לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

לאן ברחת?


הכתם נשאר על הקיר


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2018


אם תרצו 

Mesiripur@gmail.com

כי ראיתי מראה שחורה ואני אוכלת סרטים, בואו לאכול אותם ביחד איתי

ישתבח שמכם לעד וכו 

נכתב על ידי , 12/12/2018 00:23  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




עקשנות היא דרך ללא מוצא וצריך לפעמים לוותר על הכל כדי להתחיל מהתחלה. התחלה נקיה, שקטה, שלווה, אמיתית. פתיחה של וילון ההצגה והפעם בלי לשחק אותה. פשוט ככה, לחיות, לאהוב ולהיות נאהבת על מי שאני באמת ולא מישהי מוגזמת ומתאמצת כדי להשפיל את עצמה בפני כל כך הרבה אנשים. אותנטיות היא אני ואני כל כך הרבה. אני צריכה לתת לעצמי צ'אנס להיות אני ולא מלאך אני ולא שרף. אני צריכה למחות כדי לשנות תפיסה כל כך עוצמתית שבה היקום חייב לי משהו. אולי כאפה כדי להתעורר כבר על החיים. להבין שאני לא אותה ילדה בת 14, קטנה, חלשה, שאין לה מילה בשום דבר שקורה סביבה. שאין לה יכולת ביטוי אבל יש לה כל כך הרבה מה להגיד. על כולם. על הפרחים והילדים ועל אמא שלה. יש לה כל כך הרבה מחשבות סוררות בראש ואין לה אף ערוץ ביטוי או, לפחות, מישהו שיקשיב. אני כבר לא במחלקה פסיכיאטרית(אף על פי שהייתי בכמה וכמה מאז). כבר לא כבולה, כנועה, עלה נידף ברוח שמחכה שמישהו יקח אותו וייבש באיזה ספר עב כרס. כבר מצאתי בית בתוך עצמי ובתוך המראה שבחדר, פעם לא הייתה מראה. מצאתי בית באנשים שאני אוהבת ואוהבים אותי חזרה. המחשבה האובססיבית הזאת של לסיים עם הכל היא דיי גרנדיוזית, היא פתולוגית וחולה ומבחילה

אני רציתי לשלוט על המוות שלי כי על החיים אני לא הצלחתי. ועכשיו כשהכל על פני השטח (לפחות) נקי יפה ומאורגן, שליו ונינוח, זורח פורח ומבדח אני יכולה להגיד שהצלחתי לשלוט על מזג האוויר שלי, לווסת. לראות ולהראות שהעולם שלי לא צר כמו של נמלה אלא רחב ומלא ביבשות שבא לי, כל כך בא לי לכבוש כבר. אפילו שאולי כבשו לפני, אפילו שגרים שם אנשים. אני מצפה לרגע שבו שבו אצליח לשחרר את העקשנות שלי ושתעוף מפה קיבינימט. יא זבל

 

תראי מה עשית לי

נכתב על ידי , 11/12/2018 19:52  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אם הדיכאון יחזור אני אקבל אותו בזרועות פתוחות ואתחיל לשיר מזמורים לכבוד מלאי ריקנות אינסופי שמחכה רק לי. לכבודי, בשבילי. ואם לא יחזור אחכה לו בלב שלם עם זר פרחים, בלונים פורחים ומיליון פקחים ויתקעו לו דו"ח על נסיעה במהירות גבוהה מהמותר. ברח לי הבן זונה, והוא היחיד שהכרתי. ובו נתלתי, ובו החזקתי את עצמי. בתכל'ס אני מצפה לו יותר ממה שאם מחכה לילד, יותר משחקלאי מחכה לגשם. חשבתי לצייר סביבי מעגל ולגרוב את גרבי המזל שלי, אלו עם העננים האפורים שמורידים גשם. גרב זה זכר ואני שונאת גרביים רטובים ואני שונאת זכרים וגם דיכאון הוא עוד אחד. אכזב אותי הבחור עם החרמש והגלימה, אכזבו אותי החיים, אלוהים, נהג המונית שלקח לי עוד שני שקלים. אני שונאת גברים והכי אני שונאת את הדיכאון, כוס אמא שלו. בדיוק כשעמדנו לעלות ביחד על רכבת הרים הוא היה צריך לשירותים ולא חזר. ואני עדיין אוהבת אותו בקטע אובססיבי-מטומטם וכשאני לא מצליחה לבכות אני חושבת לסמס לו שיוריד לי מבול מהעיניים כדי שאוכל לאסוף כל כך הרבה טישו ולהכין ממנו זר פרחים. כמו של כלה. 

נכתב על ידי , 10/12/2018 17:42  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי: 

מין: נקבה

Skype:  mesir.ipur 

תמונה




21,189
הבלוג משוייך לקטגוריות: דברי תורה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למשיח שקר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על משיח שקר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ