לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

soft morning light


"I am a marvelous housekeeper. Every time I leave a man I keep his house." - Zsa Zsa Gabor

Avatarכינוי:  peachy babe

בת: 21





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2017

תני זמן לזמן, אפילו שהינו זמן, בהווייתו שלו \\


ההשראה חודרת לעורי 

ברכות אך בעוצמה

באלימות שקטה

בגסות מלטפת

והנה היא בפנים בתוכי

היא אומרת

שהיא אוהבת להרגיש אותי

ואני מרגישה

שאני אוהבת להרגיש

אותה

בתוכי

היא משקה ורדים הצומחים במוחי

מדשנת ועודרת

 

לאחר מסעיה הארוכים

בהרי האלפים הקרים, הגבוהים, המאיימים בירוקם הזרחני

לאחר טיוליה בשדות התירס המצהיבים מיום ליום (כפי שהצהיב סבא ואז מת)

במדברות הרחוקים, בהם האוויר סטטי אך נקי-נקי, זכות כפי שעוד לא הכרנו כמותה, זרות נעימה

תמיד היא חוזרת, שבה אלי

זהו חוק החוקה

 

אחרי צהריים אפלוליים ואני על הברכיים

קופאות מונחות על גבי הרצפה הקרירה

בזהירות אני מישירה מבט לעבר השראה

מחזיקה קופסא זעירה עטופת קטיפה אדומה

מונחת פתוחה לרווחה, על גבי כף ידי

התכולה?

נישואין

נו, טבעת

עכשיו קופאות לא רק הברכיים

 

זיעה קרה ולאחריה זעקה:

השראה, התנשאי?

לי! לי! לי!

התקחי את ידי?

כי שובך מרגיש כפי שמרגיש

פרפר שמנגן על פסנתר

בעודו מקליד עם אצבעותיו (ואני שרה את תויו) - דו, דו, דו, פה, פה, פה

כנפיו רוקדות מתנועעות בקלילות

זה מופע ללא מלל

את צריכה להמציא את הליריקה בעצמך

התוכן הוא פנימי, לא חיצוני

פנימי, לא חיצוני

ואם תרצי למצואו

שלחי חיילים לעבר הלבלב

צאי להליכה בכיס המרה

אולי תמצאי אותו מתגופף מתכדר בין חומות עורקים וורידים

מתקלח בדם

מתלקח

 

השראה

התנשאי?

לי! לי! לי!

כי שובך מרגיש

כפי שמרגיש פרפר

שמנגן על פסנתר.

 

 

 

 

פירות.

אני צריכה תמונה כזאת רק במקום אפרסמון עם אפרסק.

נכתב על ידי peachy babe , 22/3/2017 11:31  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אני לא מדברת עם חברים בדרך כלל

על המצבי רוח שלי

נמנעת כמו מאש

כי, א. התגובות והעצות שלהם לא עוזרות

ב. אני לא רוצה להרחיק אותם ממני, הם רגילים לנוכחות של אני השמחה והחיובית,

ואז פתאום פוגשים מן מפלצת לא מוכרת

הם לא מכירים אותי ככה

ואם הם מכירים, אז הם מכירים בטפטופים, בטעימות - כמה דקות פה, כמה דקות שם

אבל הם לא מכירים אותי ככה כתקופה, כמשהו המשכי

כבן אדם ששוב ושוב הוא בהלך רוח הזה

ואני לא רוצה שימאס להם והם ילכו ממני

אז אני פשוט מתרחקת בעצמי

כי כשאני עצובה אני מרגישה שאין לי מה לתת לבן אדם מולי חוץ מלעשות לו רע מזה שהוא צריך לשמוע על זה שרע לי

כי אנרגיה זה דבר מדבק ואם אני כרגע באנרגיה לא טובה למה שארצה להדביק אנשים שאני אוהבת?

אז אני פשוט לא יוזמת

ואז אני לבד

ואז אני עוד יותר עצובה

כי אני לבד

אני מסרבת לפגישות כי מה אני אגיד לכם כשניפגש?

אני אשב בפרצוף צנון

עדיף לחכות שאני אהיה שמחה יותר

אבל איך...? מתי...?

אני חרדתית באובססיות, במעגליות, אני לא מסוגלת לחשוב על יותר מידי מעבר למה שמטריד אותי

לא עוזב את מוחי

כמו חרק

ואז אין לי מה לתת בשיחה לאדם שמולי, לפחות כך זה מרגיש
שאולי כשמישהו נפגש איתי הוא חושב לעצמו שאני קצת פחות טובה מפעמים אחרות שהוא פגש אותי

וזה מפחיד אותי אז

אני מתבודדת 

אני מרגישה שכשאני עצובה אני חצי בן אדם

 

אני חושבת תמיד שחברים שלי מצפים ממני להיות מישהי שמחה ושתמיד יהיה לי מה להגיד ועל מה לדבר

כמו שזה במצבי הטבעי שלי כשאני מאוזנת

וכשזה לא ככה, אני מרגישה כל הזמן שאני על הסף של לאבד אותם בחיי

כי כשהם יפגשו אותי הם יפגשו מישהי אחרת

לא את חברה שלהם המוכרת

אלא אדם זר

ומשעמם

וריקני

 

ודווקא אולי בגלל זה

כדאי לי להיפתח

ולספר

כדי שלא ארגיש כל הזמן שאני על הסף של לאבד

כשיראו שגם לי יש קצת רקוב מבפנים

 

אבל הקטע הוא שאם אספר

והעצב לא ישתפר

אז אני פשוט אספר ואספר ואספר

זה לא יהיה מאורע חד פעמי

זה יהיה משעמם לאדם שמולי

אהפוך לחד מימדית

אז אשאר שקטה

 

אני אצא להליכה לשאוף אוויר

להירגע

להרגיש חלק מהאוויר ומהרוח הלילית

ולא חלק מהספה

זה עדיף

 

נכתב על ידי peachy babe , 20/3/2017 22:01  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אני לא יודעת איפה להניח את עצמי

אני מרגישה לבד, למרות שאני מוקפת באנשים

אני לא מרגישה אהובה, למרות שאני לוגית יודעת שאני כן

אני לא מרגישה שאני מתקדמת, למרות שלוגית אני מבינה שאני כן

לפני חודש הכל היה בסדר

או חודשיים

או קצת יותר

הכל היה בסדר

אני מנסה להבין מה השתבש?

באמת מנסה

ולא מבינה

לאחרונה זה עצוב להגיד, אבל המקום מפלט שלי זה סקס כרגע

זה פשוט הזמן היחידי שבו המוח שלי לא מזכיר לי שיש דברים שהוא צריך לחשוב ולנתח ולחשוב ולנתח

זה הזמן היחידי שבו אני לא מפקפקת בטיב פעולותי

לא מפקפקת בעצמי

הכל שלם באותם רגעים

אני יודעת שזו תקופה אבל אני ממש מקווה שהיא תעבור במהרה

כי אני לא מרגישה כמו עצמי

אני מרגישה כמו בן אדם זר

ואני יודעת שאני חכמה ואני יודעת שאני יפה ואני יודעת שאני חברותית ומוכשרת אבל התחושה היא מנוכרת

בא לי לשלוף את תחושת הזרות מעצמי 

אבל אני לא יודעת איך

ניסיתי הופעות ניסיתי מסיבות ניסיתי לשתות ניסיתי לצרוך עוד אמנות לקרוא עוד ספרים לכתוב עוד לצייר עוד להתלבש יותר יפה לרקוד

זה לא שולף

אני מרגישה שכל מה שידוע לי ומוכר מתמסמס ונעלם

כלא היה בכלל

ואני נכנסת לעולם של לא ידוע

לא ידוע מה יקרה ואיפה אגור ועם מי אסתובב ומי אני בכלל כעת

ואני לא מרגישה מספיק חזקה בכדי להתמודד עם זה, בשיא הכנות

ואני לא מאוד בוטחת בעצמי ובהחלטות שלי

אני לא בוטחת בהן

 

לאחרונה הכל נהיה מאוד לוגי

לוגית זה כיף לעשות X, Y, Z

לוגית מתאים לבלות את הזמן עם X כי יש לנו Y M Q במשותף

לוגית מתאים להתקשר לY כי אולי היא תדע מה להגיד

לוגית N אוהב\ת אותי

הכל מאוד לוגי ולוגי זה חסר רגש וחסר רגש זה חסר משמעות חיים בלי רגש הם חסרי משמעות והכל חסר משמעות

ואני סתם פה

אני אקרא עוד ספר אראה עוד סרט אשמע עוד אלבום מה זה פאקינג משנה כבר

הוספתי עוד פיסת ידע למוח שלי

נהדר

אבל אני לא שמחה

אז מה זה שווה

זה רק לוגי זה רק 1+1=2

 

לפני מעט מאוד זמן כשהייתי עושה משהו הייתי מרגישה אותו

היום ישבתי בבית קפה ולא נהניתי

אף על פי שבית קפה אמור להיות כיף

משהו בי כבוי.

נכתב על ידי peachy babe , 19/3/2017 21:33  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: האופטימיים , אהבה למוזיקה , רוחניות ומיסטיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לpeachy babe אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על peachy babe ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ