתה נהייתם כבר

החברים הכי טובים

ובמקום להביא לך זר של שושנים

החיים מכוונים אלייך רובים

 

זה לא קל לדעת 

שתתעורר בלעדיה

והיא בטח שמחה ומאושרת

בלעדיך

אבל במקום להשאר בחרא

קום

ותבין שיש הרבה דגים בים

ואם יש אותה

יש עוד אלף כמוה

היא לא מיוחדת

היא רק הייתה שלך

וזה מה שהפך אותה

למיוחדת בשבילך

 

זה לא קל

לדעת שהיא כבר לא אוהבת אותך יותר

ולא חושבת עליך יותר

ולא תשן איתך יותר

אבל זה בסדר

תמצא את האחת שתהיה מיוחדת בשבילך

ואחרי שנה שנתיים

היא תעלם לך 

ותמצא תחליף אחר להתמסר אליו

היא לא מיוחדת

היא רק הייתה שלך

וזה מה שהפך אותה

למיוחדת בשבילך

 

ואם מצאת אותה

תמצא גם אחרת

בסופו של דבר

הנפש שלך לא מוותרת

אל עוד מסע למציאת נחמה

בדמות אדם

עם נפש רכה 

ועיניים יפות

ואם מצאת אותה

תמצא גם אחרת

בסופו של דבר, 

היא לא מיוחדת

היא רק הייתה שלך

וזה מה שהפך אותה

למיוחדת בשבילך

נכתב על ידי ריי. , 11/1/2019 16:07   בקטגוריות דברים שכתבתי בשנת 2018, כתיבה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , מתוסבכים , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לריי. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ריי. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ