לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

סיפורים למגירה

קטעים קצרים או ארוכים של מחשבות יומיומיות, פנטזיות או סתם מוזה שנוחתת עליי פתאום.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


12/2015

בגרות קצת שונה


את יודעת... בגרות היא דבר משונה. אני מתכוונת או שאתה בוגר, או שאתה לא... לא? אני מניחה שזה לא ככה, הרי כל אדם בוגר בצורה שונה, אחרת... מיוחדת. את לא יכולה להגיד על אדם שהוא לא בוגר ״כמוך״, כי אין בגרות שהיא אותו הדבר. כל אחד אחר, שונה, מיוחד! ואת? את התבגרת עוד בכיתה א'. אז, מאותו היום שסיפרו לך שההורים מתגרשים, המשפחה מתפרקת, החיים משתנים. התבגרת, עברת דברים... כשלונות, הצלחות, נפילות ועליות. למדת מכל דבר לא משנה כמה היה קשה, כי כזאת את! בוגרת, חזקה, איתנה. את אבן, אבן עם לב רך כמו פלסטלינה, אבל אבן. זה בסדר, זה בסדר להודות שיש לך לב... אף אחד לא האמין לשקרים שלך מההתחלה. רואים שאיכפת לך, רואים שאת אוהבת. זה בסדר, אני מניחה שאפשר לקרוא לזה אפילו מתנה! לא כל אחד קיבל את היכולת להיות שם בשביל האחר, להקשיב, לתמוך, לייעץ. כן, אני יודעת שאת מנסה להיות ילדותית לפעמים, סתם ככה... כדי לסדר לעצמך קצת את הראש. את סך הכל בת 17 עם נפש של בת 27. אני לא מאשימה אותך! תפסיקי לכעוס רגע ותקשיבי עד הסוף את עם בעיית העצבים הזאת. אוף, ילדה מעצבנת. אני מתכוונת לזה ככה- את סך הכל ילדה. עברת דברים שילדה בגילך לא אמורה לעבור, התבגרת מהר מדי... אפשר להגיד שבמקום מסוים איבדת את הילדות שלך. אבל תביני דבר אחד בבקשה, לא משנה מה עברת, זה בעבר. את מבינה את זה, נכון? זה עבר ונגמר! נכון, יש דברים שירדפו אותך תמיד... אין מה לעשות. ״סה לה וי״, מכירה? כן, סבתא שלי אוהבת להגיד את זה כדי להוכיח שאלו החיים, אבל תנחשי מה... את יכולה לשנות את זה. תמשיכי להתבגר, תמשיכי להיות אוזן קשבת לכל אדם שרק אפשר! תעזרי לאנשים, תתרמי כסף לעמותות או סתם תזרקי כסף לאנשים שמנגנים ברחובות. את אוהבת מוזיקה, נכון? תנצלי את הכישרון שלהם! תשמעי את השיר, תקבלי אותו, תרגישי אותו... ותתני לאדם שמנגן גמול על ההנאה והאושר שהוא הסב לך למשך כמה רגעים. זה יעשה לו את היום, אני מבטיחה לך! תמשיכי לסבול ברגעים הנכונים, אבל תדעי איך לצאת מהסבל בזמן. אל תפסיקי להתבגר. אל תפסיקי להפתיע, לדבר, להפיץ את חוכמת החיים שיש לך. אני מזכירה לך... זאת מתנה, תשתמשי בה בתבונה, בהבנה. תקבלי אותה, אל תברחי ממנה. היא מה שאת... יותר מזה מה את צריכה?
ועכשיו? עכשיו תסתכלי רגע במראה... את תראי אותי ואותך בגוף אחד. זאת אני, המתנה מדברת. אני כאן איתך, ולא עוזבת... רק תבטיחי לי דבר אחד- תלמדי לאהוב אותי, בדיוק כמו שאני אוהבת אותך.
את יודעת... בגרות היא דבר משונה. אני מתכוונת או שאתה בוגר, או שאתה לא... לא? אני מניחה שזה לא ככה, הרי כל אדם בוגר בצורה שונה, אחרת... מיוחדת. את לא יכולה להגיד על אדם שהוא לא בוגר ״כמוך״, כי אין בגרות שהיא אותו הדבר. כל אחד אחר, שונה, מיוחד! ואת? את התבגרת עוד בכיתה א'. אז, מאותו היום שסיפרו לך שההורים מתגרשים, המשפחה מתפרקת, החיים משתנים. התבגרת, עברת דברים... כשלונות, הצלחות, נפילות ועליות. למדת מכל דבר לא משנה כמה היה קשה, כי כזאת את! בוגרת, חזקה, איתנה. את אבן, אבן עם לב רך כמו פלסטלינה, אבל אבן. זה בסדר, זה בסדר להודות שיש לך לב... אף אחד לא האמין לשקרים שלך מההתחלה. רואים שאיכפת לך, רואים שאת אוהבת. זה בסדר, אני מניחה שאפשר לקרוא לזה אפילו מתנה! לא כל אחד קיבל את היכולת להיות שם בשביל האחר, להקשיב, לתמוך, לייעץ. כן, אני יודעת שאת מנסה להיות ילדותית לפעמים, סתם ככה... כדי לסדר לעצמך קצת את הראש. את סך הכל בת 17 עם נפש של בת 27. אני לא מאשימה אותך! תפסיקי לכעוס רגע ותקשיבי עד הסוף את עם בעיית העצבים הזאת. אוף, ילדה מעצבנת. אני מתכוונת לזה ככה- את סך הכל ילדה. עברת דברים שילדה בגילך לא אמורה לעבור, התבגרת מהר מדי... אפשר להגיד שבמקום מסוים איבדת את הילדות שלך. אבל תביני דבר אחד בבקשה, לא משנה מה עברת, זה בעבר. את מבינה את זה, נכון? זה עבר ונגמר! נכון, יש דברים שירדפו אותך תמיד... אין מה לעשות. ״סה לה וי״, מכירה? כן, סבתא שלי אוהבת להגיד את זה כדי להוכיח שאלו החיים, אבל תנחשי מה... את יכולה לשנות את זה. תמשיכי להתבגר, תמשיכי להיות אוזן קשבת לכל אדם שרק אפשר! תעזרי לאנשים, תתרמי כסף לעמותות או סתם תזרקי כסף לאנשים שמנגנים ברחובות. את אוהבת מוזיקה, נכון? תנצלי את הכישרון שלהם! תשמעי את השיר, תקבלי אותו, תרגישי אותו... ותתני לאדם שמנגן גמול על ההנאה והאושר שהוא הסב לך למשך כמה רגעים. זה יעשה לו את היום, אני מבטיחה לך! תמשיכי לסבול ברגעים הנכונים, אבל תדעי איך לצאת מהסבל בזמן. אל תפסיקי להתבגר. אל תפסיקי להפתיע, לדבר, להפיץ את חוכמת החיים שיש לך. אני מזכירה לך... זאת מתנה, תשתמשי בה בתבונה, בהבנה. תקבלי אותה, אל תברחי ממנה. היא מה שאת... יותר מזה מה את צריכה?ועכשיו? עכשיו תסתכלי רגע במראה... את תראי אותי ואותך בגוף אחד. זאת אני, המתנה מדברת. אני כאן איתך, ולא עוזבת... רק תבטיחי לי דבר אחד- תלמדי לאהוב אותי, בדיוק כמו שאני אוהבת אותך.
נכתב על ידי , 8/12/2015 11:00  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי: 

בת: 20




הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להמגירה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על המגירה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ