לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

soft morning light


"I am a marvelous housekeeper. Every time I leave a man I keep his house." - Zsa Zsa Gabor

Avatarכינוי:  peachy babe

בת: 21





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2017

פלירטוטים: אוסף של סיטואציות \\


מישהו בעבודה מפלרטט איתי like a man

נשבעת שלא הייתי חושבת לכיוון של לצאת איתו אם הוא לא היה כל כך ישיר איתי

ישירות זה סקסי!

הסוד הוא להיות ישירים אבל שזה יהיה בנימה של צחוק וקלילות

למשל פעם ראשונה שמקס פגש את אמא שלי, אני והוא בכלל לא היינו ביחד

אבל איך הוא הציג את עצמו?

"שלום אני מקס, בעלה לעתיד של __ (שלי) "

אני חושבת שמלא פעמים אני בקטע של בן אדם רק אחרי שאני קולטת שהוא בקטע שלי

זה פתאום מעלה את האופציה על הפרק? "אהבה זה מדבק" - רונה קינן

בקיצור אני סתם כותבת לתומי סיטואציות חמודות שהיו לי איתו, כי משעמם לי ובא לי לפרוק את הסיטואציות הממש מתוקות האלה

נראה לי שיש לי בעיה, שמשעמם לי כשאין לי חבר\מישהו?

ואני גם ממש חרמנית לא עשיתי סקס כמה שבועות

אני חושבת שהמהלך הכי חכם שהוא עשה זה להתקרב אלי פיזית

ברגע שהוא היה ממש קרוב אלי ואז קלטתי גם שאני מגיעה לו ל... כתף אולי

החשק המיני שלי ממש קם לתחייה סוף סוף אחרי כמה שבועות שחששתי שהוא התמוסס ונעלם

 

- אמר משהו על אקסיות בצחוק

"אז אתה מאלה שמלכלכים על האקסיות שלהם?"

"לאלא, אני ממש אוהב אותה, אחלה בחורה. אבל בתאכלס רק נשיקה ממך יכולה לאחות את הלב שלי"

 

אני ממש אוהבת את זה שאין לו בושה

נכנס למקום עבודה בהפגנתיות

(הוא עובד בסניף השני אז אני לא איתו כל הזמן במשמרת, מידי פעם הוא בא כשצריך דברים מהסניף שלי או קפה לכמה דקות והולך)

לידי יש עוד מישהו שעובד איתי

אומר בקולי קולות "__ אם את לא מנשקת אותי עכשיו אני לא מדבר איתך יותר"

"מה, לנצח...?"

היה קצת מובך והלך לעשות לעצמו קפה ודיבר קצת עם השני

אני הייתי בפלאפון בצד, בטאמבלר

הוא התגנב ונתן לי נשיקה בלחי בלי שאפילו שמתי לב שהיא בדרך

וזה חמוד כי הוא צריך להתכופף כדי לתת לי נשיקה

 

"אני לא יודעת לקרוץ ולשרוק"

"על דברים כאלה אפשר לכפר רק אם ממש טובים במיטה..."

וזה גם הוא אמר ליד הבחור השני, חוסר טאקט זו תכונה לא כל כך רעה תמיד

 

"אני רק צריך להתכוונן על אזרחות יוונית"

"יוונית למה?"

"אני יווני"

"וואי ממש מתאים לך יווני תאכלס"

"בטח שמתאים לי, ליוונים יש את הבולבולים הכי גדולים"

"רואים...

לפי האוזן"

- נוגע לעצמו באוזן

"ככה זה הולך, ככל שהאוזן קטנה יותר ככה הוא גדול יותר"

 

בשלב מסוים הוא פשוט בא ונעמד ממש קרוב אלי

זה היה באותו הזמן שהייתי בטאמבלר באותו היום הוא פשוט בא מולי והחליט שהוא עומד כמה סנטימטרים ספורים ממש ממני

סתם ככה

ממש ממש קרוב

בלי שום סיבה

וגם ליד העובד השני שיצא ממש גבר גם כן כי הוא התנהג בקזו'אל, bro code כזה

הוא גבוה אז הוא חסם לי את הראייה

כל מה שיכלתי לראות זה את הצוואר שלו או את בית החזה

"באת להשוויץ שאתה יותר גבוה ממני??"

 

באה לסניף שלהם כדי לפרוט שטר של 200 כי נגמר לנו העודף

הוא פותח את הפה שלו כדי שאשים את השטר בין השפתיים שלו, הוא מחזיק את השטר שם ועושה מבט מפתה בצחוק

"ממ... סקסי..."

 

מתקשר מהסניף השני ושואל כמה שאלות שקשורות לעבודה ולמשמרת

"טוב מתי אנחנו יוצאים לדייט?!?!?!" הוא שואל בצחוק

"עכשיו!!!!"

"טוב אני בא לאסוף אותך"

"מצוין אז שניה אני מתפטרת"

 

מעניין מתי יהיו לו את הביצים כדי לשאול באמת.

נכתב על ידי peachy babe , 26/7/2017 16:33  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אידיאליזציה מוטעית \\


כעת כשאני חושבת עליך חיוך מתנוסס על פניי

אולם זה לא עבד, אך היה כיף

מצחיק

ואהבתי אותך כל שניה ושניה

היו גם רגעים קשים כמו התקופה האחרונה

אבל בגדול:

היה שווה את זה בהחלט

היית חבר נהדר

אני מאוד אוהבת אותך

מאוד מתגעגעת

מי יודע מה העתיד צופן לו, אולי עוד נהיה חברים ביום מן הימים

אבל אין לדעת

מובן שזה עדיין צובט לי בלב

אבל אני כבר לא חוששת לראותך ברחוב

באירועים

להפך

זה יכול להיות נחמד

קצת להפיג את הגעגועים

תהיה בטוח ש

תקבל חיבוק עוטף

חיוך כנה

וכוונה אמיתית 

של לשמוע

מה שלומך ומה עובר עליך

איך אתה מתמודד עם היום-יום

אפילו אם החרעכלך שלי כבר לא יהיה חלק מהתמונה

הוא לא נחוץ בכל סיטואציה

3>

 

\\

 

"אל תעשי אידיאליזציה לבן אדם אחד! את יכולה לדבר גם איתנו על דברים, את יודעת, רק תנסי, רק ככה תדעי אם נתחבר לנושא או לא".

אני מניחה שבאיזשהו מקום קצת החסרתי בראשי מערכם של חבריי, בהרגשתי הסובייקטיבית בלבד שנושאים מסוימים הם לא יאהבו, לא יבינו. כי מעולם לא העלו את הנושא בעצמם, ואני אולי כן, אך אין זו סיבה לא להמשיך לנסות.

למשל, סיפרתי לחברה על נושא שבכלל רציתי להעלות מולך (היזיז שבול ניתקתי איתו קשר, אני מדברת כביכול אליו כי... הוא המכר היחידי שלי שעלול לקרוא בבלוג הזה, הכרנו כאן), מאוד-מאוד, אבל באותו יום חמישי הרגשתי חוסר מסוגלות לדבר איתך בנעימים על נושאים נחמדים, הייתי נסערת. ועכשיו כבר מאוחר מידי לכך, לפחות לתקופה הזו. בקיצור, חשבתי באמת ובתמים שאתה היחידי שתבין את זה, תתלהב, תתעניין, ותרצה להריץ את הרעיון לפועל. אז לא ממש הייתה לי ברירה, סיפרתי לשתי חברות ולידיד, להפתעתי כולם התעניינו מאוד, ואף רצו לחקור איתי את הנושא ביחד מעבר למה שכבר ידוע. הם אפילו הוסיפו מהידע האישי שלהם.

במילים אחרות, למדתי משהו חשוב ביותר: לא כל האנשים מדברים על עולמם הכמוס והפנימי ביותר, למשל אני, אני מראש מניחה שאנשים לא יכירו את הספרים שאני קוראת, את הסרטים שאני רואה ואת המוזיקה שאני שומעת. אתה היית היחידי שבאמת הכרת. רוב שאר האנשים לא ממש יודעים ומכירים לצערי, אבל! זה לא אומר שאני לא צריכה לנסות. אני עלולה להיות מופתעת.

וגם להיות פתוחה לדברים חדשים: למשל, חברה שהתחילה להיכנס יותר לפילוסופיה, ודרך כך היא גם הכניסה אותי לנושא יותר.

ידיד שהכניס אותי יותר למשחקים.

אחד שהכניס אותי ללימודי המוח!

או ללימודי פסיכולוגיה של חלומות!

ואפילו על פיזיקה ועל חרקים.

חברה שרוצה לטייל יותר.

חברה שקוראת המון על ההיסטוריה של הסכסוך הפלסטיני יהודי ישראלי איך שלא תקראו לזה.

אני צריכה להיות קצת פחות יהירה ולשפוט אנשים במהירות, כן, אני מאוד מקווה למצוא בסופו של דבר אדם נוסף שאני מרגישה איתו חיבור כזה, בנוגע לעולם הפנימי ביותר שלי, האמנות שאני צורכת ממש מחייה אותי. מאנשי ההופעות בתל אביב הצלחתי להתחבר רק לאדם אחד, שהיא חמודה אבל היא לא מעיפה אותי ממש. הכרתי בעצם בעיקר את החברים שלו משם, ולא הרגשתי שיש לי חיבור מי יודע מה איתם. הם הרגישו לי קצת off, מאוד מחפשים את עצמם. טיפוסים חמודים שעוד אין להם את הבגרות להחזיק שיחה עמוקה ומעניינת? אולי זה סתם מנגנון של הגנה עצמית של - פפפפ הם לא התחברו אלי אז בואי נחשוב שהם מעפנים כדי לא להוריד מערכך. אבל ככה זה הרגיש לי, כבוי. וזה בסדר, אני מניחה שיש מספיק אנשים שיתחברו למה שאני מתחברת אליו, וגם אני אליהם והם אלי, והם נמצאים אי שם, אני רק צריכה למצוא אותם, וזה יקרה מתישהו.

עצם הידיעה שאדם נוסף התחבר למה שאני התחברתי אליו גורמת לי להרגיש שהקרבה שלנו עמוקה הרבה יותר, שהעולם הפנימי שלנו דומה, לא רק החיצוני.

אבל אסור לי לזלזל בחברים שלי, אני חייבת לשתף אותם, זו הדרך היחידה ליצור חיבור באמת עמוק, כמו שהיה לי איתו. ואם הם לא יתחברו להכל, לפחות שיתחברו לחלק. זו כבר התחלה לא?

וגם ללמוד קצת מהם. יש כל כך הרבה מה!

 

 

אחד הסרטים האהובים עלי, והסאונדטראק שלו ממש מעביר את האווירה ששוררת בסרט.

 


 

אתמול היה לי הרבה זמן לחשוב במשמרת, היא הייתה בית קברות של ממש. שיחי מדבריות התעופפו להן עוד שניה בין השולחנות. עוברים ושבים היה ביטוי זר ומנוכר לאותם הרגעים. וחשבתי לעצמי כמה שזה קל לגורואים למיניהם, לאנשי רוח, למכור לנו שהחיים צריכים להיות נהדרים. שהכל צריך להיות מושלם. ואני, שנוטה להיחשף לתוכן הזה מפאת הרצון הבסיסי והתמים שלי באמת לחיות בהרגשה נעימה, לעיתים קצת מאמינה יותר מידי. החיים מאתגרים וקשים ואין מה לעשות, כעת אני לא כותבת זאת מנקודת מבט קורבנית, אלא כי זה פשוט נכון.

יש סיטואציות שבהן לא צריך לבחור מה לעשות לפי - מה יעשה לי יותר טוב, אלא לפי - מה יעשה לי פחות רע.

שזה מה שעשיתי בעצם. מה שפחות כואב, מה שפחות חושף אותי למצבי עצב וקונפליקט. אך לא מה שיגרום לי לשמחה ולצהלה, אלא מה שיגביל כניסה של חושך. חלק מהבגרות זה להבין את זה, שהחיים אינם אוטופיה, הם עשויים להיות לתקופות, לפרקים, לרגעים, והם הרגעים ששווה להיות קיימים בשבילם, אך העולם הוא גם מקום קר וקשוח לעתים, ואם לא לומדים לקבל את זה - גם לא לומדים לצאת מהמקומות הקשוחים והקרים. איך אפשר להרוג ג'וק בחדר אם מתכחשים לקיומו?

נכתב על ידי peachy babe , 25/7/2017 01:24  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לפתוח את הוילון, לתת לאור להיכנס, יש חיים בחוץ, יש חיים גם בתוכי \\


שיחה עם הפסיכולוג:
"את יודעת, פעם הבן שלי, כשהוא היה בצבא, הביא הביתה ידידה. אמר לי 'אבא היא בוכה כבר שלושה ימים. אתה יכול לעזור לה?' אמרתי לו 'לא. זה הסמים שלה' הוא לא הבין אבל היא ישר הבינה. בסוף הלכתי, באותה התקופה היה לנו מקל מאוד גדול בחצר. לקחתי את המקל, אמרתי לה לשים את הידיים על השולחן ונתתי לה מכה חזקה באצבעות עם המקל. היא הייתה בשוק וישר הפסיקה לבכות. אמרתי לה 'למה הפסקת לבכות?! עכשיו יש לך סיבה לבכות! קודם לא הייתה לך. עכשיו יש לך. למה הפסקת?!' היא כמובן הפסיקה מההלם. עד היום כשהיא רואה אותי, היום היא כבר בת 35, היא מחייכת ואומרת שהיא לא תשכח את זה.

אז את, יקירתי, את מאוננת על דרמות. איך הרי מאוננים? זה לא שאת ישר מכניסה את הידיים שלך לתחתונים ויאללה בום. קודם את צריכה לעשות סרט. אז הנה פיתחת לעצמך סרט בראש ועכשיו את מאוננת, וזו האורגזמה שלך. הבכי הזה זה האורגזמה שלך ואת אומרת 'כן, כן, עוד, כן, זה טוב'. את מכורה לדרמה, ואת בוכה כי עכשיו לא תהיה לך דרמה בחיים. את צריכה להתבגר, את מתנהגת כמו ילדה בת 16. זו לא התנהגות של בחורה בת 21. את יודעת, כל הרווקות שבאות אלי בגילאים של 30-40, הן בדיוק ככה. בחורות איכותיות, חכמות, מעניינות, טובות... אבל הן מכורות לדרמה. זה מה שהן מחפשות. הן לא יצליחו למשוך בחור איכותי, כי הוא ישר יבין שהן חיות בסרט. הן לא מחפשות ריגושים מהחיים עצמם - מלטייל, לבלות... משפחה, חברים, לא - הן מחפשות דרמות, סרטים, ואז הן בוכות כמוך ואומרת 'כן, כן, עוד, כן, בדיוק שם."

 

3>

ואז הפסקתי לבכות. מתה על הבן אדם הזה, על איך שהוא מטיח לי את האמת בפנים ולא מלטף אותי ואומר לי "בובה את כל כך מסכנה' ומאכיל אותי את העצב שלי בכפית ואז מנגב עם מפית כשמתלכלך לי בצידי הפה. לא. הוא אומר לי 'פויה!!!! זה מטומטם מצידך!! למה את מתנהגת כמו סתומה?' ואז אני מתעשטת ואומרת 'תאכלס! זה ממש דפוק! מה חשבתי לעצמי לעזאזל???!!!' וככה דברים נפתרים. תודה שהוא קיים תודה-תודה-תודה.

הלכתי לראות "Tokyo!"

 

 




 

מטרה בחיים:

לחסוך ליפן. אני כבר יודעת עם מי כנראה אטוס.

נכתב על ידי peachy babe , 22/7/2017 11:32  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: האופטימיים , אהבה למוזיקה , רוחניות ומיסטיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לpeachy babe אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על peachy babe ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ