לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

לאן ברחת?


חומר ניקוי זה נפוץ מאוד בשימוש ביתי ותעשייתי וניתן למצוא אותו בכל מקום המפעיל מטבח. סבוני הכלים תורמים להיגיינה העולמית והפרטית, ועוזרים לבריאות הכללית והביתית.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2017


כל מה שלא תרצו היה לה- בי פולאר, סרטן. היא בכלל על הספקטרום האוטיסיטי. יש לה אי ספיקת כבד וריאות וכליה אחת בכלל חסרה לה. יש לה כרטיס נכה, אבל בלי תו לחניה כי כל מה שיש לכם אין לה. בת ארבעים ושלוש בלי ילדים בלי בעל ובלי כפכפים ללכת איתם לים. בלי אוטו כדי לקלל את חוסר החניות בתל אביב. בלי כסף לתת להומלס משוגע או כדי ללכת להצגה בתיאטרון גשר למרות שהיא לא דוברת רוסית. אין לה גם כלב כדי להוציא לטיול או חברים דמיוניים. אפילו קולות בראש שיאמרו לה לעשות כך וכך וכך לא אין לה. אין לה שיער בגלל הכימו ואין לה הרבה אושר, זה בגדול. אבל אם תשאלו אותה היא הכי שמחה שיש ותמיד צריך להסתכל על הכוס המלאה, לקרוא עיתונים, לצפות בטלויזיה בשעשועוני מוח גרועים. ככה צריך לחיות היא אומרת. צודקת? טועה? אני לא יודעת. היא אמרה לי שעשתה מחקר, אפילו סקר. שאלה אנשים ברחובות מה עושה אותם מאושרים. כל הגברים אמרו עבודה טובה שכר מספק וכל הנשים אמרו שאהבת אמת מחכה וכשהיא שאלה כאלו שהם בין לבין, הם אמרו שתלך להזדיין. אין לה עם מי בכל מקרה, כי היא לא מושכת או יפה או מוכשרת או עשירה. היא בת ארבעים ושלוש עם תסמונת אספרגר, אוהבת לאכול אספרגוס, יש לה סרטן ומצבי רוח קיצוניים, יש לה תעודת נכה. ושלא אתחיל לדבר על מה שאין לה. אין לה מוח, כאן בערך נגמר הסיפור. כל החיים אמרו לה שאין לה מוח. כשנולדה אז הרופא אמר שהיא מועדת לפורענות, המורה בכיתה ג' אמרה שאין לה שכל ללימודים. בצבא קיבלה פרופיל 21 ומאז היא יושבת לה וחושבת לה היכן גאולתה. היכן טעתה, מה לא נכון עשתה? כשהלכה להופעה של אייל גולן היא נכנסה בין הקלעים, נופפה בכרטיס הנכה שלה ואמרה "תנו לי לעבור או שאני קוטפת לכם את הנשמה" והיא יודעת על מה היא מדברת. כשנסעה למרוקו וקנתה מנורת אלדין יצא ממנה ג'יני. בניגוד לדעות הרווחות הוא דווקא מאוד נחמד לא כחול, אלא ורוד. והוא גורב גרב אחת עם סמיילים ויש לו משקפיים סגולים. יש לו שני עיניים ואף ופה ואוזן אחת ואוזן שניה. כמו בן אדם, אבל עם זנב במקום רגליים. וגיי. היא ביקשה ממנו שיתן לה כל מה שאין לה, שהיא מוכנה לקטוף לעשרים וארבעה אנשים נשמות בשביל זה. הגיני הסכים כי הוא רצה להכין זר נשמות תועות לשיער לכבוד יום הולדת השלוש מאות עשרים ושבע. אז היא רצה ברחובות, קיבצה נדבות. אמרה לאנשים בערבית שהיא מסכנה. לקחה אותם לסמטה חשוכה, קטפה להם את הנשמה, הזונה. עשרים וארבע נשמות היא קטפה, הביאה לג'יני כזר פרחים והוא בתמורה נתן לה את כל מה שלא היה לה. הייתה לה מכונית כדי לנסוע איתה לים. היה לה כסף כדי לתת להומלסים כדי שיקנו עם זה סמים. היה לה כלב וחתול וכסף לבונזו, ואפילו קולות בראש היו לה, לפעמים. אפילו בריאות הייתה לה, אין עוד כימו ואין מצבי רוח קיצוניים. היא אפילו דיי יפה עכשיו, כשיש לה שיער. אבל לקחו לה את תעודת הנכה וזה חבל כי דווקא עכשיו כשיש לה רכב אין לה תו כדי לחנות בחניית נכים. אז מה זה שווה?

נכתב על ידי , 23/6/2017 19:50  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



דשלחיחלכ בישדP


אמרתי לך, שאני צריכה אותך כאן איתי יושב לידי אוכל לידי שוכב לידי במיטה. שוכב במיטה ומתחתיה נעלי בית בצורת ארנב הפוכות, שנים הן הפוכות, שנים שלא יצאת מהמיטה. אמרת שכשתגיע לקבר תחצה אותו, היית מסתובב עם כת השטן ועורף לחתולים ראשים. אוכל יונים מפחלץ תנים. זה רק לכאורה, לא באמת מצאנו הוכחות או טביעות אצבעות. לא מצאנו את הלב שלך כשנתחו את הגופה. אולי כי אין לך לב, אין לך לב בכלל. אמרת שתהיה איתי, לידי, שתמרח לעצמך קטשופ וקצת ממנו יעוף אל עבר הצלחת שלי. אמרת שתישן איתי כפיות. אמרת שתגרום לי לחייך מאוזן אחת עד החור באוזון, לא באמת עשית את זה. אני נשארתי ואתה נסעת שנות אור מכאן למאדים. התיידדת עם חייזרים והקמת קרקס לפשפשים. הלבשת אותם בתלבושות מוזרות ונטשת אותי. נטשת את נעלי הבית שלך שהיו בצורת ארנבים. נטשת את דגי הזהב שלך שהיו מכורים לניקוטין. ומי יביא להם סיגריות עכשיו? אני לא יכולה. אמרת שאחכה לך, שייקח כמה זמן שייקח. אמרת לי לצפות לך בכיליון עיניים. עשרים עיניים זזות הדבקתי על המצח ושום דבר לא קרה. אתה הלכת ממני. מהצלחת, מהסדינים. והאמת שהריח שלך כבר דיי נעלם. אמא שלך מחכה לך על המיטה בחלוק מעבדה, לקחו לך את הלב. לקחו לך את כל הגפיים. אתה בעל מום, נכה, חצי בן אדם. וכולם יורקים עליך כשהם באים לבקר בעולם הבא. לא מביאים פרחים לא מביאים שמפניה או בורקסים מסריחים במילוי תרד. החתולים רוקדים על הקבר שלך ואני יושבת בפינת האוכל, מחכה, שוקעת במיטה, מחכה, לוקחת את נעלי הבית בצורת הארנב, מטיחה מהמרפסת על המדרכה. עוד סיגריה אחרונה שאני מציתה. זורקת את האקווריום של הדג על הרצפה. מכסה מכסה והגיע הסוף המר. לא שלי, אלא שלך. אני דווקא נהנית מהספק.
נכתב על ידי , 23/6/2017 17:44  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




צפיתי בטלוויזיה וראיתי פיצוץ, שתי מכוניות התנגשו זה בזו ואז התחילו לדרוך נשקים לירות טילים. ליידות אבנים. אני במחלקה להפרעות אכילה כבר כמה חודשים. לא ממש אכפת לי מהעולם החיצון, אלא רק מזה שלא ידחפו לי צינור לאף. לאכול מסודר. שש ארוחות ואלפיים חמש מאות קלוריות ביום. שבע עשרה אלף וחמש מאות בשבוע(חוץ מהפעמים שיוצאים שבת ואפשר לעבוד על אמא שאכלתי מספיק). לא ממש אכפת לי מפיגועיי דקירה, רצח או סמים. אוכל זה הכל בחיים, ועדיף כמה שפחות. כמה שיותר לשתות תה, עדיף טיבטי. כמה שיותר מים וכמה שיותר ללכת לשירותים לנעול את הדלת ולהוציא הכל. את כל הרע הזה שהצטבר בתוך הקיבה כמה שפחות להרעיש כמה שפחות להיות חשודה. כמה שפחות להיות. ואז ללכת שוב לחדר האוכל להחביא חתיכת חלווה וכמה ביסקוויטים שיבדקו לי את השיניים ואת הלשון כדי שלא ישאר אפילו פירור אחד. אין פירורים ואני משוחררת, אבל רק מארוחת לילה. צפיתי בטלוויזיה בחדשות וראיתי שרצחו איזו אישה או שתיים או עשר או חמישים. ראיתי שאיזו אקסהביציוניסטית התערטלה בכותל וכל מה שהיה אכפת לי זה איך לעזאזל היא יכולה. איך היא יכולה להיות כל כך בטוחה בגוף שלה? גם אני רוצה. ושוב חוזר חלילה שבשעות הבוקר התפריט הוכן; שקית קורנפלקס של אלופים

שני ביסקוויטים

מעדן

 

שתי פרוסות לחם

גביע גבינה

תפוח

גבינה צהובה

 

מנת חלבון ראשון שלישי וחמישי קטניות

בשאר בימים שניצל סויה.

שתי פרוסות לחם

מלפפון וגזר

וכף שמן

 

קורנפלקס

שמנת ותפוח

פרוסת לחם

בימים זוגיים גבינה צהובה

בימים אי זוגיים גבינה משולשת וביצה.

 

אנשור חלבה

ושני ביסקוויטים.

 

אולי עדיף להילחם בשדה קרב ולא להילחם בעצמך ואולי עדיף לעשות מלחמת אוכל ולזרוק על אנשים רימון מלא בתרי"ג מצוות ולהפסיק עם השטויות. מספיק ודי. נמאס.

אבל עדיין כשאני מסתכלת במראה כל מה שאני רואה זה שלא נשאר עצם מעצמי.

 

נכתב על ידי , 21/6/2017 18:41  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי: 

מין: נקבה

Skype:  mesir.ipur 

תמונה




15,037
הבלוג משוייך לקטגוריות: שירה , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסבון כלים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סבון כלים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ